התקציב לא משקף את השינויים התפיסתיים שהגיעו עם הקורונה

טרם פריצת הקורונה, שלטה התפיסה שבכלכלות שוק הממשלה היא הבעיה ולא הפתרון לבעיות שמתעוררות בהן. תפיסה זו הפכה לפופולרית ומשפיעה בתקופה של רייגן ותאצ'ר ובאה לידי ביטוי במדיניות שהופעלה בשנים האחרונות. פריצת המגיפה, וסיימה, לעת עתה, את הדיון. אני אומר לעת עתה כי ניתן עדיין לראות את השפעות הגישה הישנה בתקציב שאושר בממשלה, זאת למרות שניסיון ההתמודדות עם הקורונה חיזק את עמדתם של המאמינים שבלי ממשלה מתפקדת, פעילה ויוזמת, כלכלות מתפקדות פחות טוב.

בתקציב החדש ניכרים סימנים לשינוי ולמרות הקואליציה הצרה והבעייתית, הממשלה מתפקדת ומוכנה לפעול. הצעד הראשון הוא כמובן העברת תקציב המדינה, צעד משמעותי במיוחד על רקע השנים האחרונות בהן התנהלה המדינה ללא תקציב. התקציב מבטא את תוכנית העבודה של הממשלה ובו באות לידי ביטוי הקדימויות הלאומיות ודרכי מימושן.

שיקום המגזר הציבורי

המשימה הראשונה של הממשלה היא שיקום המגזר הציבורי בהקדם, מה שהתחילה לעשות באמצעות שורה של מינויים שנדחו בממשלה הקודמת, אולם לא די בכך. ממשלתנו צריכה ללמוד מהנשיא ביידן שאת השינויים הגדולים יש לעשות ב-100 הימים הראשונים; מה שלא מתחיל בתנופה עם הקמת ממשלה חדשה, לא ממריא בהמשך.

המשימה העליונה של הממשלה היא שיפור פריון העבודה. העובדות ידועות: על פי נתוני ה-OECD עובד בישראל ב-2020 ייצר בממוצע 44.8 דולר לשעת עבודה, ואילו באיחוד האירופי עובד ייצר 54.5 דולר. אם נשווה את הנתון לאוסטריה, מדינה הדומה לנו במובנים רבים, הרי ששם עובד ייצר 70.2 דולר לשעת עבודה. לצערי, אין בתקציב שאושר מדיניות כוללת לסגירת פער זה.

משפט שאינו שנוי במחלוקת - ללא תשתיות מתאימות לא יהיה שיפור בתחום הפריון. יחס ההון לשעת עבודה במשק אינו מאפשר אימוץ טכנולוגיות המניבות פריון. הדבר מתייחס למעל 60% מהמועסקים במשק. ידוע ששיפור הפריון הוא הדרך היחידה שבה ניתן לשפר את רמת ואיכות החיים ולהעלותה על פני זמן. בענפי ההיי-טק הפריון גבוה ולכן השכר גבוה, וזה מבורך, אך צירוף של שכר גבוה בהיי-טק, המתאפשר בשל הפריון הגבוה, ושכר נמוך ביתר הענפים בשל הפריון הנמוך, מנציח אי-שוויון. אי השוויון זה הוא פוטנציאל למתחים ואי יציבות חברתית. נדרשת תנופת השקעות בתקציב המדינה ואת זה עדיין לא רואים בו.

אין הכשרה מקצועית

גידול התוצר בשנים האחרונות נבע בעיקר מגידול בשיעור התעסוקה, והביא ברכה רבה. יחד עם זאת, גידול שיעור התעסוקה הכניס לשוק העבודה אוכלוסיות ללא הכשרה מקצועית מספקת למשק טכנולוגי מודרני. משכך, לא רק שהן לא תרמו לגידול הפריון, הן מהוות מכשול לגידולו. גם אחרי שנתגבר על המשבר הכלכלי שנוצר עקב הקורונה, יישאר גרעין קשה ומשמעותי של מובטלים. יש לספק הכשרה מקצועית מתאימה למצטרפים החדשים לשוק העבודה ולמובטלים, כדי שיוכלו להשתלב בשוק העבודה תוך תרומה לגידול הפריון. ניתן לקבוע שללא הכשרה מקצועית מקיפה, לא יהיה שיפור בתחום הפריון מה שלא משתקף בתקציב.

שיפור הפריון מחייב רפורמות משקיות וכאן יש לברך את הממשלה על רפורמות חשובות הכלולות בחוק ההסדרים שמוגש יחד עם התקציב. יש לתמוך בממשלה כדי שמרכיב זה יעבור בהצבעת הכנסת וישחרר צווארי בקבוק המונעים שיפור בפריון, למרות שאני חושש שזה לא יספיק על מנת להביא את השינוי הנדרש.

הצורך להגדיל את ההשקעות ויתר התוכניות הנדרשות מציג אתגר פיסקאלי, בכל הנוגע לגירעון ולחוב הלאומי. הגירעון תמיד לוחץ על התקציב והכי קל, בטווח הקצר, לוותר על השקעות כי אין למהלך כזה מחיר פוליטי משמעותי. זה מה שעושים בישראל שנים רבות וגם כעת; הבעיה היא שאוסף של טווחים קצרים הופך להיות טווח ארוך, וכמו שנאמר על ידי קיינס: "In the long run we are all dead". בהקשר שלנו הייתי משנה את האמרה ל-"In the long run we are all poor".

אתגר המדיניות הוא מציאת איזון בין היעד הרצוי של הקטנת הגירעון מחד, והמענה לסוגיית הפריון מאידך. כמו ברוב הסוגיות הכלכליות יש לבחור בין חלופות, תוך ניהול סיכונים מבוקר. הממשלה בחרה בחלופה של מסלול הקטנת הגירעון, המבטיחה שכלכלת ישראל תשמור על יציבות מאקרו כלכלית, בלי תנופה מחודשת של פריון ובלי צמיחה משמעותית בתוצר לעובד. אישית, הייתי ממליץ לקחת סיכון מחושב ומגדיל את השקעות הממשלה בצורה משמעותית, מבלי לחשוש משירות החוב על רקע שערי הריבית הנמוכים שקיימים היום בעולם.

הכותב מכהן כמשנה לנשיא לעניינים אקדמיים במרכז הבינתחומי; היה חבר בוועדה המוניטרית של בנק ישראל