בית המשפט העליון: מסחר במטבע דיגיטלי הוא הימור ולא השקעה

משטרת ישראל תפסה במרץ 2019 כ-1.2 מיליון שקל בחשבון הבנק של ארז שמואלי, שנעצר במסגרת חקירת פרשת הטלגראס. נוסף לכך נתפסו 3 ארנקים דיגיטליים, המכילים בתוכם 288.53 מטבעות דיגיטליים מסוג ביטקוין ו-211,800 מטבעות דיגיטליים מסוג ריפל. ביוני 2019 כבר הוגש לבית המשפט המחוזי כתב אישום נגד שמואלי, המייחס לו עבירות מיסוי והלבנת הון.

לצד ההליך הפלילי האמור, הוצאה לו שומה לשנות המס 2018-2014 על סך 12.1 מיליון שקל. בית המשפט קיבל את בקשת פקיד השומה להטיל עיקולים על הנכסים שנתפסו לשם הבטחת תשלום המס.

חלפו כשנתיים, ובחודש מאי 2021 פנה שמואלי לבית המשפט המחוזי בבקשה להסרת העיקולים העודפים שהוטלו בהליך האזרחי, תוך מתן ערובה של מטבעות ביטקוין בשווי שומת המס הנטענת.

פקיד השומה התנגד בשל חששו מתנודתיות גבוהה בערכם של המטבעות הדיגיטליים. עם זאת, פקיד השומה הציע מתווה חלופי של מימוש המטבעות הדיגיטליים בשווי המס הנטען והטלת עיקול על התמורה שתתקבל תוך שחרור יתר הנכסים.

שמואלי סירב למתווה, זאת מכיוון שהוא צפה לדבריו עלייה בשווי הביטקוין, ומשכך אין ברצונו לממשו בנקודה זו. שמואלי הציע מתווה חילופי, לפיו חלק מהביטקוין יומרו בהתאם לגובה המס הנטען כפי שהציע פקיד השומה, אך זאת בכפוף לכך שאם לבסוף יימצא כי אין לשומה בסיס, ישיב פקיד השומה את אותו מספר של מטבעות דיגיטליים לידי שמואלי, ובכך הוא לא ייפגע ממימוש המטבעות בטרם עליית הערך אותה הוא צופה. 

השופט מגן אלטוביה מבית המשפט המחוזי דחה את הצעתו של שמואלי וקבע כי עמדת פקיד השומה, לפיה ישנו חשש בשל התנודתיות המאפיינת את הביטקוין, היא סבירה בנסיבות העניין, וכי אין במטבעות הדיגיטליים בגובה השומה כדי לשמש ערובה מניחה את הדעת.

שמואלי הגיש בקשת רשות ערעור לבית המשפט העליון. פקיד השומה ציין בתגובתו לבקשה כי ביום תפיסת הביטקוין, שוויו היה 3,954.1 דולר למטבע; בסמוך למועד הוצאת השומה, ביום 20.6.1019, שוויו עלה לסך 9,557.1 דולר למטבע; ביום 30.6.2021 עלה לסך 34,868.5 דולר למטבע; ובין לבין, עלה שוויו לסך 63,518 דולר ביום 15.4.2021.

לטענת פקיד השומה, המטבעות הדיגיטליים שונים מהותית מנכסים אחרים, לרבות נכסים החשופים לתנודתיות, וכך גם משתקף מעמדותיהם של גופי מחקר שונים, ובכללם הוועדה לבחינת אסדרה של הנפקת מטבעות קריפטוגרפים של רשות ניירות ערך וארגון ה-OECD. על-פי טענת פקיד השומה, מדובר בנכס שלא ניתן להעריך את השינוי בשוויו לאורך זמן, ודאי שלא עד שיהפוך חוב המס לחוב סופי הניתן לגבייה בתום מיצוי הליכי הערעור על השומה.

עוד טען פקיד השומה כי המשמעות של הצעת שמואלי היא לחייב את רשות המסים להמר על שער הביטקוין, בעוד אין היא מוסמכת לעשות זאת, הן בהתחשב בכך שמדובר בכספי ציבור והן בשל התנודתיות המאפיינת אותו.

השופט עופר גרוסקופף חושף בהחלטתו את עמדתו השלילית בנוגע למסחר במטבעות דיגיטליים. לדבריו, "עליית השווי שחלה בערכו של הביטקוין אינה מהווה 'שינוי נסיבות' המצדיק בחינה מחודשת. זאת, שכן בנכסים ספקולטיביים כדוגמת הביטקוין, הנתונים כעניין שבשגרה לתנודתיות גבוהה במיוחד שעשויה לנוע לשני הכיוונים, לא ניתן לראות בשינויים בשווי הנובעים מעצם תנודתיות זו כ'שינוי נסיבות' המצדיק שינוי ההחלטה המקורית".

השופט גרוסקופף הוסיף וכתב כי "כשם ששווי הביטקוין עלה בתקופה שחלפה - כך יכול הוא גם לרדת, ואין לדרוש מפקיד השומה לשאת בסיכון ששער המטבע ירד, כשם שלא ניתן לדרוש ממנו לשאת בסיכון ששער המטבע יעלה".

גרוסקופף הוסיף וכתב כי העיסוק במטבעות דיגיטליים איננו השקעה אלא הימור. לדבריו, שמואלי לא רשאי "לכפות על פקיד השומה לקחת פוזיציה בהימור על שוויו העתידי של מטבע הביטקוין". (רע"א 4193/21).