במקום לשנוא את החרדים - תאפשרו לנו להשתלב בכלכלה ובחברה

למרות העלייה במספר המאומתים במערכת החינוך החרדית שפרסם משרד הבריאות בימים האחרונים, עדיין מספר המאומתים בחברה החרדית לעומת כלל הציבור נותר הרחק מאחור. ועדיין, רוב הציבור הישראלי מאמין כי החרדים הם מקור לא מבוטל להתפשטות המחלה. מדד השנאה השנתי שהתפרסם לאחרונה, מצא כי 40% מהחילונים שונאים את החרדים. לעומת זאת, רק 2% מהחרדים ששונאים חילונים. גם עבור מחצית בני המגזר הערבי שאין להם כל בעיה עם המגזר הכללי, מהווים החרדים סוגיה אחרת לגמרי.

הנתונים לא מפתיעים. מאז ומתמיד קבוצות מיעוט יהיו שנואות יותר מקבוצות הרוב, ובמיוחד אם הן מתבדלות מרצון. מחקרים רבים מוכיחים מגמה זו לאורך השנים. סקר שנערך על ידי "מרכז לחיות יחד" בארגון אלומה מצא למשל כי רק כמחצית מהחילונים היו מוכנים לגור ליד חרדים. סקר "מדד השותפות" של מכון אקורד של האוניברסיטה העברית, מצא כי הפערים מתחילים כבר בקרב הנוער כשלמעל שליש מבני הנוער יש דעות שליליות כלפי חרדים, לעומת 7% בלבד מהחרדים כלפי חילונים.

השסע בין החרדים לחילונים משפיע מאוד על החברה הישראלית. הוא גורם למשברים פוליטיים, הפגנות, בעיות משפטיות והמון מתח שנגרר פעמים רבות אפילו לכדי אלימות. מצב כזה משאיר את החברה הישראלית מאחור. הוא מונע הפריה ההדדית וכל מגזר שומר את יכולותיו לעצמו במקום לצמוח יחד. המסקנה צריכה להיות ברורה - יש לנו מספיק אויבים מבחוץ, כדאי לוותר על המריבות מבפנים.

הפתרון צריך להתחיל בחינוך- כשנחשפים לשונה מגיל צעיר מקבלים אותו כדבר טבעי, והחששות המובילים לאיבה מתפוגגים. הם כלל לא מתחילים.

חינוך לקבלת השונה לא צריך להיות רק סיסמאות יפות. הוא צריך להתחיל מתוכניות של משרד החינוך, ולא להמתין עד לבגרות באזרחות, שבה חלק לא מבוטל על המגזר החרדי. זוהי היכרות תיאורטית שאינה נוגעת בחיים עצמם ובנשמת אפה האמיתית של החברה החרדית. גם היכרות תיאורטית זו מתחילה בגילאי תיכון במקום שתתחיל עוד מגילאי גן ויסודי.

קבלה אמיתית תתחיל רק כשמסתכלים לאדם השני בעיניים ורואים את האדם מאחורי הכסות החיצונית. החברה החרדית צריכה לעשות בדק בית פנימי ולבחון איך היא תוכל לקדם מפגשים כאלה באופן שלא יאיים על ערכי השמרנות וההיבדלות אותם היא מקדשת. אבל דרך כזו, שתהיה מקובלת על שני הצדדים היא רווח אמיתי לכל הצדדים.

"מובילי" מחנה ההתקרבות יכולים להגיע דווקא מהקבוצה ה"מודרנית" יותר בחברה החרדית, המהווה כ-40% מבני המגזר. קבוצה זו נבדלת, כך לפי מחקר של ד"ר לי כהנר משאר שלושת הקבוצות שחילקה את מגזר זה, ברמת השמרנות לעומת המודרניות מבחינת מעורבות בכוח העבודה, באקדמיה, בצבא ובשירות האזרחי.

הקבוצה המודרנית בחברה החרדית יכולה ללמד את החברה החילונית מהי ערבות הדדית, המנוגדת כל כך לחשיבה האינדיבידואלית בבסיסה של החשיבה המערבית. קבוצה זו תצליח גם לאמץ עקרונות המתקיימים כבר כיום מתחת לפני השטח ובאופן לא מוצהר בחברה החרדית, שוויון זכויות ופתיחות לחינוך אקדמי המסייע יותר מכל למוביליות חברתית.

אחדות חברתית וצמצום השסע הנפיץ, תסייע למדינה להפנות משאבים לקידום חברתי של המגזר במקום לטיפול במניעת משברים שונים, פוליטיים או חברתיים. אחדות כזו תאפשר ליותר חרדים להתברג במקצועות מתגמלים ובתעשיות מצליחות וליותר חילוניים אפשרות לפתוח משרות כאלה לטובת חרדים וביצוע התאמות מגזריות שיאפשרו עבודה של בני המגזר אצלם. היא תתן ליותר חרדים להתברג באקדמיה ותפתח מנועי צמיחה חברתיים רבים יותר. החיבור הזה, והפריחה החברתית והכלכלית שיביא נמצאים ממש מעבר לפינה. נותר רק לצעוד באומץ צעד ראשון.

הכותב הוא מנכ"ל אסקריא, חברת מחקר לחברה החרדית