מחקלאות ורטיקלית ועד תאורה חכמה: החברות שינסו להנפיק בשוק סלקטיבי

כפי שנכתב כאן לא פעם בעת האחרונה, שוק ההנפקות הראשוניות בת"א מראה סימני רגיעה וסלקטיביות גוברת, לאחר גל יוצא דופן של יותר מ-70 הנפקות מתחילת השנה. ולמרות זאת, טיוטות תשקיף של מועמדות חדשות להצטרף למסחר ממשיכות לשטוף את הבורסה המקומית.

"בציר" התשקיפים של השבוע החולף כולל רצף אקלקטי של חברות ממגוון תחומי פעילות, שחלקן (כמו רבות מהמנפיקות בגל הנוכחי) מתהדרות ברעיון טכנולוגי יוצא דופן, באחרות מעורבים אנשי שוק הון מוכרים, ומרביתן מגיעות עם הערות "עסק חי" מצד רואי החשבון, הפסדים ניכרים וללא הכנסות משמעותיות.

עם זאת, בעוד שבתחילת השנה חברות מסוג זה "עברו" את השוק בדרכן לבורסה ללא קושי מיוחד, הרי שלאחרונה הן מתקבלות בחשדנות גדולה יותר מצד הגופים המוסדיים, מה שבא לידי ביטוי בקיצוץ ניכר בתמחור, או לחלופין בקשיים בהשלמת ההנפקה כמתוכנן.

בשוק החיתום מדגישים, כי "עד לפרסום טיוטת תשקיף ציבורית יש תהליך שנמשך כמה חודשים, כך שפרסום חלק ניכר מטיוטות התשקיף כעת אינו מעיד על מצב השוק הנוכחי.  לאותן חברות סיכויים פחות טובים להשלים את ההנפקה ללא קיצוץ גדול במחיר, ביחס למה שקיוו להשיג מוקדם יותר השנה".

לדברי אחד הפעילים בשוק, "אמנם ניתן להגיד שהשוק מתקרר, אבל זה ביחס למה שהיה מוקדם יותר השנה. אם בתחילת השנה הוא רתח, אז הוא כבר לא בנקודת הרתיחה,  אבל עדיין יש בו אש.

"נראה שהמוסדיים מתחילים להיות יותר בררניים, בעיקר כפונקציה של גודל החברה המנפיקה. השוק פה כולל מעט שחקנים משמעותיים, ואם ה-10 הגדולים מביניהם מחליטים שלא להשקיע בחברות מתחת לרף שווי מסוים, אין להן שוק אחר שהן יכולות לגשת אליו, וזה בהרבה מקרים סוגר להן את הדלת לבורסה".

פרמטר הגודל הוא קריטי עבור החברות שהנפקתן עומדת על הפרק, ושבמרבית המקרים מעוניינות לגייס כמה עשרות מיליוני שקלים, לפי שווי שבדרך כלל מתחיל באזור 100 מיליון שקל ויכול להגיע לכמה מאות מיליוני שקלים בודדות.

מוצר שילהיב המשקיעים לגבי פוטנציאל הצמיחה

כאמור, החברות האחרונות שהגישו טיוטות תשקיפים בת"א מביאות עמן ערב רב של פעילויות, שהמאחד ביניהן הוא בדרך כלל הניסיון להביא לשוק מוצר שילהיב את המשקיעים לגבי פוטנציאל הצמיחה העתידי שלהן.

מדובר בחברת קונטגארד, העוסקת בייעול שרשראות אספקה; בחברת המכשור הרפואי פאלם וואן; בחברת פיוצ'ר קרופס המפתחת טכנולוגיה להשבחת גידולים חקלאיים; בחברת טונדו סמארט הפועלת בתחום הבקרה לחיסכון בעלויות חשמל; ובחברת צבר סולאר מתחום האנרגיה הסולארית (פוטו-וולטאית).

עניין נוסף שמשותף להן, כאמור, הוא שלב פעילות מוקדם יחסית, הבא לידי ביטוי בהפסדים שהן מציגות על הכנסות של מיליוני שקלים בודדים בשנה  (מלבד צבר סולאר, המציגה קצב הכנסות של כ-20 מיליון שקל בשנה). 

בעניין זה אומרים היום בשוק החיתום, כי "חברות ללא הכנסות או עם הכנסות זניחות, שאין להן ודאות לגבי צמיחה בעתיד, לא צריכות להגיע לבורסה. בתקופה טובה אפשר להנפיק כאלה חברות, בתקופה רעה אי אפשר, ואלה שיגיעו עכשיו לשוק יידרשו להתגמש במחיר כדי להצטרף למסחר".

  

צבר סולאר - היחידה עם הכנסות משמעותיות ובלי "עסק חי"

כאמור, בין המוזכרות יוצאת דופן צבר סולאר, שמלבד ההכנסות המשמעותיות שהיא מציגה, היא גם היחידה מבין החברות שלדוחותיה לא מצורפת הערת "עסק חי" מצד רואי החשבון.

צבר סולאר, המתרכזת בהקמה ותחזוקת מתקנים לייצור חשמל מאנרגיה סולארית, נוסדה כבר בשנת 2009 ובהגעתה לבורסה היא מקווה ליהנות מהביקושים הגבוהים לחברות מתחומי האנרגיה הירוקה, המהוות חלק ניכר מכלל ההנפקות שבוצעו בבורסה בשנה האחרונה.

בין בעלי השליטה והשותפים בצבר סולאר כמה שמות מוכרים, בהם היו"ר אריאל אבן, בעברו מנכ"ל חברת הנדל"ן רבד וקרן ריט 1, ובועז שורץ, לשעבר מנכ"ל דויטשה בנק ישראל. בין המשקיעים בחברה נמנית גם כלל ביטוח, המחזיקה כיום כ-11% מהונה.

מלבדה, החברות העומדות על הפרק גוררות בדוחותיהן שלל הערות רואי חשבון המובילות למסקנה דומה - חשש לגבי יכולתן להמשיך ולפעול כ"עסק חי".

אצל טונדו סמארט, רואי החשבון שלה מעלים סימני שאלה באשר להמשך הפעילות כבר בתקופה הקרובה. בין היתר הם מציינים כי המשך פעילות המו"פ, הייצור והשיווק של מוצריה בשנה הקרובה נתמך בין היתר גם בהלוואות מיועץ ההנפקה - רוני אהרון מנשה, שהעניק לה יותר מ-1.5 מיליון שקל, נוסף ליתרות המזומנים שיש לה ולהכנסות חזויות.

מקורות מימון אלו, לפי רואי החשבון "מאפשרים לדעת ההנהלה את המשך פעילות החברה לתקופה של כחמישה חודשים".

טונדו, שבשליטת משפחת סעדי ואחרים, נוסדה בשנת 2018 והיא מפתחת ומשווקת "בקרים לניהול ושליטה ביישומי עיר חכמה (המבוססים על טכנולוגית IOT - אינטרנט של הדברים), אותם היא משלבת על-בסיס תשתית התאורה והחשמל במרחב הציבורי".

אופטימיות מסוימת לגבי פאלם וואן 

מנפיקה פוטנציאלית נוספת שעתידה לוט בערפל היא חברת החקלאות פיוצ'ר קרופס, העוסקת בתחום החקלאות הוורטיקלית, ובמסגרת זו "פיתחה טכנולוגיה המאפשרת השבחת גידולים חקלאיים בתנאים מבוקרים, במבנים סגורים ורב קומתיים... לייצור המוני". פעילותה מבקשת להציע "חקלאות מדויקת, מבוקרת ויעילה, המאפשרת לגדל גידולים איכותיים עם חיי מדף ארוכים יותר, בכל מקום בעולם ובכל עונה של השנה".

רואי החשבון של החברה מפנים את תשומת לב המשקיעים לכמה גורמי סיכון, בהם "חוסר ודאות ביחס ליכולתה להגדיל את היקף ההכנסות באופן משמעותי ולעבור לרווחיות, וכן ביחס ליכולתה לגייס מספיק כספים מהבעלים הקיימים או ממשקיעים חיצוניים לצורך המשך מימון פעילותה ומימוש תוכניתה העסקית".

אצל פאלם וואן, רואי החשבון מנסים, לצד ההערות אודות הפסדיה, תזרים מזומנים שלילי וגירעון בהון החוזר - גם לשדר נימה אופטימית בציינם כי החברה "פועלת להמשך הגדלת המכירות, גידול שהחל ברבעון הרביעי של 2020 ומתבטא גם בגידול ברווחיות הגולמית".

למרות זאת, הערת "עסק חי" עדיין מלווה את דוחותיה, אחרי הפסדים של כ-3.5 מיליון דולר בשנתיים, שבהן הכנסותיה הצטברו לפחות מ-8 מיליון דולר.

את פאלם וואן ייסד המנכ"ל ובעל השליטה אבי לזר, והיא מייצרת ומשווקת מכשיר נייד בתחום האבחון הנשימתי ותפקודי הריאות. בין המשקיעים בה קרן OurCrowd וכמה משקיעים זרים.

רואי החשבון של חברת קונטגארד מפנים את תשומת לב המשקיעים לצורך שלה לגייס מקורות מימון נוספים בעתיד, "בהתבסס על יתרות המזומנים.... ובשים לב לקצב שריפת המזומנים הנוכחי".

קונטגארד נוסדה בשנת 2013 על-ידי יפתח נתיב ואביתר כהן הב-רון, והיא מציעה פלטפורמה המאפשרת קבלת החלטות "לייעול שרשרת האספקה והקטנת הסיכונים הכרוכים בשילוח". יו"ר החברה הוא דוד מחלב, בעברו בין היתר נשיא ומנכ"ל חברת הטכנולוגיה פוינטר.