לשינוי במדיניות הביטולים של חברות התעופה הזרות עלול להיות מחיר כפול

לפני מספר חודשים פרסם משרד המשפטים קול קורא ל"בחינת הסדרת הדין על עסקאות צרכניות מול חברות בינלאומיות". המטרה: לבחון את החלת חוק הגנת הצרכן הישראלי על חברות בינלאומיות שאין להן נציגות בישראל.

המשמעות, בין השאר, היא שניתן יהיה לבטל עסקה שנעשתה מרחוק (אינטרנט/טלפון) תוך 14 ימים גם כאשר מדובר בטיסות שהוזמנו באתר של חברת תעופה זרה שלא פועלת באמצעות נציגות מקומית - דוגמת וויז אייר, איזי ג'ט וריאנאייר, שהן חברות הלואו קוסט הדומיננטיות בארץ.

כיום החוק אינו חל על חברות שאין להן נציגות בישראל, כך שלא ניתן לבטל עסקה שנעשתה על פי הדין הישראלי (14 ימים). מבחינת הצרכנים, המצב מתסכל. מבחינת החברות, הדבר בא לידי ביטוי בתמחור הכרטיסים, ובעיקר ברמת הבסיס המשקפת מחיר זול (דוגמת 20 אירו לכל כיוון, ללא כבודה).

הקול הקורא אמנם פורסם לפני מספר חודשים, אבל בחברות התעופה כבר דרוכים. עו"ד שירלי קציר, שותפה וראש מחלקת תעופה, תיירות ומלונאות במשרד פישר ושות' (FBC&Co), המייצג מספר חברות תעופה בינלאומיות, מציגה תחשיב שלפיו "כ-5% מאלה המזמינים כרטיס טיסה עשויים לבטל אותה, אולם כדי לגלם את עלויות הסיכון שבביטול הטיסה, החברות יעלו את מחירי הכרטיסים ב-12% לפחות. זה עלול להרחיק חברות תעופה מהפעלת הקווים בישראל.

"לא המצאנו את הגלגל. מחוקקים באירופה, בארה"ב, באפריקה ובאוסטרליה החריגו את ענף התעופה מזכות החרטה מכל סיבה, שמעוגנת בחוק גם באירופה (בטווח של 14 יום בעסקה אינטרנטית). הענף הופקע החוצה משום שהוא מוכר מוצר מתכלה, ומשום שהוא מתנהל עם מלאי דינמי.

"במטוס שבו יש 200 מושבים התמחור לכל מושב הוא שונה, והוא משקף את תחשיב ניהול המלאי (Revenue Managment) על פי מכלול של מרכיבים, דוגמת מועד הזמנת הטיסה. במצב שבו תעמוד לנוסע הזכות לבטל את הטיסה 14 ימים לאחר ביצוע העסקה ועד 7 ימים לפני מועדה, חברת התעופה לא תוכל לנהל את המלאי שלה בצורה יעילה ומועילה".

הקווים לרוסיה כמשל

קציר מזכירה כי בימי שגרה "מרבית האנשים מזמינים טיסה זמן רב מראש, וזה משוכלל בתחשיב של מחיר הכרטיס. להבדיל ממכונת כביסה, למשל, שאם תקני ותבטלי והמוכר יוכל למכור אותה שוב בעוד שבוע או חודש באותם תנאים, בתעופה זה שונה. זה קורה, בין היתר, משום שהתמחור גם מושפע מגורמים כמו מחיר הדלק, עלות הקייטרינג ועוד.

 עו"ד שירלי קציר, שותפה במשרד פישר ושות’ / צילום: כפיר זיו

"למותר לציין כי בתקופה זו חברות התעופה מציעות ביטול או שינוי לכרטיסי הטיסה, בכדי לעודד את הנוסעים לטוס. זו אינה תקופה מייצגת, משום שחברות התעופה כיום הן לא רווחיות. כמעט כל טיסה כיום מופעלת בהפסד, אבל לא לטוס זה הפסד כבד יותר.

"חברות ממשיכות לפעול בסיוע ממשלות, כשלפעמים מובא בחשבון גם תחשיב שעדיף להפעיל טיסה מאשר לבטל אותה ולהחזיר כסף לנוסעים (על פי חוק שירותי תעופה שחל על כלל החברות, כולל אלה שאינן פועלות עם נציגות מקומית, מר"ח).

"מנגד, לכפות על החברות לאפשר ביטול טיסות בגלל חרטה, זו התערבות גסה של הרגולטור. איזי ג'ט, למשל, ביטלה קווים לרוסיה שנתיים אחרי שהשיקה אותם, משום שהיא נדרשה לכבד את חוק הגנת הצרכן המקומי. מודל התמחור שלה לא הסתדר עם הרגולציה. זה לא תסריט בלתי נמנע גם בקווים לישראל".

מתי יוסרו החסמים

ב-2013 הצטרפה ישראל להסכם "שמיים פתוחים", שנועד לפתוח את ענף התעופה לתחרות. חברות התעופה המקומיות טענו אז כי הן מופלות לרעה, מכיוון שהן מחויבות לחוק הגנת הצרכן - בעוד שהחברות הזרות פטורות ממנו. גם כיום הן דבקות באותה טענה (ולצדן חברות התעופה הזרות שיש להן כאן נציגות).

באותה שנה שבה הצטרפה ישראל להסכם הוגש דוח של צוות בין-משרדי, שדן בקושי שבאכיפה מול חברות תעופה זרות שאין להן נציגות בישראל. הטענה הייתה כי לא ניתן לכפות על החברות פתיחת נציגות בישראל, וכי מדובר ב"דרישה חסרת תקדים שלא קיימת באף מדינה". לאור זאת המליצה רשות תעופה אזרחית להחריג מהחוק האמור את החברות האלה, במטרה להסיר חסמים ולתת לצרכן אפשרות לבחור לשלם מחיר יקר יותר לכרטיס בר ביטול.

"יש לזכור שחברות הלגאסי (חברות התעופה המסורתיות, מר"ח), שפועלות כולן עם נציגות מקומית, כן כפופות לחוק, ואכן הן מקיימות אותו", אומרת קציר. "מבחינת חברות הלואו קוסט, העובדה הזו היא שיקול מרכזי בהחלטה שלא לפתוח נציגות בישראל. הן מתנהלות על פי מודל פעילות רזה, וכל חסם מיתרגם לתוספת במחיר".

מצב לא הוגן

האפשרות לבטל טיסה - כמו כל עסקה אחרת - פועלת לטובת הצרכן. עם זאת, לדברי עו"ד אמיר ורון, עו"ד בכיר במחלקת תעופה, תיירות ומלונאות במשרד פישר ושות', "להגיד שבמקרה הזה עוזרים לצרכן זה דמגוגי. זה מקרה שבאת לברך ויצאת מקלל. עבור 5% מהנוסעים שעשויים לבטל, 95% ישלמו יותר - וזה עשוי להוביל לביטול קווים ולצמצום התחרות.

"עבור רבים מהנוסעים שבוחרים בחברות לואו קוסט, התמריץ הוא המחיר. המוצר שלהן נותן מענה לפלח שוק מסוים, ובתוך זה הן מציעות רמות מחיר שונות לכרטיסי טיסה, מה שנפוץ בקרב מרבית חברות התעופה, כך שהזכות לרכוש כרטיס גמיש שהוא בר ביטול עומדת לרשות הצרכן".

ומה אומרים בגוף שנועד להגן על הצרכנים? עו"ד מיכאל אטלן, הממונה על הרשות להגנת הצרכן ולסחר הוגן, סבור "שהמצב שבו הדין שונה לגבי עסקאות מסוימות הוא לא בריא".

אטלן מזכיר פסק דין שניתן ב-2020 במסגרת תובענה ייצוגית שהוגשה נגד איזי ג'ט. בית המשפט המחוזי מרכז-לוד קבע כי הוראות הגנת הצרכן לא חלות על חברת תעופה זרה שאין לה נציגות בישראל. התובעים ניסו להוכיח שלאיזי ג'ט יש פעילות מובהקת בישראל, לרבות אתר אינטרנט בשפה העברית. איזי ג'ט ציינה כי השהות שלה בישראל מסתכמת בפרק הזמן שבין טיסה לטיסה, וגם כאשר האתר מוצע בעברית כשירות, העסקה נעשית במטבע זר. השופט קיבל את עמדתה של חברת התעופה.

לפי אטלן, "יכול להיות שאם נגיע לחקיקה שתחייב גם חברות בינלאומיות, יימצאו הנסיבות שבהן יהיה נכון להחריג את ההסדר של החוק הישראלי - אבל חשוב שהרשות תהיה מעורבת כמי שמייצג את האינטרס של הצרכנים".

לטענה כי החלת החוק עשויה לייקר את הכרטיסים בעיקר בקרב חברות לואו קוסט אומר אטלן כי "המודל העסקי של חברות הלואו קוסט לא מבוסס רק על זכות ביטול, יש לו גם היבטים תפעוליים. האם החלת החוק יכולה להיות גיים צ'יינג'ר אמיתי? אני לא משוכנע. זה שמנפנפים באיום זה נכון, אבל בכל רגולציה יש מי שמנפנף בסיכון שעשוי לקרות לרעת הצרכן.

"אני גם לא מוכן לקבל מראש טיעון שאם תהיה זכות ביטול - החברות יעזבו את השוק בישראל. אפשר להגיע לפתרונות ביניים או מאוזנים. להגיד לחברה ישראלית 'החוק חל עלייך, ועל המתחרה לא' - זה לא הוגן. ואני לא רואה שיהיה מי שיוותר על החלת החוק על החברות הישראליות, רק כדי שלא תהיה אפליה. בכל מקרה, העמדה שלי בשלב זה היא שלא צריך להיות אוטומטית באף צד".