הייטק בבתי הספר? סכנה להעמקת הפערים

ברכות מורעפות מאז הבשורה על תוכנית החומש הלאומית החדשה להנגשת לימודי הייטק וטכנולוגיה ומיועדת לשלב את מקצועות מדעי המחשב וחשיבה מדעית כבר מגיל הצעיר. אין ספק, מדובר בתוכנית ושיתוף פעולה בין-משרדי מבורכים אשר אמורים לענות על צורך ממשי - המחסור החמור בכוח אדם בענף המניע את קטר החדשנות וההייטק הישראלי מחד, והפערים החברתיים-כלכליים המעמיקים בעקבות שגשוג התעשייה מאידך. כדי לעמוד ביעד הממשלתי החדש - 15% מועסקים בהייטק בטווח הארוך, אכן יש להתחיל בטיפול שורש במערכת החינוך.

הכוונות טובות, אך בהיעדר התייחסות אסטרטגית לגיוון ולפריפריה - תוכנית החומש יכולה דווקא להשיג את התוצאה ההפוכה: לחזק את המיוצגים ואת המבנה החברתי-כלכלי הקיים.

מנתוני דוח המצוינות האחרון עולה כי כמעט כל הרשויות שרשמו ירידה של מעל ל-20% בשיעור הזכאים לבגרות ב-5 יחידות היו מהפריפריה הגיאוגרפית והחברתית. לכן, מראש תכנית זהה לבתי ספר בצפון תל אביב ובתי ספר בנגב סופה לקבע את המצב הקיים.

נתוני הקבלה להייטק ידועים: הסיכויים להיכנס לחברות הנחשקות עולים ככל ששירתת ביחידה הנכונה, וכך גם עולה ערך הנטוורק שיצרת. המחסור בענף והתחרות הגוברת על עובדים הפכה את שיטת "חבר מביא חבר" ל-50% מגיוסי החברות ופוגעת בסיכויי ההשתלבות של אוכלוסיות בתת ייצוג.

יתרונות הנטוורק של שירות ב-8200 ברורים אך הפער בנטוורק מתחיל הרבה לפני השירות הצבאי, כאשר אותו ילד.ה חוזרים הביתה ולפחות אחד מההורים עובד בתעשייה, הם מוקפים ברול-מודלים רלוונטיים וחשופים ישירות להזדמנויות, אך מה עם הילד.ה בפריפריה הגיאוגרפית וחברתית?

לפי ההודעה המשותפת שהוציאו השרות שאשא ביטון ופרקש הכהן, מטרת התוכנית היא להרחיב את ההיצע, לחשוף את התלמידים למגוון האפשרויות שמציע הענף ובכך להגדיל משמעותית את אחוז מסיימי "מקצועות ההייטק" בתוך כחמש שנים. ״מדובר בצעד שנוגע לכל בית בישראל והוא חלק משמעותי בחזון שלי להפוך את עולם החדשנות והטכנולוגיה הישראלית למנוע של שינוי חברתי שיגביר את החוסן הכלכלי בכל בית בישראל״, ציינה השרה פרקש הכהן בהודעה המשותפת. בדיוק משום כך, נדרשת השקעה רבה יותר דווקא במקומות בהם החשיפה והמודעות להזדמנויות הטמונות ב"אומת הסטארטאפ" נמוכים יותר מאשר באזורים בהם 70% מהורי התלמידים הם עובדים ומנהלים בתעשייה. בכדי להגשים את חזונה של פרקש הכהן לשינוי חברתי וחוסן כלכלי, יש להתאים את התוכנית ולקדם אותה קודם כל בקרב אוכלוסיות שהחשיפה שלהן לאקוסיסטם נמוכה.

בכדי שתוכנית החינוך החדשה לא תהפוך לעוד תוכנית לאלו שכבר נמצאים על המסלול הנכון, יש לפעול עם ראייה לטווח רחוק, באופן רחב ובקונטקסט: תוכנית אחידה לא תתאים במידותיה לכולם.ן והאג'יליות, הגמישות והדינמיות, הכרחיות: חשיפה והשראה כהסברה להורים במסגרת בית הספר, הכשרות על מיומנויות העולם החדש למנהלים ומורים והנגשת תחום היזמות וההייטק לכלל התלמידים, לרבות שיעורי חובה בתחום הכוללים מפגשים עם התעשייה ורול מודלס, בדגש על הפריפריה הגיאוגרפית-חברתית והחברה הערבית, שם טמון הפוטנציאל האמיתי להגיע ליעד של 15% מועסקים בהייטק.

זאת ועוד, על התוכנית לכלול הכנה לעולם העבודה החדש; ידע טכנולוגי איננו מספיק, התעשייה יוצרת משרות אטרקטיביות רבות שאינן בתחום הפיתוח ותכנות. נדרש להעניק לתלמידים כלי יזמות, כישורים ופיתוח יכולות אישיות נחוצות לדוגמת פתרון בעיות חדשני, אמפתיה, עבודת צוות ועוד. פרקטיקות יזמות הן המפתח לצמיחה אישית, פיתוח כישורים רכים והבנה כלכלית.

תוכנית החומש הלאומית החדשה להנגשת לימודי הייטק יכולה לתת את המענה הנדרש לייצר את השינוי החברתי אליו מתייחסת פרקש הכהן, אך אם לא תעשה באופן אשר לומד מהלקחים ומשתף פעולה עם ארגוני החברה האזרחית הפועלים בשדה כבר שנים, ואם לא תייצר מענה מקיף לפערים החברתיים- סביבתיים הקיימים היא תשעתק ואף תגדיל את אותם פערים.

הכותבת היא מנכ"לית משותפת בארגון פרזנטנס