האם בעל מניות יכול למכור דירה לחברה בבעלותו לצורך כיסוי חובותיו?

לעתים אנו עדים למקרים בהם בעל מניות בחברה נקלע לקושי תזרימי באופן פרטי וזקוק לכסף נזיל. האם הוא יכול למכור לחברה שבבעלותו נכס, כדוגמת דירת מגורים, ולהשתמש בכספי התמורה?

כעיקרון, אין חולק כי קיימת לאדם זכות למכור או להעביר נכס לחברה שבבעלותו, וזוהי פרקטיקה מקובלת. בעת מכירת דירה, בעל המניות ישלם מס שבח בהתאם להקלות הקיימות על מכירת דירת מגורים דוגמת פטור במכירת דירת מגורים יחידה או חישוב לינארי מוטב, והחברה תשלם מס רכישה בהתאם לשיעורים הקבועים בחוק.

עם זאת, בהתאם לסעיף 3(ט1) לפקודת מס הכנסה, יש לבחון האם השימוש בפרקטיקה זו נעשה בשל טעם מסחרי יסודי, או בשל טעם מיסויי. אם נעשה שימוש בפרקטיקה זו מתוך מטרה להביא להפחתת מס שאין מאחוריה תכלית כלכלית המשמשת את צורכי החברה, אלא את צרכיו האישיים של בעל המניות המהותי בלבד, פקיד השומה רשאי להתעלם מהעסקה ולראות בכספי התמורה ממכירת הדירה כהכנסה בידי בעל המניות. הכנסה זו יכולה להיחשב כהכנסה החייבת במס שולי, או כמשיכת דיבידנד מחברה שתביא לחיוב הבעלים במס בשיעור של עד 33%, בהתאם לסכום שמשך.

כמו כן, יש לשים לב כי במקרים בהם הדירה שמעוניין בעל המניות למכור לחברה תשמש ברובה למגורי בעל המניות או קרוביו ברוב ימות השנה, יש לזקוף לבעל המניות הכנסות בהתאם למחיר השוק בתקופה בה עושה בעל המניות שימוש פרטי בדירה, בהתאם לסעיף 3(ט) לפקודה.

הפסלים של רודן סווגו כהשקעות

לאחרונה ניתן פסק דין בעניין שמואל סגל שעסק בסוגיה דומה - בעל מניות בחברה מכר שני פסלים יוקרתיים לחברה בבעלותו בתמורה לכ-40 מיליון שקל. הרכישה מומנה על-ידי כספים שהתקבלו מהחברה-האם, כנגד שטר הון. הפסלים סווגו בדוחותיה הכספיים של החברה כ'השקעות', מתוך מטרה למכור אותם ברווח.

פקיד השומה קבע כי מדובר בעסקה מלאכותית שיש להתעלם ממנה, ולמסות את הסכומים שקיבל בעל המניות מהחברה כהכנסה החייבת בשיעור מס שולי, או לחלופין כהכנסה מדיבידנד או מכל מקור אחר.

בית המשפט המחוזי קבע כי הראיות בתיק מצביעות על כך שהחברה הוקמה לצורך רכישת הפסלים בלבד, ועל כן קשה למצוא טעם כלכלי למימון רכישת הפסלים על-ידי החברה-האם באמצעות שטר ההון. לפיכך, נקבע כי הסיבה הבלעדית לביצוע העסקה קשורה ברצונו של בעל המניות למשוך כספים מקבוצת החברות שבבעלותו, או לפרוע את חובותיו לחברות, בלי לשלם מס.

כבוד השופט בורנשטיין הדגיש בפסק הדין כי העובדה שבעל מניות מעביר לחברה שבבעלותו נכס על-מנת לפרוע חוב שלו כלפיה, אינה כשלעצמה בגדר פעולה "מלאכותית". בחירת הנישום במבנה עסקה דל-מסים, אינה מצביעה על כך שמדובר במבנה 'מלאכותי'.

מכאן ניתן להסיק כי גם על-פי עמדת הפסיקה, לרבות פסקי דין של בית המשפט העליון (כדוגמת פסק דין סגנון וגוטמן), מכירת דירה לחברה על-ידי בעל מניותיה תיתפס כלגיטימית על-ידי רשויות המס, אם יש מאחוריה תכלית כלכלית המשמשת את החברה ולא רק את בעל מניותיה.

ע"מ 26859-02-19

הכותב ממשרד מאיר מזרחי ושות'. תודה לעו"ד רוני מולה חגי על עזרתה בהכנת המאמר