מפץ במערכת הפיננסית? באוצר מבקשים לבחון את מבנה הפיקוח מחדש

רגע לפני שהממשלה מצביעה על תקציב 2021-2022 וחוק ההסדרים הנלווה לו, נכנסה לחוק רפורמה נוספת, שאם תעבור עשויה לשנות דרמטית את מבנה הפיקוח על הבנקים בישראל: במסגרת הטיוטה האחרונה של חוק ההסדרים שהועברה היום (ו') לממשלה, מבקש שר האוצר להקים וועדה לבחינת מודל הפיקוח על השוק הפיננסי בישראל, בראשות מנכ"ל משרד האוצר, רם בלניקוב. זאת, במטרה להקים גוף פיקוח אחד שיבחן את כל השיקולים הרלבנטיים, תחת מודל פיקוח ענפי שקיים היום, ובמסגרתו שלל גופים המפקחים כיום על הבנקים וכל אחד מהם שוקל זווית שונה של פעילות הגוף הפיננסי.

הפיקוח הפיננסי בישראל מפוצל כיום בין שלושה גופי פיקוח עיקריים: הפיקוח על הבנקים בבנק ישראל; רשות שוק ההון, ביטוח וחיסכון ורשות ניירות ערך. בנוסף, בבנק ישראל פועלים שני גופי פיקוח נוספים: הפיקוח על מערכות תשלומים והממונה על שיתוף בנתוני אשראי. לצדם פועלת גם רשות התחרות, המעורבת בהיבטים תחרותיים שרלוונטיים לגופים פיננסיים.

באוצר מסבירים כי לאורך השנים, מבנה הפיקוח הפיננסי בישראל התבסס בעיקרו על המודל הענפי, שהוא מודל מבוזר שבמסגרתו הפיקוח נקבע לפי המוצר או סוג הפעילות הפיננסית שהגוף הפיננסי מספק, כאשר הרשות המפקחת מטפלת הן בהיבטי הפיקוח הצרכניים והן בהיבטי הפיקוח היציבותיים של אותו ענף. מבנה הפיקוח הענפי מבוסס על התפיסה כי ישנה הפרדה ברורה בין התחומים הפיננסיים השונים והוא היה המודל הנפוץ בעולם עד לסוף שנות השמונים.

אולם, משנות התשעים, ובעיקר לאחר המשבר הפיננסי העולמי האחרון, מדינות רבות זנחו את המבנה הפיקוחי המבוזר, וניכרת מגמה של שינוי מבני פיקוח, תוך איחוד רשויות פיקוח באופן חלקי או מלא.

מעבר לכך, בשנים האחרונות התרחשו שינויים משמעותיים בשווקים הפיננסיים בעולם המשפיעים באופן מהותי על המערכת הפיננסית בישראל. בין השינויים המרכזיים מציינים באוצר את ההתפתחות של טכנולוגיות המאפשרות יצירת פעילויות פיננסיות חדשניות יחד עם עלייתם של שחקנים פיננסיים מסוג חדש. כך, לדוגמה בשנים האחרונות התפתחו שירותים פיננסיים חדשים-כמו ניהול חשבון תשלום או ריכוז מידע פיננסי -שבעבר ניתנו כחלק מסל השירותים הבנקאי וכיום הם מוצעים ללקוח באופן נפרד ופריק מסל השירותים הבנקאי. בנוסף, השווקים הפיננסיים המודרניים יצרו מוצרים פיננסיים חדשים, כגון מערכת לתיווך באשראי (P2P). במקביל, שחקנים מסורתיים מבקשים להרחיב את פעילותם בשוק.

על פי ההצעה שהוכנסה לחוק ההסדרים, שר האוצר אביגדור ליברמן יקים ועדה ציבורית לבחינת מבנה הפיקוח הפיננסי בישראל, בראשות מנכ"ל משרד האוצר, וזו תגבש המלצות בעניין מבנה הפיקוח הפיננסי הרצוי ותמליץ על תיקוני חקיקה ליישום מבנה זה. על פי ההצעה, "לצורך כך, תבחן הוועדה בראייה כוללת את מבנה רשויות הפיקוח הפיננסי בישראל, את חלוקתה סמכויות בין המפקחים הפיננסיים ואת מטרות הפיקוח הפיננסי".

במסגרת זאת, הוועדה תמפה ותנתח את היתרונות והמגרעות במבנה הפיקוח הפיננסי הנהוג בישראל, וזאת בין היתר לאור השינויים וההתפתחויות שחלו בשנים האחרונות בתחום השירותים והמוצרים הפיננסיים; תערוך השוואה בינלאומית של מבני פיקוח פיננסי הנהוגים בעולם וכן תנתח את היתרונות והמגרעות בכל אחד מהמודלים הנהוגים בעולם; ותזמין, בין היתר, את המפקחים הפיננסיים לרבות הממונה על התחרות, להציג בפניה את עמדתם.

לוועדה יהיה מנדט לשקול שיקולים של שמירה על יציבות המערכת הפיננסית; קידום התחרות במערכת הפיננסית; שמירה מיטבית על עניינם של הלקוחות; עידוד חדשנות ופיתוח שירותים ומוצרים פיננסיים; איזון בין מטרות הפיקוח הפיננסי; וקידום רגולציה יעילה ועקבית, מניעת ארביטראז' רגולטורי והפחתת הנטל הרגולטורי. הוועדה אמורה להגיש את המלצותיה לשר האוצר בתוך 270 יום ממועד אישור התקציב וחוק ההסדרים.

באוצר מסבירים כי מטרת הקמת הוועדה הנה "לשפר את מבנה הפיקוח הפיננסי בישראל ולהגביר את התחרות בשווקים הפיננסיים, ובמסגרת מדיניות הממשלה לפעול להעלאת הפריון, קידום התחרות, הורדת יוקר המחיה, קידום של רגולציה חכמה ולהפחתת הנטל הרגולטורי העודף".