רכישת פרשמרקט: זו לא העסקה שמשקיעי פז חלמו עליה. המנהלים דווקא מרוצים

קשה היה להתעלם מהניגוד שבין המסרים החיוביים ששידרו בכירי חברת האנרגיה פז  בשיחת משקיעים מיוחדת שערכו לאחר הדיווח על רכישת רשת פרשמרקט , ובין תגובת המניה במסחר בבורסה.

בשעה שיו"ר פז הראל לוקר ומנכ"ל החברה ניר שטרן היללו את העסקה לרכישת רשת המזון הצומחת תמורת כ-2.1 מיליארד שקל, צנחה מניית פז בכ-10%, ומחקה את התשואה החיובית שהניבה מתחילת השנה, בעיקר על רקע ההצעות לרכישת השליטה בחברה.

בפז תיארו את רכישת פרשמרקט כעסקה חלומית, שתייצר בעתיד תשואה פנומנלית לבעלי המניות שלה, כדברי היו"ר לוקר. אלא שהמשקיעים בשוק, מתברר, חלמו על עסקה אחרת - למכירת השליטה בפז עצמה - או לפחות על עסקה שתוסיף יותר נכסים ותוציא ממנה פחות מזומנים.

מתווה העסקה לרכישת פרשמרקט כולל תשלום של 1.7 מיליארד שקל במזומן ולצדו הקצאה של מניות פז לבעלי מניות פרשמרקט בשווי שוק של 380 מיליון שקל (לאחר הנפילה בבורסה).

  

מי שכבר מורווחים בגדול מהעסקה הם צמד בעלי השליטה ברשת פרשמרקט, האחים יוסי ושלומי אמיר, שמחזיקים כל אחד ב-32.4% ממניות החברה, ושהתמורה שלה יזכו יחד, במזומן ובמניות פז, תעמוד על 1.4 מיליארד שקל כמעט (ראו מסגרת). נכון למועד ההודעה על העסקה היא שיקפה פרמיה של 14% ביחס למחיר מניית פרשמרקט בבורסה, ובתגובה זינקה המניה בכ-9% וסגרה את מרבית הפער.

 בעלי הרשת פרשמרקט, שלומי ויוסי אמיר / צילום: יח''צ פרשמרקט

רשת פרשמרקט מפעילה כיום 42 חנויות סופרמרקט (מרכולים) שכונתיות בפריסה ארצית. היא פועלת תחת שישה מותגים (פרשמרקט, מחסני מזון, סופר דוש, מחסני להב, טיפ טוב והיפר דודו), ומרבית פעילותה מרוכזת בתוך שכונות מגורים ובמרכזי הערים. בשנת 2020 רשמה פרשמרקט רווח נקי של 116 מיליון שקל, והרווחיות הגולמית (35.2%) והתפעולית (10.4%) שלה הן הגבוהות ביותר בתעשייה.

לאתגר את ההגמוניה בשוק חנויות המזון

עבור פז, רכישת רשת פרשמרקט עולה בקנה אחד עם רכישתה אשתקד של רשת סופר יודה, שמפעילה 17 מרכולים בתל אביב. נוסף על כך, מפעילה פז עוד 20 חנויות yellow בפורמט שכונתי, ויחדיו היא רואה עצמה כמי שיכולה לאתגר את ההגמוניה הנוכחית בשוק חנויות המזון הישראלי, ולהפוך לאחת מקבוצות הקמעונות הגדולות והמשמעותיות בישראל.

פז, שמפעילה כיום 264 תחנות דלק ועוד 220 חנויות נוחות בצמידות לתחנות, רוצה להפוך עצמה מחברת אנרגיה לחברת קמעונות, כלומר לחברה המשרתת בעיקר את הצרכן הסופי. זאת היא גם הפילוסופיה של המנכ"ל ניר שטרן, שהגיע מחברת סלקום, אשר מוכרת לצרכנים שירותי סלולר, אינטרנט, טלוויזיה רב-ערוצית וטלפוניה קווית.

לשם כך בונה פז את עצמה בתחום חנויות המזון ומנגד מתנתקת מתחום ייצור הדלקים, עם החלטה מהעת האחרונה להיפרד מההחזקה בבית הזיקוק אשדוד באמצעות חלוקת מניותיו כדיבידנד בעין לבעלי המניות של פז. לתפיסתה של פז, גם פזגז היא למעשה חברה המשרתת את הצרכן הסופי, ולכן משתלבת גם היא באסטרטגיה הנוכחית.

יש לציין כי מלבד פעילויות אלו, מחזיקה פז בשלוש חברות תעשייתיות: פזקר, פזמוביל, ופז שמנים. דומה כי השלוש הללו יאבדו בהדרגה את מקומן בליבת עסקיה של פז, אולם ימשיכו לפי שעה לחסות תחת כנפיה, לנוכח העובדה כי מדובר בחברות טובות ורווחיות.

"העסקה תוסיף לנו הרבה עוצמה וכוח"

בשיחת המשקיעים אמר היו"ר לוקר כי "העסקה תוסיף לנו הרבה עוצמה וכוח. יהיו לנו את המיקומים הכי טובים בענף - 80 חנויות בלוקיישנים מנצחים וזאת עוצמה אדירה". לוקר הוסיף כי "יש לנו את תחנות הדלק במיקומים הכי טובים בישראל, ואנחנו מגיעים עם פז גז ל-600 אלף בתי אב. אנחנו במגע עם הלקוח במיליוני עסקאות בחודש, ורכישת פרשמרקט היא התפתחות טבעית לפז.

"פרשמרקט היא חברה פנטסטית, לטעמי הכי טובה בענף עם רווחיות גולמית ותפעולית הכי טובות בענף. הרכישה הזאת תצעיד את פז קדימה. יש שינויים בעולם הדלקים ואנחנו נערכים לזה במסגרת תוכנית פז 2030.

"יש לנו חזון ואסטרטגיה לפז ב-2030 והעסקה הזאת היא חלק ממנה. היא תביא תשואה גבוהה לבעלי המניות". עוד ציין היו"ר לוקר, כי בניגוד לשנים עברו, כיום יש הרמוניה בדירקטוריון של פז והרמוניה בין ההנהלה לדירקטוריון, וזה הכי חשוב לדבריו.

 הראל לוקר / צילום: איל יצהר

מנכ"ל פז, ניר שטרן, הדגיש כי "זאת עסקה טובה מאוד מאוד לפז ולבעלי המניות שלה. פרשמרקט זאת רשת מצוינת, היא השכילה בשנים האחרונות לרכוש עוד ועוד סניפים באופן הדרגתי. כולם מבינים היטב שהרווחיות נמצאת בשכונה, ובזכות לוקיישנים טובים הם מציגים רווחיות כל כך טובה.

"פרשמרקט מצטיינת בעולמות הרווח הגולמי והתפעולי. צריך לציין שלא מדובר בסופר נקודתי אלא ברשת עם מטה חזק, אנשי סחר ולוגיסטיקה ותפעול מצוינים. יש שם מערכת מאוד ברורה עם שיטה נכונה של רכישה ותמחור המוצרים".

האחים אמיר יישארו לשישה חודשים

במסגרת העסקה, נקבע כי בעלי השליטה יוסי אמיר ושלומי אמיר, שמחזיקים כיום בתפקידי היו"ר והמנכ"ל של פרשמרקט, ימשיכו בתפקידיהם למשך שישה חודשים ממועד ההשלמה. בנוסף, יעניקו השניים ייעוץ לחברה למשך שישה חודשים נוספים, כך שלמעשה ילוו את המיזוג.

על כך הוסיף היו"ר לוקר, כי "יוסי ושלומי מחויבים לשנה, ומי שמכיר אותם מכיר את האיכות שלהם ואת הג'נטלמניות שלהם. יש פה עסק ענק עם אלפיים עובדים, עם שיטה ומנגנון, והם יחפפו אותנו במשך 12 חודשים".

בפז גם הציגו את הסינרגיות הרבות בין החברות שייצור המיזוג, שכוללות שיפור תנאי הסחר והרכש, חיזוק מועדון הלקוחות של yellow והשבחת הפעילות באמצעות כלים טכנולוגיים מתקדמים וכניסה לתחום המכירות המקוונות.

לדברי לוקר, "הסינרגיות האלה בסוף הולכות להביא תשואה פנומנלית לבעלי המניות. הן שוות המון כסף וזה בסוף הלוגיקה של העסקה".

המנכ"ל שטרן ציין עוד, כי "אנחנו עם תשתית לקוחות ומועדון שיכולים להצעיד את החברה קדימה ואנחנו עם עין אחת על הטווח היותר קצר, אבל כל הזמן עם העין על 2030, ועם הצורך ליצור איזון בין הדלקים לבין הקמעונות".

מאי 2021: פז הופכת למטרה לרכישה

למנכ"ל שטרן היה ברור שכדי לצמוח תידרש פז לעסקה גדולה, ומניתוחים שבוצעו בחברה נמצא שרק פרשמרקט מעניינת לרכישה. יש לציין כי חברת יינות ביתן הוצעה לפז, וניתן היה כנראה לרוכשה לפי שווי של כ-500 מיליון שקל בלבד, כלומר ברבע מהמחיר שבו נרכשה פרשמרקט.

עם זאת, בהנהלת פז לא ראו ביינות ביתן חברה איכותית, בשעה שהיסודות של פרשמרקט נתפסו אצלה כלא פחות ממדהימים. בדיווח לבורסה חושפת פז, כי כבר בחודשים מרץ-אפריל 2021 באה הנהלתה בדברים עם פרשמרקט בנוגע לאפשרות לרכישת מניותיה, אלא שעניין זה לא הבשיל.

מאז התהפך הסיפור ב-180 מעלות, כאשר בתחילת חודש מאי 2021 הפכה פז, המתנהלת זה מספר שנים ללא בעל שליטה, למטרת השתלטות בעצמה.

תחילה הייתה זו קבוצת משקיעים בראשות לאומי פרטנרס שהציעה לרכוש בהקצאת מניות 25% ממניות פז. בהמשך הגיעו הצעות נוספות, בהן של קבוצת שיכון ובינוי, שהציעה למזג לפז את החברה הבת, שיכון ובינוי אנרגיה, תמורת הקצאה של 58% ממניות פז, ושל פרשמרקט עצמה, שהציעה עסקת מיזוג שבה יוקצו 36% ממניות פז לבעליה.

"אלו לא עסקאות שאנו מוכנים לעשות"

ההצעות הללו חייבו את דירקטוריון פז לפתוח בהליך מסודר לבחינתן, תוך מינוי יועצים משפטיים וכלכליים חיצוניים לצורך בחינתן. בעוד שארקו ופרשמרקט נשרו מהמרוץ, שיפרו לאומי פרטנרס ושיכון ובינוי את הצעותיהן, אלא שגם ההצעות המשופרות שהגישו נדחו על-ידי דירקטוריון פז. בדיווח לבורסה נכתב על כל אחת מההצעות, כי "שווי פז הגלום בהצעה נמוך משמעותית מהשווי ההוגן של החברה בהתאם לשתי הערכות שווי שערכו היועצים הכלכליים לדירקטוריון החברה".

לדברי היו"ר לוקר, "אלו לא עסקאות שאנחנו מוכנים לעשות. המחירים נמוכים ממה שאנחנו חושבים ואלו לא עסקאות טובות לפז ולבעלי המניות שלה". אלא שבשוק היו לפחות כמה משקיעים גדולים שהתאכזבו מהבחירה של הדירקטוריון לרכוש במקום להימכר, ובראשם כמה קרנות גידור שפתחו ככל הנראה פוזיציות השקעה סביב אפשרות זו.

אותה אכזבה, יחד עם סיום מאבק השליטה בפז והחשש אצל חלק מהמשקיעים מפני פגיעה בעסקי פרשמרקט לאחר עזיבתם של האחים אמיר, הובילו כנראה לנפילתה של מניית פז בבורסה.

בנוסף לכך, גם הודעתה של פז כי בכוונתה לבצע גיוסי הון וחוב לצורך מימון הרכישה יצרה כנראה לחץ על המניה. בשוק היו גם מי שטענו, כי ההנהלה והדירקטוריון בחרו באופציית הרכישה לטובתם האישית ולא לטובת החברה. עם זאת, קשה לקבל טענה זו לנוכח העובדה כי בראש פז עומדים כיום מנהלים צעירים יחסית (שטרן בן 50 ולוקר בן 56), שהגיעו לחברה לצורך השבחתה, ושביכולתם להתברג כנראה לתפקידי ניהול בכירים במרבית הגופים הגדולים במשק.

"אין חיה כזאת בדיני החברות", ענה לוקר, כאשר נדרש לשאלה מדוע לא הובא הנושא להכרעת אסיפת בעלי המניות. הוא הסביר כי מדובר בעוד עסקה שמבצעת פז. "הדירקטוריון וההנהלה מנהלים את החברה עם עשרות החלטות מדי חודש, וככה החברה עובדת". מי שכן יידרש לאשר את עסקת פז-פרשמרקט הם בעלי המניות בפרשמרקט והממונה על התחרות.