הדולר שבר רמה קריטית - האם בנק ישראל יתערב?

רגע לפני סיום תוכנית רכישות המט"ח שבנק ישראל השיק בחודש ינואר השנה - אז סיפק רף בדמות רכישה של לפחות 30 מיליארד דולר ב-2021 - הדולר שבר מוקדם יותר במהלך המסחר את הרמה של 3.21 שקלים, שפל של שבעה חודשים. מדובר בפעם הראשונה שבה הדולר יורד לרמה זו מאז השיק בנק ישראל את תוכנית הרכישות.

השבירה מטה את הרמה של 3.21 שקלים קורצת לבנק ישראל להתערב בשוק לפני הירידה לרמה בה השיק את תוכנית הרכישות בינואר. אך הצמד דולר-שקל מתקרב לבחון את העקשנות של בנק ישראל על רמה מסוימת בזמן שתוכנית הרכישות מגיעה לסיומה. בינתיים השער היציג עלה על רמה זו, אך הדולר שוב ירד במסחר הרציף.

דוח היתרות לחודש יולי שצפוי בנק ישראל לפרסם מחר עשוי לשקף את פרוץ הרף שנקבע בתוכנית הרכישות - 30 מיליארד דולר, תוכנית שנועדה למתן את התחזקות השקל. יחד עם זאת, נגיד בנק ישראל אמיר ירון אמר לא פעם כי מדובר ברף תחתון ובנק ישראל צפוי להתערב בשוק המט"ח מעת לעת מכאן והלאה.

התחזקות השקל מושפעת מזרימת ההון אל ישראל, בין היתר, בשל האקזיטים בתחום ההייטק, כאשר העודף בחשבון השוטף עשוי להמשיך לטפס גם בשנה הבאה. לדברי מודי שפריר, האסטרטג הראשי של בנק מזרחי טפחות: "הכוחות הבסיסיים התומכים בשקל חזק (עודף משמעותי ב'חשבון השוטף' וגידול ניכר בהיקף ההשקעות הישירות של הזרים - בעיקר בסקטור ההייטק המקומי), בשילוב עם מכירות מט"ח מצד גופים מוסדיים על רקע המשך עליות השווקים (מכרו בחצי שנה האחרונה 14 מילארד דולר), ומכירות מט"ח (כנגד רכישת השקל) מצד גופים זרים הובילו בשבוע האחרון להתחזקות מחודשת וחדה בשער השקל".

"גם אמירת בנק ישראל בפרוטוקול הריבית האחרון כי תוכנית רכישות המטח האגרסיבית מאוד שהושקה בשנת 2021 תסתיים ככל הנראה השנה, וכי החל משנה הבאה הבנק יחזור לרכוש מט"ח 'בהתאם למצב בשוק' ולתנאי המשק - הגבירה ככל הנראה את הערכות הגופים המקומיים והזרים להתחזקות השקל לקראת סוף השנה - עובדה אשר הגבירה ככל הנראה את מכירות המטח בחודש האחרון", אמר שפריר.

למרות האקזיטים, לא כל הכסף מומר למט"ח אלא משמש לרכישת חברות - כך מציע יוסי פרנק, מנכ"ל אנרג'י פייננס. "הגיוסים המסיביים בהייטק לא הומרו לשקלים. אנחנו רואים חברות גדולות שמשתמשות בכסף לרכישת חברות ולהגדלת פעילות בחו"ל, לכן הרבה מהכסף שגויס כלל לא מומר לשקלים".

לגבי הכוונה של בנק ישראל להמשיך להתערב מעבר לתוכנית הרכישות אמר "השוק מחפש מעשים, וכשבשבועיים השקל מתחזק ב-3% ללא שום סיבה ובנק ישראל לא מגיב, פעילי השוק בטוחים שאלו איומי סרק".

עוד אמר פרנק, "הדולר מאד חזק בעולם, הבורסות כמעט ללא שינוי בשבועיים האחרונים, ובנק ישראל 'נרדם בשמירה'. יש כאן מתקפה ספקולטיבית כמו שהיתה בתחילת ינואר כי השוק מעריך שבניגוד למה שהבנק הצהיר נגמרה לו התחמושת ועל כן אפשר לתקוף את השקל. אין דבר יותר מסוכן בשוק המטבע מאיבוד אמינות ומה שאתה רואה כרגע זו בדיוק התוצאה".

התחזקות השקל פוגעת ביצואנים שמקבלים תמורה על תוצרתם בדולרים אך משלמים משכורות בשקלים. בעוד שתעשיית ההייטק פחות תסבול מכך למרות השכר האסטרונומי בענף בשל שולי רווח גבוהים, מנגד היצואנים בתעשיית הלואו-טק סוחבים על גבם את עיקר הנטל וזועקים לתמיכה של בנק ישראל על ידי רכישות מט"ח .

נשיא התאחדות התעשיינים ויו״ר נשיאות המעסיקים והעסקים, ד״ר רון תומר, מסר כי ״הכלכלה ושוק העבודה עדיין לא התאוששו באופן מלא ממשבר הקורונה וישנו חשש כבד שנאבד מומנטום ליציאה מהמשבר. חוסר הוודאות לגבי פעילות המשק בגל הקורונה הנוכחי, בשילוב שער הדולר עלולים לדרדר שוב את המשק הישראלי. "אין לי ספק שהנגיד מבין את חומרת המצב וייתן את המענה הנכון, וכפי שציין בנק ישראל עוד בינואר, על מנת למתן את צניחת שער הדולר, יש לשקול שימוש בכל הכלים האפשריים, כולל ריבית שלילית".

בהקשר זה נציין כי פרוטוקול הוועדה המוניטרית בבנק ישראל מהישיבה האחרונה חשף כי הורדה האצבע האחרונה של אחד החברים שתמך בהורדת הריבית, כך שהבקשה של תומר צפויה להישאר בגדר משאלת לב לטווח לזמן ממושך.