הצד האפל של יצירתיות: מחקרים מגלים למה לפעמים עובדים יצירתיים מסוכנים לארגון

יצירתיות, כך נהוג לחשוב, היא תכונה טובה ומועילה, שמאפשרת לנו כחברה להתפתח ולהתמודד עם קשיים ומזרזת פתרון בעיות. בסביבה העסקית יצירתיות מסייעת גם בפיתוח מוצרים חדשים, ומקדמת גמישות ואדפטיביות למציאות הכאוטית המשתנה.
אבל האם היא תמיד חיובית, או שיש בצדה גם צד אפל? בבסיס ההתנהגות היצירתית ניתן לזהות שני מרכיבים: חשיבה מחוץ לקופסה וגמישות מחשבתית. אלה, כידוע, מאפשרים לנו להיחלץ מהר יותר מבלת"מ שצץ, להתבלט בקרב קהל היעד שלנו יותר מאחרים, להתקדם הלאה ולא להיתקע על פתרון שלא עובד. אבל מתברר שדווקא האלמנטים האלה מתקשרים מאוד להתנהגות לא אתית. במילים אחרות, נמצא כי אנשים יצירתיים נוטים לייפות את המציאות ואף לשקר.

מה הקשר בין יצירתיות לדפוס שקרי? חשיבה מחוץ לקופסה מאפשרת לנו למצוא פתרונות יצירתיים כדי לעקוף חוקים, מגבלות ונורמות. הגמישות המחשבתית תעזור לנו להצדיק טוב יותר את מעשינו הלא אתיים. מתברר שרובנו מוכנים להתנהג בצורה לא אתית כשהמחיר לחברה נמוך יחסית, כלומר כשאף אחד לא באמת מפסיד מההתנהגות שלנו, כשאנחנו מרגישים שכמונו כולם עושים את זה וכשאנחנו מרוויחים משהו מכך.

חוקרים מאוניברסיטאות הרווארד ודיוק (2012) מצאו כי אנשים הפועלים בסביבה יצירתית גבוהה ייטו יותר לשקר. בסדרה של ניסויים המחקר מצא כי אנשים יצירתיים או כאלה שנחשפו למחשבות על יצירתיות "ניפחו" את הביצועים שלהם כשלמעשה הציגו תוצאות טובות יותר במשימות מאלה האמיתיות.

בניסוי שנעשה בקרב 100 עובדים במשרד פרסום, האנשים אף העידו זאת על עצמם. פרסום הוא תחום שנחשב יצירתי, ועדיין בין המחלקות השונות, למשל קרייאטיב אל מול ניהול לקוח או ניהול חשבונות, רמת היצירתיות הנדרשת שונה. העובדים נשאלו על היצירתיות שהם נדרשים להפעיל במחלקה שלהם ואז התבקשו להתייחס למידה שבה הם עשויים להתנהג בצורה לא אתית בכמה מצבים - לדוגמה לקחת הביתה ציוד משרדי או לנפח את הוצאות הנסיעה העסקית. הממצאים הראו כי הקשר בין השניים חזק מאוד.

בניסוי נוסף החוקרים בדקו את ההתנהגות של המשתתפים - שמצויים בסקאלה של יצירתיות, מי יותר ומי פחות - ואז ביקשו מהם לבצע את המשימה הבאה: הם התיישבו מול מסך מחשב שבו הופיעו 20 נקודות אדומות תוך כדי שהן מתחלקות בין צד ימין וצד שמאל. בכל שנייה הפיזור השתנה. הנקודות הופיעו על כל המסך אך לפעמים היה ברור שרובן מופיעות בצד ימין ולפעמים בצד שמאל. החלוקה בין ריבוי נקודות בצד שמאל וימין הייתה שווה על פני כל הסבבים. בסןף התבקשו המשתתפים לציין היכן נפלו רוב הנקודות בכל סבב, אבל נאמר להם שהתגמול על ההשתתפות בניסוי נגזר מתשובותיהם: על ציון ריבוי נקודות בצד שמאל יתקבל חצי סנט ועל ציון ריבוי נקודות בצד ימין יתקבלו חמישה סנטים (פי 10 יותר!). לכאורה, שיטת תגמול זו מתמרצת אי-אמירת אמת. ובאמת, ככל שהמשתתפים היו יצירתיים יותר, כך הם "זיהו" יותר נקודות בצד ימין.

מחקר של חוקרים מאוניברסיטאות הרווארד ודיוק (2014) בדק אף את הקשר ההפוך: האם דפוס לא אתי או שקרי מעיד על יצירתיות בקרב מי שנוהג בו. משתתפים שניפחו את ההצלחה שלהם במטלה מסוימת הפגינו יותר יצירתיות במטלת ההמשך. החוקרים טענו כי מה שמשותף להתנהגות לא אתית וליצירתיות הוא היכולת לשבור מוסכמות.

מנהלים שמעודדים חשיבה יצירתיות כדאי שיקפידו לאזן אותה עם כללים הדוקים בארגון וחיזוק של חשיבותם. הנה כמה דברים שאפשר לעשות.
1. תקשור מתמשך של הציפייה שהעובדים ינהגו ביושרה.
2. הדרכות בנושאי דילמות אתיות וקוד התנהגות ארגוני.
3. הכללת מידת העמידה בקוד ההתנהגות הארגוני בהערכת ביצועי העובדים.
4. מתן לגיטימציה - באמצעים פורמליים - לדווח על התנהגויות כאלה, למשל להימנע מתגמול שלילי.

פרופ’ גרינשטיין מרצה וחוקר שיווק ויזמות באוניברסיטת Northeastern בבוסטון ו-VU באמסטרדם. כותב בטוויטר על מחקר התנהגותי @AmirGrinstein. יאנה שכטרמן היא יועצת ארגונית ומאמנת מנהלים ומלמדת באוניברסיטת Northeastern בבוסטון yanashechterman.com