יש מיליארד סיבות לחשוש אך מוקדם להספיד את ההשקעה בסין

עיניהם של כל העוסקים בתחום ההשקעות ושוק ההון נשואות כיום בתדהמה לעבר סין, שם רושמות המניות את השפל הגדול ביותר מאז המשבר הפיננסי של 2008. ההערכה היא כי צניחה זו הובילה למחיקה של כ-770 מיליארד דולר משווי המניות הסיניות בארה"ב רק בחמשת החודשים האחרונים. מדד נאסד"ק גולדן דרגון סין (Nasdaq Golden Dragon China) העוקב אחר 98 המניות הסיניות הגדולות ביותר בארה"ב, צנח בכמעט 15% בשבוע שחלף, וב-45% מאז שהגיע לשיא בחודש פברואר.

בפברואר השנה הגיעה קרן הסל iShares Hang Seng TECH (3067.HK) העוקבת אחר המדד המרכזי של הונג קונג לשיא של כמעט 23 דולר הונג-קונגי, והיום היא עומדת על קצת מעל 15 דולר הונג-קונגי, ירידה של 34%.

  

קרן CSOP (3033.HK) נסגרה ביום הראשון למסחר שלה באוגוסט 2020, במחיר של 7.5 דולר ה"ק ליחידה, בפברואר הגיעה לשיאה עם כמעט 11 דולר ה"ק ליחידה, אבל מאז נפלה ל-7.2 דולר ה"ק. מדד הונג קונג 50 (HSI) ירד בחודש האחרון ב-11%.

האירועים הדרמטיים בשווקים - צניחת המניות ובריחת משקיעים זרים משוק ההון הסיני, נבעו מצעדים רגולטוריים של הממשל הסיני במספר מישורים. אלו הפתיעו את השווקים וגררו ירידות חדות במניות סיניות, פגעו במוניטין של סין ככוח כלכלי והעלו את רמת האי-ודאות הכללית.

פעולות אגרסיביות להגבלת החברות המקומיות

מספר נושאים מטרידים את הממשל הסיני, ביניהם: ביטחון לאומי לאור המאבק הגיאופוליטי עם ארה"ב, השתלטות חברות הטכנולוגיה על מאגרי מידע וכוחֿ, בעיית דמוגרפיה וילודה שאינה מתרוממת, פערים כלכליים בין עשירים ועניים, והצורך האסטרטגי בעצמאות פיננסית לצד עלייה בביקושים למוצרי החברות ולהשקעה במניותיהן.

לאור הלחץ המתהווה, הממשל פעל במספר מישורים רגולטוריים להגבלת החברות הסיניות, וכמו כן פועל באופן ישיר כנגד חברות סיניות הפועלות בניגוד למדיניותו. פעולות אלו עשויות להיות מיידיות ואגרסיביות ולעיתים אף אישיות.

האירועים האחרונים כללו את ביטול הנפקתה של אנט פייננשל גרופ, הפסקת שיווק אפליקציית ההסעות דידי לאחר ההנפקה בארה״ב, קנסות עתק כנגד פעילות מונופוליסטית של חברות כגון טנסט, עליבבא ומייטוואן, ולאחרונה שינוי הכללים בהנפקות מחוץ לסין וכן מניעת כל פעילות קריפטו פרטית בתוך סין.

הממשל מודע היטב לנזקים של מדיניות זו, אך מוכן לשלם את המחיר כיום לטובת הטווח הארוך.

פגיעה המהותית בטווח הקצר, אך רווחים בטווח הארוך

קריסת בורסות סין מעלה ספקולציות שונות ונרחבות באשר לסיכונים שחברות הפנסיה והביטוח הישראליות לוקחות, בשל מידת החשיפה המוגברת שלהן להשקעות בסין.

הגופים המוסדיים הגדולים, בהם אלטשולר שחם, כלל ביטוח, אקסלנס ועוד, פועלים בהתאם למתודת האוצר אשר המליצה כבר מאמצע המאה ה-20, להחזיק בתיקים מניות ואיגרות חוב מגוונות המשקפות את היקום הפיננסי כולו, בהקצאת נכסים מתאימה. במאה ה-21, סין מהווה חלק חיוני וחשוב בשווקים הפיננסיים העולמיים.

ואמנם, בטווח הקצר הפגיעה בתיקים ובמוצרים עם חשיפה למניות סיניות הנסחרות מחוץ לסין צפויה להיות מהותית וניכרת.

יחד עם זאת, אם החברות יגדילו חשיפה לשוק ההון הסיני בטווח הבינוני והארוך, הן צפויות ליהנות מעלייה משמעותית בתשואות, לאור האינטרס ארוך הטווח של סין והצמיחה הצפויה במדינה.

מטרת העל של הממשלה הסינית היא פיתוח שוק ההון המקומי לצד הגברת השליטה ותיקונים המכוונים להקטנת פערים חברתיים, הורדת עלויות לציבור הרחב והגברת הצריכה והילודה.

חברות ישראליות החשופות לשוק הסיני, כגון אלטשולר שחם, כלל ביטוח ואקסלנס, המשקיעות בעקיפין בסין בהיקפים גדולים, אכן סובלות כעת מפגיעה בתשואות, אולם הניסיון והקשרים שהן צוברות ישרתו אותן היטב בעתיד.

חשוב להבין כי סין מהווה כ-20% מהכלכלה העולמית, ויחד עם מדינות קשורות (בדרום מזרח אסיה, אפריקה וכד') אף הרבה מעבר לכך. החשיפה של גופים מוסדיים בארץ לכלכלה הסינית הצומחת עומדת על פחות מ-3% מהתיקים, מכאן שהסיכון שבאי-חשיפה לצמיחה הצפויה יתבטא מבחינת המשקיעים בירידה בדירוג התשואות הענפי העתידי, שכן השווקים הסיניים חשובים, והם הולכים וגדלים.

איך להגדיל חשיפה בלי להגדיל הסיכון

המפתחות להתמודדות עם סיכוני סין נעוצים בידע ובהבנה תרבותית. חוסר ההיכרות של המערב את התרבות הסינית, את מודל השליטה שם והתוכניות הרב שנתיות, פוגע משמעותית ביכולת להבין לאן הדברים הולכים, ולא רק בפן הכלכלי. מה שמפתיע הוא, שהצד הסיני מכיר היטב את החשיבה והמודל המערבי.

לאור זאת, רצוי לפעול ישירות בשוק ההון המקומי בסין כאשר זה אפשרי, ובכך לא להיחשף לסיכונים המגולמים במניות סיניות מחוץ לסין. חשוב מאוד בנוסף, להיות קרוב למקורות הידע ללא יותר מדי מתווכים. כדי להמשיך להגדיל חשיפה לסין תוך צמצום הסיכון ככל האפשר, מומלץ כי ההשקעות יהיו במניות A בתוך סין ובאיגרות חוב של חברות המדורגות גבוה. השקעה באמצעות קרן סל (ETF) בתוך סין אפשרית, אולם לא תוכל לספק את התשואה העודפת האפשרית בהשקעה במניות ספציפיות.

הסקטורים המומלצים להשקעה בסין הם הסקטורים המופיעים בתוכנית החומש של הממשל: בינה מלאכותית, מוליכים למחצה, פארמה, שירותים רפואיים, רכב חשמלי ואגרוטק.

סביר להניח שהרבה מהצעדים של הממשל הסיני יבוצעו בסופו של דבר גם במערב, רק בפורמט אחר ובתהליך איטי יותר. הבעיות אותן מנסה המשטר הסיני לפתור, ברובן אינן שונות מהבעיות במערב (פערים חברתיים, עלות מחיה ועלויות חינוך גבוהות, חוסר משילות בתחומים מסוימים, ועוד).

ישראל באופן מיוחד צריכה ללמוד את סין, מפני שזו נמצאת בתהליך חדירה למזרח התיכון בכמה מישורים, לבד ממהלכים פיננסיים וכלכליים, כך שסין צפויה להשפיע דרמטית על עתידנו. בעוד שרמת הידע והקשרים של הציבור בסין שואפים לאפס, הסיכון הנובע מחוסר הידע עלול להיות דרמטי בעתיד.  

הכותב הוא נשיא לשכת המסחר הישראלית בסין ושותף מנהל של קרן הון סיכון אינפיניטי מדיקל. הסקירה אינה מהווה המלצה על השקעה במניות אלו או אחרות.