התפוצצות פרשת סוכן הדוגמניות שי אביטל העלתה אל פני הקרקע את הרעות החולות מפרשות דומות בעבר. שוב - כולם ידעו ושתקו. ושוב - נערות צעירות שחוששות להתלונן. ושוב - הבטחות שווא לקידום דרך המיטה. ושוב - הוא החזק והיא החלשה.
עד מתי נשמע על מעשיהם הנלוזים של אישי ציבור ומפורסמים כמו משה איבגי, יהודה משי זהב (לכאורה), הנשיא לשעבר משה קצב ועכשיו (לכאורה) - שי אביטל - סוכן הדוגמניות, שהתלונות נגדו הולכות ומצטברות במשטרה בימים האחרונים.
בכל פעם שצץ ברשת סיפור חדש על הטרדה מינית או תקיפה מינית (לכאורה - כמובן) של אדם ידוע - נשיא, זמר, שחקן, בכיר במשטרה, בכיר בצבא, מנהל, מנכ"ל - הרגשות של כולנו רועשים וגועשים. חלקנו מתרגזים/ות על עצם התופעה ועל הקלות הבלתי נסבלת של אותם גברים לפגוע בנשים/נערות במקום הרגיש ביותר - גופן ונפשן, חלקנו מתרגזים/ות וכועסים/ות על הבנות, הקורבנות - מדוע לא התלוננו עד עכשיו, וחלקנו מגיבים ברוגע בלתי מובן "הנה עוד פעם רומסים את כבודו של אדם מפורסם כנקמה".
לעתים הנשים שמתלוננות מותקפות שוב על-ידי מערכת אכיפת החוק
הגיע הזמן לעשות קצת סדר בדברים: לא בחורה אחת נפגעה משי אביטל. מסתבר שרבות הנערות שנפגעו ממעשיו לכאורה לאורך השנים. אז מדוע לוקח להן כל-כך הרבה זמן להתלונן? מכמה סיבות - ראשית, פגיעה במקום הרגיש הזה היא פגיעה קשה ולא קל לדבר עליה. שנית - אותן נערות/ נשים מאשימות קודם כל את עצמן: מה עשיתי לא בסדר? למה הלכתי איתו? מה חלקי בכל הדבר הנורא הזה? איך יכולתי להיכנע? שלישית - כאשר מדובר באדם ידוע או רם מעלה קיים תמיד החשש שלא יאמינו לה.
התגובות במערכת המשפטית (כולל המשטרה) לימדו אותנו, לא פעם, שאותן נשים/נערות עוברות תקיפה חוזרת בחוסר האמון בדבריהן, בשאלה הנשאלת כמעט תמיד: איפה היית עד עכשיו? ועוד כהנה וכהנה האשמות המופנות כלפי הקורבן. התמונה המתקבלת מנתוני המשטרה ומהמרכזים לנפגעי ונפגעות תקיפה מינית היא שרק אחוז קטן מהפגיעות המיניות מגיעות לכלל תלונה, שלא נדבר על תביעה או כתב אישום. גם במקרה של שי אביטל, אנו שומעים על דוגמנית שפנתה למשטרה ונשאלה: "למה נזכרת רק עכשיו?" ונשלחה לביתה.
אז מיהו שי אביטל? מדובר בגבר מצליח המצוי בעמדה חזקה, ויתרה מכך כאשר מדובר בנערות צעירות שכל חלומן הוא להיות דוגמניות. עיניהן של הנערות נשואות למעלה, אל המושיע אשר יגשים עבורן את החלום הגדול. הן מאמינות, הן באות, ומוכנות לעשות הכול על מנת להיות דוגמנית מצליחה. אז מה לא בסדר כאן? ראינו שברשתות החברתיות מפנים אצבע מאשימה דווקא כלפי הנערות והוריהן - איפה הם? מדוע לא היו שם בשבילן? ועוד. אם בהורים עסקינן, אני מציעה לחזור להורי הגבר הפוגע - איפה הם היו כאשר היה עליהם לחנך את בנם שלא לוקחים משהו שלא שייך לו? האצבע המאשימה צריכה להיות מופנית כלפי הגבר הפוגע. הבנות אינן אשמות בדבר. אשמתן היחידה היא שהן רוצות להתפרסם, אבל לא כך.
הכותבת היא מרצה בכירה בחוג לקרימינולוגיה במכללה האקדמית גליל מערבי
*** חזקת החפות: החקירה נגד החשודים המוזכרים נמצאת בראשיתה, לא הוגשו כתבי אישום, ועומדת להם חזקת החפות.
לתשומת לבכם: מערכת גלובס חותרת לשיח מגוון, ענייני ומכבד בהתאם ל
קוד האתי
המופיע
בדו"ח האמון
לפיו אנו פועלים. ביטויי אלימות, גזענות, הסתה או כל שיח בלתי הולם אחר מסוננים בצורה
אוטומטית ולא יפורסמו באתר.
כתבות
ני"ע
