בריטניה וטורקיה נכנסות לרשימה האסורה לטיסה. מי עוד על הכוונת?

17:30

ועדת החוקה אישרה כי המדינות טורקיה, בריטניה, קפריסין וגיאורגיה יכללו ברשימה ה"אדומה" כלומר שחל איסור לטוס אליהן אלא באישור ועדת חריגים. מוקדם יותר השבוע דחתה הוועדה את הכנסת המדינות כפי שביקש משרד הבריאות כשהיו"ר ח"כ גלעד קריב דרש לקבל תשובות והבהרות שקיבל היום מנציגי משרד הבריאות שנכחו בדיון. המדינות ייכנסו לרשימה מה-30 ביולי והוועדה קיצרה את תוקפן עד ל-9 באוגוסט (במקום עד ה-12 באוגוסט). הוועדה גם קיצרה את תוקף תקנות התו הירוק שנכנס היום לתוקף ב-18 ימים (עד ה-7.8 במקום ה-25.8) וזאת לאור דרישות הוועדה לקבל תשובה מי יממן את הבדיקות המהירות שיידרשו ממי שאינו מחוסן לרבות ילדים בכניסה למקומות שונים.

ראש שירותי בריאות הציבור ד"ר שרון אלרעי פרייס אמרה כי אם המתווה ימשך במתכונתו הנוכחית המדינות הבאות שייכנסו לרשימה האדומה הן יוון, בולגריה ואיחוד האמירויות כשאיטליה וצרפת ייכנסו לרשימה שבאזהרת מסע חמורה. המשמעות של הרשימה שברמת סיכון מרבי (כלומר מדינות אדומות) היא שחל איסור לנסוע אליהן אלא באישור ועדת חריגים ומשמעות הרשימות באזהרת מסע מירבית ובאזהרת מסע חמורה היא שכל השבים מהן מחויבים בבידוד, כולל מחוסנים.

ישראלים רבים שכבר שריינו טיסות ליעדים אלה מודאגים שמא לא יורשו לצאת מן הארץ, כאשר מדובר בחופשה ולא בנסיעה המוגדרת כחיונית. במקרה שחברת התעופה תקיים את הטיסה והיא לא תבוטל ולנוסעים אין כרטיסים ברי ביטול או ביטוח ביטול נסיעה, החברות לא מחויבות להשיב לנוסעים את כספם. אלא שאם יעדי נופש מובהקים, דוגמת יוון, יהפכו לאדומים סביר להניח שהחברות הן שיבטלו את הטיסות. במקרים אלה - חובתן להשיב לנוסעים את כספם.

15:30

הממונה על בריאות הציבור במשרד הבריאות, ד"ר שרון אלרעי פרייס, הזהירה היום (ה') בדיון בוועדת החוקה כי יוון, בולגריה ואיחוד האמירויות צפויות להיכנס לרשימת המדינות האדומות כבר בימים הקרובים.

"אם ממשיכים במודל הנוכחי, יוון, בולגריה ואיחוד האמירויות ייכנסו בשבוע הבא לרשימת המדינות ברמת סיכון מרבי שהיציאה אליהן אסורה", אמרה אלרעי פרייס, והזהירה כי "איטליה וצרפת ייכנסו לאזהרת מסע חמורה".

במסגרת הדיון על תקנות הקורונה אמרה אלרעי פרייס גם כי "רק 10% מהחוזרים מחו"ל עורכים את בדיקת הקורונה השנייה ביום השביעי לחזרתם. אם אנחנו בונים מודלים שמבוססים על זה שאנשים יעשו בדיקות בתדירות מסוימת, ורובם לא עושים, ואין כל-כך אכיפה, אז צריך כרגע להמשיך עם המודל הקיים. אנחנו מבינים את הבעייתיות בהתנהלות הזאת, שרק נכנסות עוד ועוד מדינות בסיכון מרבי, אני אומרת בצורה הכי כנה - הרבה מדינות אמורות להיכנס לרשימת המדינות האדומות בשבוע הבא".

ד"ר אלרעי פרייס התייחסה לשאלת חברי הכנסת על הנתונים של משרד הבריאות בנוגע לטורקיה, ואמרה: " בטורקיה המספר עובר את הרף של מעל 50 לחודש, ונכנסו 131 חולים, ורואים שזה פשוט הולך ועולה. חלק מהעלייה הזו נובע מכך שהרבה אנשים נכנסו לשם, אז גם חזרו הרבה חולים. אם נישאר באותו המודל, הרבה מאוד מדינות יעברו למצב של סיכון מרבי בגלל התחלואה שחוזרת אלינו". 

"עלייה אקספוננציאלית בתחלואה המיובאת" 

ד"ר אלרעי פרייס התייחסה לנתונים שהציגה בפני חברי הוועדה ואמרה: "כבר הגענו ל-800 אנשים וחולים שנכנסו דרך המעברים בעיקרם מנתב"ג. יש לנו בין 100 ל-250 חולים שנכנסים ביום. זו תחלואה של כל ה-10 ימים אחרי חזרה מחו"ל. בין 50% ל-60% מתגלים כבר בנתב"ג בבדיקה הראשונה, והיתר מתגלים במהלך הבידוד. זו עלייה אקספוננציאלית בתחלואה המיובאת. מה שבאמת מדאיג אותנו זה תחלואה שבאה מכל העולם, בעיקר תחלואה של מחוסנים. מכל העולם שיעור התחלואה החוזרת עומד על בין 0.1% ל-0.6% -".

בפתח הדיון התייחס יו"ר הוועדה, ח"כ גלעד קריב, לדברים שאמרה ד"ר אלרעי פרייס בקבינט הקורונה, ואמר: "אנחנו כאן בוועדה מכבדים את העמדות המקצועיות של משרד הבריאות ואת מציגי ומציגות העמדות הללו. השיח הדמוקרטי מחייב שיח פתוח וביקורתי, טוב שנשמעות עמדות אחרות, אך כאן בוועדה יש לנו אמון מלא ביושרה ובמחויבות המקצועית של כל העוסקים בשמירה על בריאות הציבור. גם אם תהיה מחלוקת, היא מחלוקת לשם שמיים שננהל בכבוד, ונקפיד לעשות כך בעתיד. טוב שנשמעות דעות רבות בשיח הציבורי, שזהו תפקידו, אך עליהן להישמע מתוך כבוד עמוק לאלה המשקיעים את יומם ולילם בהגנה על בריאות הציבור".

12:30

מאז חודש מאי הוגשו כ-30 אלף בקשות של אזרחים שביקשו לטוס לאחת מהמדינות שהטיסה אליהן נאסרה על-ידי משרד הבריאות, כ-25% מתוכן מהן קיבלו אישור. המדינה שהכי הרבה ביקשו לטוס אליה מבין המדינות ה"אסורות" היא רוסיה.

לקראת דיון שיתקיים היום בוועדת החוקה, במסגרתו גם תידון בקשת משרד הבריאות להוסיף ארבע מדינות לרשימת המדינות האדומות, כלומר המוגדרות בסיכון מרבי, הוצגו נתונים לבקשת יו"ר הוועדה, ח"כ גלעד קריב, שמוקדם יותר השבוע מתח ביקורת על בקשת המשרד להוספת המדינות וגם על האכיפה למחויבי הבידוד בחזרתם לישראל.

המדינות שמשרד הבריאות מבקש להוסיף לרשימה הן: בריטניה, קפריסין, טורקיה וגיאורגיה. מדינות אלה צפויות להצטרף מ-30 ליולי למדינות שכבר ברשימה, והן: ספרד, רוסיה, אוזבקיסטן, ארגנטינה, בלרוס, ברזיל, דרום אפריקה, הודו, מקסיקו וקירגיסטן.

במשרד הבריאות מדגישים כי ככל שוועדת החוקה לא תבטל את תיקון התקנות במהלך הדיון, ארבע המדינות האמורות ייכנסו לרשימת המדינות האסורות כמתוכנן. המשמעות של רשימה זו היא שחל איסור לנסוע למדינות שהיא כוללת אלא באישור ועדת חריגים. את ועדת החריגים מפעיל כיום משרד הפנים. כל השבים לישראל ממדינות אלה, כולל מחוסנים ומחלימים, מחויבים להיכנס לבידוד.

בחודשים מאי, יוני ותחילת יולי הוגשו כ-23.9 אלף בקשות לטוס למדינות ה"אסורות", כמעט מחציתן הוגשו כדי לטוס לרוסיה (כ-11.5 אלף). כ-2,600 הגישו בקשה לטוס לאוקראינה, וכ-1,200 הגישו בקשה לטורקיה (שכבר הייתה ברשימה "האסורה" והספיקה לצאת ממנה וכעת מועמדת לשוב אליה.

רק כ-23% מהבקשות שהוגשו - אושרו. כך למשל, לרוסיה אושרו כ-2,200 בקשות - כחמישית מהכמות שהוגשה. שיעור דומה מהבקשות שהוגשו לטוס לאוקראינה אושרו.

במחצית השנייה של חודש יולי, כלומר מ-14 ליולי ועד 28 ביולי, הוגשו עוד 5,237 בקשות, מתוכן אושרו 28%. מתוך סך הבקשות כ-3,100 הוגשו לטוס לרוסיה, מתוכן אושרו כ-20%.

יו"ר ועדת החוקה, ח"כ קריב, דורש ממשרדי הממשלה לבחון מחדש את הקריטריונים ליציאה מישראל: "כשבקשה להשתתפות של נכדה בלוויה של סבתה מסורבת אוטומטית, זו הפרה של הוראות התקנות", אמר קריב לקראת הדיון והטיח ביקורת: "אתם לא מפרשים במידתיות ראויה את החריג ההומניטרי. אנחנו במציאות אחרת מתחילת המגפה, בה לא מוטל סגר, ויש חיסונים. לא ייתכן שיש אותו דין למצב בו אין חיסונים ולמצב בו היוצא מחוסן. לא ייתכן שלא יהיה הבדל בין מצב של מדיניות סגרים למצב של חיים לצד הקורונה. היציאה מישראל היא זכות חוקתית, והמגבלות עליה צריכות להיות מדתיות ולתכלית ראויה".

 גלעד קריב / צילום: דוברות הכנסת, נועם מושקוביץ

קריב המשיך לבקר את אי-אכיפת הבידוד למחויבים הבידוד שחוזרים מחו"ל: "הטלתם איסור וחמישה שבועות. אנחנו שומעים פה שלא אוכפים אותו, כשמחויבי בידוד עולים בנתב"ג לתחבורה הציבורית, ואף אחד לא מונע זאת מהם. אי-אפשר לא לאכוף במקום שהחוק קובע אכיפה ולהחמיר במקום אחר. זה לא מחזיק מים".