אם יזוכה, לרומן זדורוב תעמוד הזכות להישכח?

ההחלטה לערוך משפט חוזר לרומן זדורוב וההחלטה לשחררו למעצר בית עוררו כבר את ההערכה שיהיה קשה לפרקליטות להגיע שוב להרשעה במשפט. זאת בהינתן שעל הפרקליטות יהיה לקיים משפט מלא, כולל הבאת עדים וריענון זיכרונם באירועים שהתרחשו לפי 15 שנה, כאשר ברקע משפחתו ופרקליטיו של זדורוב נוטעים בציבור ספק גדול, ולא מעט אנשים פועלים על-מנת לייצר אמפתיה לאדם אשר הורשע פעמיים ברצח של תאיר ראדה ז"ל.

אם נניח לרגע כי בסיומו של הליך משפטי מלא יזוכה זדורוב מכלל האישומים המלווים אותו ב-15 השנים האחרונות, האם תהיה לו זכותו להישכח? מה אם יפנה זדורוב לבית המשפט ויבקש שכל הפרסומים שהיו עליו לכל אורך השנים ימחקו מהרשת? האם בית המשפט יואיל להסכים לכך?

באירופה קבעו כבר לפני מספר שנים, תחילה מכוח הפסיקה ואחר-כך במסגרת תקנות הגנת המידע (GDPR) שנכנסו לתוקף בחודש מאי 2018, כי לכל אדם הזכות לדרוש את מחיקתו של מידע עליו, בין אם מידע שפורסם במדיה הדיגיטלית ובין אם מידע המצוי במאגרי מידע שונים. לזכות הזו אומנם נקבעו מספר סייגים, אבל היא רחבה וגורפת. פשוט לבוא ולמחוק כל פרסום שהיה.

לפני מעט יותר משנה הגיע מימוש הזכות לשיא, כאשר בית המשפט החוקתי של גרמניה קיבל את טענתו של גבר שהורשע ברצח כפול 37 שנים קודם לכן, וקבע כי יש לו את "הזכות להישכח" על-ידי הסרת שמו מתוצאות החיפוש בגוגל. כאן מדובר באדם שהורשע, שילם את חובו לחברה ועכשיו רוצה להתחיל דף חדש בחיים. בארץ עדיין לא קיימת זכות כזו, אבל האם ראוי שתהיה?

מצד אחד יש הטוענים כי קבלתה של הזכות להישכח, כמוה כשכתוב ההיסטוריה. יהיו שיצביעו גם על הקושי לנהל משטר של מחיקות. הפרסום, כך יוסבר, היה נכון לשעתו, וככזה הוא צריך להישאר ברשת. אדם יכול לעמוד למשפט ולצאת זכאי, וכל העובדות יחד יזכו לפרסום - הן עובדת העמדתו לדין והן עובדת זיכויו.

החוק בישראל מכיר בזכותו של אדם שנפתחה נגדו חקירה פלילית שהסתיימה, בין אם בסגירת התיק לפני משפט ובין אם בזיכויו, לדרוש מכל גורם שפרסם את עובדת העמדתו לדין לפרסם גם את יציאתו זכאי. אך ההוראה הזו נחקקה לפני עידן האינטרנט, ואין הוראה שמחייבת פשוט למחוק את הפרסום הראשון.

בארץ קיים גם חוק שנקרא "תקנת השבים", הקובע כי אדם שהורשע, כעבור תקופת זמן שנקבעה (תקופה שונה לגבי מצבים שונים) תימחק עובדת הרשעתו מהמרשם הפלילי. האם לאדם כזה צריכה להיות זכות לבקש למחוק כל פרסום שהיה על הרשעתו מרשת האינטרנט בדיוק כמו אותו רוצח גרמני?

מול כל הטענות שנגד המחיקה עומד עולמו של אדם, תלוי על בלימה באותה מחיקה. אנשים שפרצו לקדמת הבמה הציבורית רק בשל האשמה שהוטלה עליהם. מנקודת מבטם המחיקה היא בבחינת להיות ולחדול. כאשר מונח על כף המאוזנים כל עולמו של אדם המבקש את המחיקה, אל מול כל נימוקי הנגד, באיזון הסופי, החיים של אדם מנצחים.

לכן, ראוי שגם ישראל תאמץ בחקיקה את זכותו של האדם, בנסיבות המתוארות, שאנחנו כולנו נשכח אותו. במקביל, מן הראוי שעד ההגעה לזיכוי, תפעל הפרקליטות בכל המשאבים שיש בידה לוודא שאדם שפשע לא ישוב בטעות לחברה.

הכותב עומד בראש משרד דן חי ושות' המתמחה בדיני טכנולוגיה, פרטיות וסייבר. ראש הוועדה להגנת הפרטיות של לשכת עורכי הדין