האתגר הגדול של ממשלת ה-61 בראשות נפתלי בנט עומד להיות העברת תקציב המדינה. האם לשם כך הם יוכלו להסתייע גם ברשימה המשותפת שנמצאת באופוזיציה? גם דב גילהר תהה לגבי הסוגיה בראיון שערך עם ח"כ עאידה תומא סלימאן, וזו השיבה לו: "קודם כל, אני לא מוכנה להצביע עם תקציב ש-40% ממנו הולך לצבא ולהתנחלויות".
כולנו יודעים שישראל משקיעה משאבים רבים בביטחון, אבל האם 40% מהתקציב מופנה לתחום זה ולהתנחלויות? נגלה לכם כבר כעת שהנתון הנכון אפילו לא קרוב למספר הזה. אולי חברת הכנסת השתמשה בנתון הזה כאמצעי רטורי, דרך להדגים שנתח עצום מהתקציב מופנה ליעדים הללו? פנינו אליה אבל לא קיבלנו כל תגובה. לבסוף החלטנו בכל זאת להיעזר בהתבטאות שלה כדי לבחון את הנושא: גם כי שימוש במספר מדויק, "40%", עשוי לנטוע אצל הצופה את הרושם שמדובר בנתון נכון ואמין, וגם כי מעניין לדעת איזה אחוז מהתקציב בכל זאת מופנה בפועל לשני היעדים הללו.
תקציב המדינה האחרון שאושר היה לשנת 2019, והיקפו עמד על 479.6 מיליארד שקל. תקציב הביטחון בשנה זו עמד במקור על 55.16 מיליארד שקל, ולאחר שינויים שנעשו בו הגיע לכמעט 59 מיליארד. כלומר, האחוז שהוא היווה מהתקציב עמד על בין 13% ל-14%. מדובר, אגב, בירידה מתמשכת שמהווה הנתח של משרד הביטחון מתוך סך התקציב, לאחר שבשיאו, ב-2006, הוא עמד על 19.4% ו-23.6%, בהתאמה.
ומה לגבי ההשקעה בהתנחלויות? כאן מעניין קודם כל להבין איך מחשבים את הנתון הזה. מתברר שיש דרך. מאז שנות ה-90 מעמידה ארה"ב לרשות ישראל ערבויות לגיוס אג"ח (כיום ישראל לא משתמשת בהן בפועל). מכיוון שהאמריקאים לא מעוניינים לתמוך בהתנחלויות הוסכם בין הצדדים כי מהערבויות יקוזז הסכום שישראל משקיעה בהן. משרד האוצר מכין חישוב כזה מדי שנה. מאחר שאין סעיפים מיוחדים להתנחלויות שמופיעים בתקציב, החשב בכל אחד ממשרדי הממשלה צריך לבצע הפרדה וחישוב של הכספים שהלכו ישירות להתנחלויות. הכספים הללו יכולים לכלול צורכי בנייה בשטחים, מענקים לרשויות המקומיות שם, הקלות מס לתושבים, מימון החטיבה להתיישבות בהסתדרות הציונית העולמית ועוד.
מצד שני, החישוב לא כולל את מימון החינוך בהתנחלויות כי התושבים שם ממילא זכאים לכך גם אם היו חיים בתחומי הקו הירוק. גם כבישים ראשיים וקווי חשמל לא מחושבים, שכן הם משמשים גם את הפלסטינים. החישוב כולל את רמת הגולן ויהודה ושומרון (עד להכרה של ארה"ב בריבונות הישראלית בגולן ב-2018), אך לא את מזרח ירושלים.
ומה מגלה החישוב הזה? בשלום עכשיו אספו את נתוני האוצר מ-2009 וגילו כי בשיאה, בשנת 2017, עמדה ההשקעה הזו בהתנחלויות על 1.65 מיליארד שקל. ב-2019 מדובר בכ-1.37 מיליארד שקל, שהם פחות מ-0.3% מהתקציב. בארגון, אגב, טוענים כי העלות השנתית בפועל של ההתנחלויות היא גדולה יותר, בין היתר בגלל שעלויות הביטחון לא כלולות בחישוב שעורך האוצר עבור האמריקאים. מבחינת הבדיקה שלנו, שעל רקע ההתבטאות של תומא סלימאן ממילא כורכת את תקציב הביטחון יחד עם עלות ההתנחלויות, ההפרדה הזאת אינה רלוונטית.
בשורה התחתונה: דבריה של ח"כ תומא סלימאן אינם נכונים. תקציב הביטחון מהווה בין 13% ל-14% מתקציב המדינה. היקף ההשקעה השנתי בהתנחלויות מוערך בפחות מ-2 מיליארד שקל, שמהווים פחות מחצי אחוז מהתקציב.
תחקיר: אוריה בר-מאיר
לבדיקה המלאה לחצו כאן
שם: עאידה תומא סלימאן
מפלגה: הרשימה המשותפת
תוכנית: הכל פוליטי, כאן 11
תאריך: 10.7.2021
ציטוט: "40% מהתקציב הולך לצבא ולהתנחלויות"
ציון: לא נכון
ח"כ עאידה תומא סלימאן התראיינה לתכנית "הכל פוליטי" של כאן 11. המראיין דב גילהר תהה האם ישנה אפשרות שחברי הרשימה המשותפת יסייעו לממשלה להעביר את התקציב. תומא סלימאן השיבה: "אם הם רוצים את הקולות שלנו, אז בבקשה: שייתנו את מה שאנחנו חושבים שצריך להיות - ". גילהר קטע אותה כדי לבקש דוגמה לדרישה. תומא סלימאן ענתה: "קודם כל, אני לא מוכנה להצביע עם תקציב ש-40% ממנו הולך לצבא ולהתנחלויות".
בקשתנו לתגובה מתומא סלימאן, כדי שתבהיר את כוונתה או תספק ראיות לאמירתה, לא נענתה. ייתכן גם שהנתון "40 אחוז" נאמר כאמצעי רטורי ולא הייתה כוונה לנקוב במספר מדויק. עם זאת, בגלל שהתנסחות מסוג זה עשויה לגרום להבנה אצל הצופים שאכן אלו התקציבים שמיועדים לצבא ולהתנחלויות, הוחלט לבדוק את הנתון בכל זאת.
תקציב הביטחון מתוך תקציב המדינה
תקציב המדינה האחרון שאושר היה לשנת 2019 ועמד על 479.6 מיליארד ש"ח. כדי להגיע ל-40% ממנו יש להגיע לכ-192 מיליארד ש"ח. לפי מפתח התקציב, תקציב הביטחון בשנה זו, במקור, עמד על 55.16 מיליארד ש"ח, ולאחר שינויים שנעשו בו על מעט פחות מ-59 מיליארד. כחלק מתקציב המדינה, התקציב המקורי עמד על כ-13% מהתקציב, ולאחר השינויים על כ-13.9%. מדובר בירידה מתמשכת, בעיקר מאז 2017, אך גם בשיאו ב-2006 הוא עמד על 19.4% במקור ו-23.6% לאחר שינויים.
ישנן דרכים נוספות לחשב: לפי המכון למחקרי ביטחון לאומי (INSS), תקציב הביטחון לשנת 2019 עמד על 55.3 מיליארד ש"ח ממקורות המשק (תקציב נטו), ועוד 17.6 מיליארד ש"ח הוצאה מותנית בהכנסה (כלומר, המקורות התקציביים הם סיוע אמריקאי, מכירת נכסים של משרד הביטחון שאינם בשימוש ועוד). בסך הכל מדובר ב-72.9 מיליארד ש"ח. ה-INSS מציע שלוש דרכים לחשב את הנתח של תקציב הביטחון מתוך תקציב המדינה: התקציב נטו מהווה 11.5% מתקציב המדינה נטו ו-15.4% מתקציב המדינה נטו לאחר ניכוי כספים שנועדו להחזרי חובות. תקציב הביטחון הכולל מהווה 14% מתקציב המדינה ברוטו. הנתח של התקציב נטו מתוך תקציב המדינה נטו דומה לזה של שני קודמות: 11.6% ב-2017 ו-11.7 ב-2018. בכל מקרה, אין שום הערכה שמקרבת את נתח תקציב הביטחון ל-40% מתקציב המדינה.
התמיכה בהתנחלויות
בגלל שארצות הברית לא מעוניינת לתמוך בהתנחלויות, יש הסכמה בינה לבין ישראל שסכום ההשקעה הישראלית בהתנחלויות יקוזז מהערבויות שארצות הברית מעמידה לרשות ישראל. משרד האוצר מכין חישוב כזה מדיי שנה. מאחר שאין סעיפים מיוחדים להתנחלויות שמופיעים בתקציב, החשב בכל אחד ממשרדי הממשלה צריך לבצע הפרדה וחישוב של הכספים שהלכו ישירות להתנחלויות. כספים להתנחלויות יכולים להיות, כפי שמוסבר בלשכה המרכזית לסטטיסטיקה, לצורכי בנייה בשטחים, מענקים לרשויות המקומיות בשטחים, הקלות מס לתושבים, מימון החטיבה להתיישבות בהסתדרות הציונית העולמית ואף מימון של עמותות שפועלות באזור. לא ייכללו תשלומים כלליים מצד הממשלה. לדוגמה, מימון החינוך בהתנחלויות לא יחושב, שכן התושבים שם יהיו זכאים למימון גם אם יגורו בתחומי הקו הירוק. כך גם כבישים ראשיים שעוברים בין היישובים (לעומת כבישים פנימיים) וקווי חשמל לא מחושבים, שכן הם משמשים גם את האוכלוסייה הכללית בגדה (קרי, גם את הפלסטינים) ולא רק את המתנחלים. החישוב כולל את רמת הגולן ויהודה ושומרון (עד להכרה של ארה"ב בריבונות הישראלית בגולן ב-2018), אך לא את מזרח ירושלים.
בשלום עכשיו אספו את נתוני האוצר מ-2009 ועד 2018. בשיאה, ב-2017, התמיכה בהתנחלויות ל-1.65 מיליארד ש"ח. מדוברות הארגון מסרו למשרוקית שב-2019 התמיכה עמדה על כ-1.37 מיליארד ש"ח, פחות מ-0.3% מהתקציב. בשלום עכשיו מלינים על כך שהחישובים לא כוללים את הכבישים הבינעירוניים בשטחים שכן הם משרתים גם את הפלסטינים, וטוענים שהם עולים מאות מיליוני שקלים.
כמו כן, הם טוענים שעלויות הביטחון לא כלולות בחישוב זה. עם זאת, מאחר שהבדיקה הנוכחית כוללת בנוסף לעלות ההתנחלויות גם את תקציב הביטחון, הסכום הזה נכלל בחישוב הכללי של הבדיקה. גם אם הכבישים הבינעירוניים עולים מיליארד ש"ח, הדבר עדיין לא מגיע - יחד עם תקציב הביטחון - לכדי 40% מתקציב המדינה. יש לציין שמעבר לכך יש עוד שטחים אפורים שנתונים במחלוקת: כפי שהראה יניב מגל בגלובס ב-2017, בשלום עכשיו טוענים שעלות החינוך לילד ביהודה ושומרון גבוהה יותר מאשר בתחומי הקו הירוק. במועצת יש"ע לעומת זאת טוענים שהדבר נובע מהפער שבין העלות לתלמיד שלומד במועצה מקומית לבין זה שלומד במועצה אזורית - בה מערך ההסעות יקר יותר. לפי מועצת יש"ע, ב-2015 כ-7.6% מתלמידי ישראל למדו בשטחים, שהיוו כ-167,000 תלמידים. כדי להגיע לרמת ההשקעה הנחוצה בשביל 40% מתקציב המדינה, יהיה צורך להשקיע בתלמיד כ-786,000 ש"ח, בזמן שגם בשלום עכשיו לא מתיימרים לעלויות של יותר מ-10,000 ש"ח לתלמיד.
לסיכום, תקציב הביטחון ב-2019 היווה לפי ההערכות הגבוהות ביותר כ-15% מתקציב המדינה, והתקצוב להתנחלויות מוערך בפחות מ-2 מיליארד שקלים, שמהווים פחות מחצי אחוז מהתקציב. ישנו ויכוח לגבי העלות הסופית של ההתנחלויות, אבל גם הגופים שמתנגדים להן לא מעריכים סכומים שמשלימים ל-40% מהתקציב. לכן דבריה של תומא סלימאן לא נכונים.
לתשומת לבכם: מערכת גלובס חותרת לשיח מגוון, ענייני ומכבד בהתאם ל
קוד האתי
המופיע
בדו"ח האמון
לפיו אנו פועלים. ביטויי אלימות, גזענות, הסתה או כל שיח בלתי הולם אחר מסוננים בצורה
אוטומטית ולא יפורסמו באתר.
כתבות
ני"ע
