גנץ וליברמן הגיעו לעסקה שתכשיר את "תוספת הרמטכ"ל" לאנשי הקבע בחקיקה

שר האוצר אביגדור ליברמן שב והתחייב להעלות את משכורות החיילים בשירות סדיר: "אנחנו צריכים להוכיח להם שאנחנו לא מעלים אותם רק על ראש שמחתנו, אלא גם על ראש תקציבנו". אבל כעת מתברר שההבטחה הזו תתפוגג לנוכח "מחסור במקורות תקציביים", לפי ההסבר של מנכ"ל האוצר רם בלינקוב בראיון לגלי צה"ל. למה יש מקורות תקציביים? להסדרת תוספות הרמטכ"ל בחקיקה. "אי אפשר גם וגם וגם", אומרים באוצר. כלומר, אי אפשר גם להגדיל את תקציב הביטחון, גם להסדיר את תוספות הרמטכ"ל וגם להעלות את שכר חיילי החובה.

שר הביטחון בני גנץ הגיע לסיכום עקרוני עם שר האוצר ליברמן בברכת ראש הממשלה בנט (שניהם שרי ביטחון לשעבר) לפיתרון סוגיית "תוספות הרמטכ"ל" לפנסיה של אנשי הקבע. לגלובס נודע כי המתווה עובר כעת ליבונים וניסוחים משפטיים וכלכליים, כדי לאפשר את הצגתו לבג"ץ. זאת, לקראת אישור ההסדר בממשלה בשבועות הקרובים. אילולא ההסדרה הזו, תוספות הרמטכ"ל ככל הנראה היו מתבטלות ומיליארד השקלים שמושקעים בהן בשנה היו יכולות לשמש לטובת העלאת משכורות חיילי החובה.

שאלת החוקיות והדיונים הסוערים בבג"ץ

נזכיר כי תוספות הרמטכ"ל מבוססות על החלטת ממשלה משנת 1961 לפיה לרמטכ"ל יש סמכות להגדיל את אחוזי הפנסיה (התקציבית) של הפורשים משירות קבע בצבא. הכוונה המקורית הייתה לתת את התוספות במקרים יחודיים, אבל לאורך השנים ההגדלה הפכה לפרקטיקה נהוגה ובפועל, לפי נתוני האוצר, כל גמלאי של צה"ל מקבל כיום תוספת שנעה בין 7% ל-12% לפנסיה שלו, כאשר היו מקרים רבים בהם השיעור הגיע עד ל-19%.

בעקבות הביקורת הציבורית, צה"ל הודיע בתקופת אייזנקוט שהשיעור המקסימאלי שיינתן לפורשים יהיה 10%. לפי דוח מבקר המדינה ונתוני משרד האוצר מהשנים 2018-2019, העלויות של הפנסיות התקציביות לצה"ל הגיעו לסך של 7.8 מיליארד שקל בשנה, כאשר כמיליארד מתוכם יוצא על רכיבי תוספות הרמטכ"ל לפורשי העבר.

אלא שלא רק ביקורת ציבורית העיבה על התוספת. חוות דעת של משרד המשפטים מתחילת השנה קבעה כי אי אפשר להעניק את התוספת באופן גורף לכל הפורשים משירות הקבע. המשנה ליועמ"ש, רז נזרי, הדגיש כי החלטת הממשלה המקורית נוסחה בצורה עמומה וכי היא מאפשרת להעניק הטבה חריגה רק לחלק מהפורשים. נזרי קבע כי הנורמה הנהוגה בעצם אינה חוקית וכי על הממשלה לתקן נוסח ברור שיגדיר מי מהפורשים זכאים לתוספת ומה שיעור ההגדלה.

גם דוח מבקר המדינה מ-2016 כבר הצביע על הליקויים בתשלום תוספת הרמטכ"ל. בדוח נאמר אז, כי הסיבה העיקרית לגידול התלול בהתחייבויות המדינה לפנסיה התקציבית היא העלייה הדרמטית בהתחייבויות מערכת הביטחון לפורשיה ובכלל זה תוספות הרמטכ"ל.

והדוח הזה קיבל משנה תוקף בשבוע שעבר עם פרסום דוח החשב הכללי באוצר לשנת 2020. לפי ההערכות שפורסמו בדוח, סך ההתחייבויות לפנסיה של יוצאי כלל מערכת הביטחון עלה בשנת 2020 בשיעור של 7% - והגיע ל-366 מיליארד שקל, שהם 40% מסך החבות האקטוארית של מדינת ישראל (908 מיליארד שקל). לפי הדוח, בסיכום השנתיים האחרונות זינקה ההתחייבות לפנסיה עבור מערכת הביטחון ב-30% (כ-60 מיליארד שקל).

החבות האקטוארית לקרוב ל-30 אלף גמלאי מערכת הבטחון כולה (צה"ל, המוסד והשב"כ) הסתכמה ב-261 מיליארד שקל שהם 50% מסך החבות הלאומית לגמלאים. לצורך ההשוואה, החבות האקטוארית לגמלאי מערכת החינוך, שגם רבים מהם זכו לפנסיה תקציבית, הסתכמה בשנת 2020 בכ-100 מיליארד שקל - כ-21% מסך החבות הלאומית.

מחצית מגמלאי מערכת הבטחון קיבלו בדצמבר 2020 קצבה חודשית שנעה בין 10,000 שקל ל-20 אלף שקל, ואילו 35% מגמלאי המערכת זכו לקצבה שגבוהה מ-20 אלף שקל בחודש. ממוצעים גבוהים בהרבה מאלה של עובדי הוראה ואחרים בשירות המדינה.
נטל ההפרשות לפנסיה שבו נושא צה"ל מוערך ב-8.2 מיליארד שקל בשנה, והוא צפוי להאמיר עד 13.7 מיליארד שקל ב-2039.

שאלת החוקיות של תוספת הרמטכ"ל והביקורת הציבורית עליה הגיעו גם לפתחו של בית המשפט העליון בפברואר האחרון. נוכח הבחירות שהתקיימו אז, בג"ץ הסכים לדחות את תגובת צה"ל והמדינה עד לחודש אוגוסט, כלומר כעת. בדיון (שכוכבי כמעט הוזעק אליו), השופטים קבעו כי הממשלה החדשה תידרש להסביר את טעם התוספות ולקבוע בחקיקה את שיעורן. כלומר, האם ימשיכו לשלם לפורשים מצה"ל ואם כן, באילו תנאים ועל פי אילו קריטריונים. נציין גם שלטענת העותרים, הסכום שמוקדש לרכיבי תוספות הרמטכ"ל גבוה פי שלושה מהסכום שהוערך באוצר והוא מגיע ליותר משלושה מיליארד שקלים.

חוסר התקשורת והאמון בין הצדדים לא פחת, וכידוע צה"ל סירב למינוי נציג של החשב הכללי במשרד הביטחון כדי לבדוק מקרוב את הנתונים.

הגבלת ההגדלות במתווה החדש

מהפרטים שהגיעו לגלובס עולה כי המתווה המדובר יגביל את תוספות הרמטכ"ל לסכום תקציבי שנתי והן יגיעו בעיקר ללוחמים קרביים. המשרתים בעורף יזכו לתוספות רק במקרים מיוחדים. בנוסף, שיעור ההגדלה לפנסיות יוגבל גם הוא ל-7-8% בממוצע ובצה"ל טוענים שמדובר בשיעור דומה לזה הנהוג בארגונים דומים אחרים בשירות הציבורי וכי התוספות יתחשבו באופי השירות של אנשי הקבע והיציאה המוקדמת לגמלאות בשירות הצבאי.

המתווה לא יחול על מי שכבר פרש מצה"ל, והגמלאים שכבר קיבלו תוספות לא יידרשו להחזיר תשלום. גורמים המעורים בנושא מסבירים כי אין היתכנות משפטית לשינויים בפנסיות של אנשי הקבע שכבר פרשו.

הבסיס למתווה הזה, כך נודע לנו, נולד בדיונים על תקציב הביטחון בין אנשי אגף תקציבים למשרד הביטחון.

לאחר שהושגה הסכמה כללית, לובנו המחלוקות במפגש בין הרמטכ"ל כוכבי לשר האוצר ליברמן לפני שבועיים. הפערים שנותרו עלו בשיחה הלילית המשולשת בין ליברמן גנץ ובנט בשבוע שעבר, עת סיכמו על תקציב הביטחון המלא.

משרד הביטחון ניצח במאבקי התקציב

בצה"ל אומרים כי המתווה נחוץ לנוכח ייחודיות ואופי העבודה של משרתי הקבע, והתחרות הקשה עם השוק הפרטי המציע תנאים נוחים בהרבה. בתחומי המודיעין, הסייבר, וההייטק, התחרות עם המגזר הפרטי קשה במיוחד לאור המשכורות הגבוהות המוצעות לבוגרי היחידיות הטכנולוגיות בצה"ל.

הצבא מתקשה לשכנע את הטובים שבהם להישאר לשירות קבע ולכן מנסה לפתות אותם באמצעות ההטבות הללו.

למעשה הסוגיה הזאת העיבה על יחסי משרדי הביטחון והאוצר כבר שנים, ובמערכת הביטחון ישמחו להניח את הסאגה מאחוריהם.

גם באוצר שותפים במידה מסויימת להקלה, אבל גם מציינים שההסדר משאיר פרצה תקציבית עם השלכות מתמשכות לאורך שנים שיכבידו על תקציב המדינה על חשבון יעדים אזרחיים חשובים. גורם באוצר אמר לגלובס כי ידו של משרד הביטחון הייתה על העליונה במאבק הזה. על התקציב ככלל ובפרשת תוספות הרמטכ"ל במיוחד.

לדבריו, שר האוצר סגר מקצת מהמחלוקות בדיונים ישירים מול גנץ ובנט, בשונה מעמדות הדרג המקצועי (לא מהלך יוצא דופן בהתנהלות על תקציבים ככלל ותקציב הביטחון במיוחד). הוא מציין כי כך גם נמנעה הדרישה של האוצר למנות נציג של החשב הכללי באגף התקציבים במשרד הביטחון.

דובר צה"ל: "הנושא נמצא בתיאום עם האוצר"

מדובר צה"ל נמסר בתגובה כי "הסיכום כולל אימוץ של מתווה השלמות תקופות השירות. הנושא נמצא בשיח ותיאום בין משרד הביטחון, משרד האוצר ומשרד המשפטים והוא צפוי להגיע לאישור הממשלה".