חוק הותמ"ל עבר סופית: החקלאים מרוצים, ומי פחות?

אתמול בלילה אישרה הכנסת את חוק הותמ"ל (הוועדה הארצית לתכנון ולבנייה של מתחמים מועדפים לדיור). מדובר בהישג משמעותי של שרת הפנים איילת שקד, שהכריזה מיד עם היכנסה לתפקיד כי היא רואה בוועדה מכשיר משמעותי לקידום הבנייה למגורים. שקד נאלצה במקרה הזה להתמודד עם לחץ רב כיווני של הקבלנים והיזמים, ומנגד, של "הירוקים", אנשי המגזר החקלאי, וגם קהילת המתכננים, שהתנגדו להמשך קיומה של הוועדה.

קצת רקע: המטרה המוצהרת של חוק הותמ"ל מ-2014, הייתה "קידום יעיל ומהיר של תוכניות בנייה לדיור ביחס למתחמי קרקע, שהוכרזו על ידי הממשלה כמתחמים מועדפים לדיור, זאת במסגרת הליך תכנוני מיוחד הנותן עדיפות ברורה לפיתוח באדמות מדינה". לשם כך ניתנו לוועדה מרבית הסמכויות של המועצה הארצית לתכנון ולבנייה וכן סמכות לאשר תוכניות שהוראותיהן גוברות על הוראות הקבועות בתוכניות מתאר ארציות אחרות.

יש להבהיר כי הוועדה פועלת מתוקף חוק, הפועל על פי הוראת שעה. ואולם, תוקף חוק הותמ"ל לא חודש מאז חודש מאי 2020 כך שהוועדה, שתכלית הקמתה הייתה לקדם במהירות בנייה למגורים, דנה בשנה האחרונה אך ורק בתוכניות ישנות. היו לכך, כמובן, השלכות ברורות על כמות יחידות הדיור שהוועדה אישרה.

אם בתחילת דרכה הוועדה קידמה תוכניות של שכונות ענק על חשבון שטחים חקלאיים ושטחים פתוחים, הרי שבשנתיים האחרונות, והדבר בא לידי ביטוי גם בגרסא האחרונה של הצעת החוק, שאושרה אתמול, הוועדה מתמקדת בקידום התחדשות עירונית מתחמית, ציפוף לאורך מערכות הסעת המונים, תכנון ייעודי לחברה החרדית והמשך התכנון בחברה הערבית.

הקמפיין של מתנגדי הותמ"ל, ובראשם החברה להגנת הטבע, כלל נסיון להראות שיש מספיק יחידות דיור מתוכננות ושהוועדה מייצרת אמנם תוכניות, אך אלה אינן ממומשות. בדיקה שערכו ומתייחסת לאזורי הביקוש (מגדרה ועד חדרה), הראתה שפחות מ-14% מיחידות הדיור שווקו ורק 9% אכן נבנו. אישור החוק לא הפתיע את החברה להגנת הטבע: "במקום לפעול לפתרון הבעיה האמיתית של תוכניות הבנייה - הכשלים המתמשכים בשיווק ובביצוע (עליהם אחראים משרד השיכון ורשות מקרקעי ישראל), השרים אלקין ושקד, מובילים ומקדמים ועדה שעוקפת את מסלולי התכנון הרגילים, דורסת את הציבור, יוצרת פגיעה קשה במערכת התכנון ובמערך האיזונים והבלמים של קבלת ההחלטות התכנוניות ומקדמת תכנון ירוד, ברמה נמוכה, הפוגע בטבע, בסביבה, בשטחים הפתוחים, בחקלאות ובאיכות ורווחת חייו של הציבור".

נציגי המגזר החקלאי, שי חג׳ג׳, יו״ר מרכז השלטון האזורי, ועו"ד עמית יפרח, יו"ר תנועת המושבים ויו"ר תנועת חקלאי ישראל, יכולים להיות קצת יותר שבעי רצון. משהבינו שלא יוכלו לבטל את חוק הותמ"ל הם פעלו לצמצם אותו כך שיפגעו כמה שפחות. עו"ד יפרח: "ניסינו לייצר לותמ"ל מסגרת שתמנע ממנו לחסל ישוב באופן מלא ותייצר למושבים אופק חקלאי, גם במרכז הארץ וגם בפריפריה. הרעיון הוא לייצר סף מינימלי של קרקע חקלאית שממנו יוכלו החקלאים להתפרנס. שלא יווצר מצב שבתוך תהליך תיכנוני, בשיטת הסלמי, נוגסים בישוב החקלאי, עד שהופכים אותו לישוב קהילתי".

רשימת הישגי המגזר החקלאי כוללת לכן את ההחלטות על כך שלא תוכרז קרקע חקלאית כמתחם מועדף לדיור על היקף הגדול מ-30% ממשבצת הישוב (מכסת הקרקע), ולא יותר מ-1,050 דונם; שאם התוכנית לא תמומש בתוך 4 שנים, יהיה צריך להביאה לאישור מחדש המועצה הארצית ושבמידה ולא תאושר, תחזור הקרקע למושב או לקיבוץ; יצירת מנגנון שלביות-מסירת הקרקע החקלאית תמסר רק לכשיתחיל הפיתוח; שיהיה לנציגי המגזר החקלאי משקיף בוועדה ושראש הרשות, שנלקחת ממנו הקרקע, יוכל להגיע לוועדת השרים המחליטה על התוכניות בהן תדון הותמ"ל ולהציג את עמדתו. עניין משמעותי אחר, שלא נוגע בהכרח רק למגזר החקלאי, הוא הגבלת כמות התוכניות שבהם דנה הותמ"ל ל-18 בלבד מדי שנה.

עו"ד יפרח דוחה את הטענה שמרבית המושבים והקיבוצים, ובמיוחד במרכז הארץ, אינם מתקיימים מחקלאות ושהמאבק הוא בעצם על איכות החיים הכפרית: "גם בעמק חפר וגם בדרום השרון ישנה חקלאות, הקרקעות מעובדות, ולא רק חקלאות של חיטה, אלא גם מטעים, ירקות ופרחים. יחד עם זאת, כמובן שבהסכמת האגודה (הכוונה לגוף המנהל את הישוב החקלאי), ובמידה והיא רוצה להגדיל את הבנייה על שטחי הישוב מעבר ל-30%, זה אפשרי. הפידבק שאנחנו מקבלים מהאגודות והחקלאים זה שחשוב להם לשמור על החקלאות שוהם מוותרים על הנדל"ן והפיצויים. מצאנו פה את האיזון הנכון. יצרנו הגנה לישובים. במידה והם רוצים להגדיל את התוכנית הותמ"לית, הם יוכלו לעשות זאת".