חסמי היצוא הוסרו, אז מה מעכב עכשיו את תעשיית הקנאביס הישראלית?

לאחר שהממשלה הגיעה להסכמות לגבי הסרת החסמים בפני יצוא קנאביס, הכריזו שרת הכלכלה אורנה ברביבאי, שר האוצר אביגדור ליברמן, השר לביטחון פנים עומר בר לב ושר הבריאות ניצן הורביץ כי השינוי פותח בפני חברות הקנאביס הישראליות שוק של 2-3 מיליארד דולר בשנה. אלא שבתעשיית הקנאביס קצת סקפטיים לגבי השינוי המיידי שתניב התוכנית הממשלתית החדשה.

יצוא קנאביס כבר מתאפשר באמצעות פיילוט מסוף 2020, אבל החברות עדיין רושמות רק הכנסות זניחות יחסית.

השינויים העיקריים הנובעים מן ההסכמות החדשות הם: אישור ליצוא מוצרים שאינם מאושרים לשיווק בישראל (כמו למשל טבליות או פתיליות של קנאביס, כאשר בישראל מותר למכור רק תפרחות בתצורות שונות ושמנים) ובלבד שרשות רגולטורית בחו"ל הסכימה לאשר לייבא אותם; והוספת תקנים ליחידת הקנאביס הרפואי כך שתאשר מוצרים ליצוא בקלות רבה יותר.

 שרת הכלכלה אורנה ברביבאי / צילום: המכון הישראלי לדמוקרטיה

ישראל לא מוכנה לפקח

מה שלא השתנה הוא שישראל עדיין לא מוכנה לפקח ולתת אישור למפעלי עיבוד הקנאביס המקומיים, על כך שהם עומדים בתקני הייצור האירופיים. מוצרי קנאביס שנמכרים בישראל מאושרים במסגרת תקן הקנאביס הרפואי הישראלי (IMC-GMP). לישראל הסכם הכרה הדדית עם אירופה לאישור מפעלים בתחום המזון והתרופות גם לפי התקן האירופי (EU-GMP) שדרוש ליצוא את המוצרים האלה בחו"ל. אלא שהגוף במשרד הבריאות שאחראי על האישורים האלה, לא רואה בקנאביס תרופה ולא מוכן לפקח עליו.

החברות הישראליות הזמינו את הרשות האירופית לפיקוח על מפעלי קנאביס רפואי להגיע לישראל ולפקח על המפעלים בעצמה, אבל הדבר לא התאפשר מאז הקורונה, וכעת רק לחברה אחת, פנאקסיה, יש אישור כזה.

חברות אחרות שמגדלות קנאביס, יכולות לעבד אותו במפעל של פנאקסיה ולייצא אותו לחו"ל. אך הגבלה זו מונעת ממפעלי עיבוד אחרים לייצא לאירופה בשלב זה, וגם עלולה ליצור צוואר בקבוק.

למרות אישור היצוא, משרד הבריאות הצהיר כי הוא לא יפקח על מוצרי קנאביס שאינם נמכרים בישראל. כלומר אם מדובר בטבליה, עוגייה או משאף משרד הבריאות יאפשר לייצא אותם, בתנאי שיש מדינה שמוכנה לקבל אותם, אך ללא תו תקן של משרד הבריאות הישראלי.

"האם רשות בחו"ל תרצה לקחת על עצמה לאשר את המוצרים האלה אם משרד הבריאות המקומי בעצמו לא אישר אותם?" שואל גולן ביטון, מנכ"ל חברת יוניבו, בעלת מפעל עיבוד קנאביס, שאינו מאושר עדיין לפי התקן האירופי, ומתקן גידול שכבר פעיל ומספק סחורה למפעל.

זאת ועוד, משרד הבריאות דורש כי המוצרים שמאושרים לשיווק בארץ, ואלה המותרים רק לשיווק בחו"ל, ייוצרו בקווי ייצור נפרדים.

 גולן ביטון, מנכ"ל יוניבו / צילום: יח"צ

להקדים את התחרות העולמית

פן אחר, ששום החלטה ממשלתית לא יכולה לשנות, הוא הביקוש למוצרים ישראלים בחו"ל. החברות די חלוקות ביניהן בשאלת היקף הביקושים העולמי. לדברי ביטון, ישראל היא היום שוק קנאביס ענק יחסית לאוכלוסייה: "היום בישראל נמכרים בערך 40 טון בשנה, כשלבערך אחוז מן האוכלוסייה יש אישור. בגרמניה נמכרים רק 8 טון ל-82 מיליון איש. בבריטניה טון וחצי, מה שיצרן ישראלי אחד עושה בשנה. בית המרקחת שבו אנחנו שותפים, מדיפארם, מוכר יותר קנאביס רפואי בחודש ממה שנמכר בפולין כולה בשנה".

הוא מסביר את ההיגיון ביצוא, גם למדינות עם ביקושים נמוכים: "חברות כמונו רוצות להיכנס לשווקים האלה לא כי הם יניבו לנו הכנסות ענק מיידית, אלא כי הם צומחים, וכדאי להיכנס אליהם לפני שתהיה תחרות, למשל מארה"ב, שאסור כרגע לייצא ממנה. בסופו של דבר, כשתהיה צמיחה בשווקים הלאה, שם יהיו הכמויות הגדולות והמחירים הגבוהים".

ובשוק הישראלי, לא צורכים רק סחורה מקומית, אלא גם יבוא. עד לפני שנה בערך, החברות הישראליות לא הצליחו לספק את הביקושים של השוק הישראלי, וגם היום המוצרים המיובאים לישראל נחשבים מבחינת הצרכן הישראלי לאיכותיים יותר.

"איכות" משמעותה גם מותג מוכר מחו"ל, אבל בעיקר שהמוצרים הם בעלי ריכוזים גבוהים של THC (החומר ה"ממסטל" בקנאביס) או CBD (החומר הפעיל הלא "ממסטל"). בתחילה היה קשה לחברות ישראליות לייצר מוצרים בעלי ריכוזים גבוהים של החומרים הפעילים בחממות שלהן. אולם לדברי ביטון, הסחורה הישראלית הופכת מוצלחת יותר ויותר עם הזמן.

כל מוצר שיוצא מישראל, צריך להיות גם מאושר ליבוא ברוב מדינות היעד, וזה תהליך בפני עצמו שהחברות רק מתחילות להתמודד איתו. "יש גם מדינות שמוכנות לקבל יבוא של מוצרים עם התקן הישראלי", אומר ביטון, "אבל אני לא רוצה לחשוף כרגע אילו הן".

לדברי אבינועם ספיר, מנכ"ל "קנביט-תיקון עולם": "היצוא מישראל הוא היום זניח, בטל בשישים לעומת השוק המקומי. רק ההכרה במפעלים הישראליים כתואמים את התקן האירופי תפתח את הדלת הזו".

גם לקנביט-תיקון עולם יש מפעל מוכן שמחכה לאישור כזה. "אנחנו מחכים להגעה הפיזית של האירופים. אבל מדוע בעצם אנחנו מחכים שרשות אחרת תיתן לנו גושפנקא?", אומר ספיר.

כך שכרגע "קנביט-תיקון עולם" לא מייצאת בכלל מישראל. אבל ספיר אופטימי: "אנחנו ננצח את שוק הקנאביס באירופה. אנחנו רוצים להיות הטבע של הקנאביס. גם טבע לא הייתה יכולה לצמוח לולא היו נותנים לה לייצא".

 אבינועם ספיר, מנכ"ל תיקון עולם-קנביט / צילום: ראובן קפוצינסקי

"הכל נובע משמרנות"

מי שמרוצה מאוד מן המהלך היא כמובן "פנאקיסה", שהתקינה הזו ממשיכה לתת לה יתרון. "פנאקסיה" בונה את האסטרטגיה שלה על מוצרים ייחודיים המיוצרים רק במפעלי עיבוד הקנאביס שלה, כמו טבליות ומוצרי שאיפה. מבחינתה, אלה המוצרים בהם לשוק הישראלי יש יתרון.

ד"ר דדי סגל, מנכ"ל "פנאקסיה": "עד עתה ניתן היה לייצא רק חלק קטן מפוטנציאל שוק הקנאביס ורק מוצרים שיש להם אישור שיווק בישראל, בצורה ובאריזות שיש להם אישור בישראל. ההצעה הזו פותרת את האבסורד. לנו יש, למשל, מוצרי שאיפה שמאושרים לשיווק באירופה, ואנחנו מאמינים שהפוטנציאל שלהם הוא מאוד גדול. לפני ההחלטה לא יכולנו לייצא אותם, ואפילו הכנו תוכנית מגירה לייצר אותם במלטה. הזמן הוא סופר קריטי, כי כרגע המוצר הוא ייחודי, אבל למתחרים הפוטנציאליים שלנו אין מגבלות כאלה".

למרות של"פנאקסיה" יש אינטרס שמשרד הבריאות לא יאשר מפעלים של חברות אחרות, סגל אומר כי: "הכל נובע משמרנות של משרד הבריאות שלא מתייחס למוצר כתרופה אלא בנה לו תקן ייחודי שהוא לא מסוגל לפקח עליו. זה ממש לא פשוט להביא היום גורם פיקוח מחו"ל, ולהסביר לו למה הרשות שיש לו איתה הסכם הכרה הדדית לא יכולה לפקח עליו. אבל זו לא הבעיה שלנו כרגע, אלא להיפך".

נדב גיל, שותף, מוביל פרקטיקת הקנאביס ב-Deloitte, אומר גם הוא, כי "התקנות עלולות להיות לא רלוונטיות ובחזקת מאוחר מידי. כבר בשנים 2017-2018 דובר על יציאה לשווקים הבינלאומיים, אך זה לא קרה בפועל. בשנים שחלפו מאז לא רק שנכנסו שחקנים בינלאומיים רבים אלא גם הסתבר שהתקינה בישראל לא מתאימה למדינות המייבאות, בעיקר באירופה.

"המדינה חייבת להתאים את התקינה לטובת האפשרות לייצא, וגם לעודד ולתמרץ את שיפור האיכויות של הזנים. בנוסף עליה להשקיע במיתוג התוצרת הישראלית (כפי שנעשה בתוצרת החקלאית) ולפעול להיכנס ליעדי שיווק 'בתוליים'".

הרפורמה ביצוא קנאביס

החסמים שהוסרו:
יצוא מוצרים שאינם מאושרים לשיווק בישראל
הוספת תקנים ליחידת הקנאביס הרפואי

החסמים הקיימים:
ישראל לא נותנת אישור על עמידה בתקני הייצור האירופיים (כמו בתרופות)
אין פיקוח על מוצרים שאינם מאושרים לשיווק בישראל