בשבועות האחרונים בחנו מחדש את הערכים שלאורם אנחנו פועלים כחלק מהתפיסה הכוללת של גלובס וחידדנו לעצמנו את הנהלים על מנת להפוך את מדור ההייטק והמדע לבית עוד יותר מאוזן, בהיר, מקורי, חדשני, אמין המתייחס לאירועים אקטואליים בהקשרם הרחב.
צוות הכתבים והעורכים של גלובס יביא לכם מדי יום תכנים מקוריים וחדשניים ממגוון נושאים הסובבים את תעשיית ההייטק הישראלית והבינלאומית, בכלל זה חדשות בתחום היבטים טכנולוגיים לרבות טכנולוגיה צרכנית מדעי החיים ובריאות דיגיטלית, קריירה, ועוד. נגיש בשפה העברית את התכנים המעולים של ה״וול סטריט ג׳ורנל״ ונשמח אם תחפשו אותנו גם באתר האינטרנט באנגלית.
נשמח לשמוע את דעתכם Hightech@globes.co.il
הגאות האדירה שחווה מגזר ההייטק בישראל מזרימה סכומי כסף חסרי תקדים אל היזמים, המנהלים וגם לכיסם של עשרות אלפי עובדים בתעשייה. הכסף מגיע ממימוש של מניות ואופציות בשורה ארוכה של הנפקת חברות טכנולוגיה בבורסות בארצות הברית וממכירת החזקות בשוק הפרטי (סקנדרי).
בעקבות גאות יוצאת דופן זו, התפתח בשבועות האחרונים דיון לוהט, שהגיע גם לעמודי עיתון זה, על ההשפעות המזיקות שעשויות להיות לכסף הזה על המשק כולו, דרך למשל העלאת מחירי הדירות והתייקרות שירותים נוספים. הדיון על השפעות האי-שוויון המתרחב בין העובדים בהייטק לשאר המועסקים ראוי וחשוב, בוודאי בימי קורונה שפגעו משמעותית בענפים רבים אך חיזקו את רוב תעשיית ההייטק. אלא שדיון כזה עלול גם להשכיח את התמונה הרחבה.
בעוד השערות כמו עליית מחירי הדירות בהשפעת זרימת ההון להייטק עדיין טעונות בדיקה, ישנן עובדות שאינן דורשות עוד הוכחה. בכל מדד אפשרי ההצלחה הגדולה של מגזר ההייטק חיונית למשק הישראלי ובמיוחד בימי המשבר הכלכלי של קורונה.
● החזון, הצוות והערכים: כך יעבוד מדור ההייטק המתחדש של גלובס
מעסיקים יותר ישראלים
השנה וחצי האחרונות היו תקופת התפוצצות של ההייטק הישראלי, אך גם השנים לפני היו מוצלחות מאוד והובילו לתוספת משמעותית של כ-60 אלף עובדים, שנהנים כיום מפירות ההצלחה של תעשיית ההייטק. בעוד שב-2016 הועסקו 270 אלף שכירים בהייטק, 8.3% מהשכירים במשק, ב-2020 הועסקו בתעשייה כבר 334 אלף עובדים או 9.8% מהשכירים.
תקופת הקורונה הוכיחה כי המשרות שנפתחות בהייטק יציבות יותר בהשוואה לשאר המשק. לפי סקרי הלשכה המרכזית לסטטיסטיקה (הלמ"ס), במרץ-אפריל, סגר הקורונה הראשון, רק כ-2.6% מהמעסיקים בהייטק דיווחו כי הוציאו עובדים לחל"ת, לעומת 11% בכלל המשק. בדומה, בתקופת הסגר הראשון עמד שיעור מקבלי האבטלה בענף ההייטק על 14%, חצי ביחס ל-28% בכלל המשק.
תמהיל המועסקים השתנה
מלבד גידול במספר העובדים, גם תמהיל המועסקים השתנה בשנים האחרונות. מסורתית ההייטק המקומי התבסס על אקזיטים במסגרתם נמכרו סטארט-אפים לתאגידים זרים, אך מספר עסקאות אלו ירד משמעותית בשנים האחרונות. כתוצאה, יותר סטארט-אפים ישראליים המשיכו להתפתח ולגדול עצמאית. כאשר סטארט-אפים נמכרים, בדרך כלל הרוכשת קולטת את העובדים הטכנולוגיים למרכז הפיתוח שלה בישראל, אך רוב עובדי המעטפת בתחומים כמו מטה, מכירות ושיווק מצומצמים. לעומת זאת, כאשר הסטארט-אפים גדלים עצמאית, ובוודאי לאחר שהם מנפיקים והופכים לציבוריים, הביקוש לעובדי מעטפת דווקא גדל, מה שנותן הזדמנות ליותר מועסקים שאינם בעלי הכשרה טכנולוגית להשתלב בתעשייה. לפי רשות החדשנות, על כל שני עובדי ליבה במקצועות טכנולוגיים מועסקים כיום בחברות הייטק עוד 2.92 עובדי מעטפת.
נייר מדיניות שפרסם ביוני מכון אהרן למדיניות כלכלית במרכז הבינתחומי טוען כי קליטת עובדי מעטפת נוספים לחברות ההייטק יכולה להיות המפתח להתמודדות עם המשבר התעסוקתי שגרמה הקורונה. לפי אומדן המכון, מבין מובטלי הקורונה ישנם 43-103 אלף בעלי פוטנציאל להחליף משרות מעטפת שחברות ישראליות מאיישות בחו"ל. מכון אהרן המליץ על הכשרות בתקשורת באנגלית, מיומנויות דיגיטליות ושיפור מיומנויות מכירה, שיווק ושירות כדי להסב את המובטלים להייטק.
כמובן שלא הכל מושלם. אף שהתעשייה התרחבה היא נותרה ברובה הומוגנית, כאשר 95% מהמועסקים בהייטק הם יהודים לא חרדים, רק 3% חרדים ו-2% בלבד ערבים. גם מבחינת הפיזור הגיאוגרפי ההייטק רחוק מלהיות ייצוג מושלם של החברה הישראלית. רוב עובדי ההייטק, 61%, גרים במרכז והייצוג לפריפריה קטן משיעורו בכוח העבודה. כך למשל 11% מעובדי ההייטק מתגוררים בצפון, אף שבאזור זה חיים 15% מכוח העבודה, ו-6% בלבד מהייטקיסטים הם מירושלים, אזור שכולל 9% מהעובדים במשק.
לא רק משכורות עתק
בדיווחים על ההייטק הישראלי בחודשים האחרונים כיכבו שוב ושוב עובדים שמקבלים משכורות עתק של 80 ואפילו 100 אלף שקל לחודש. העיסוק בסכומים אלו מושך רייטינג, אך בפועל מי שעובד בתעשייה יודע כי משכורות עתק אלו שמורות לקבוצה מצומצמת יחסית של טאלנטים בעלי ניסיון יוקרתי, ואינן מייצגות את שכרם של רוב המועסקים.
לפי נתוני הלמ"ס השכר הממוצע בתעשיית ההייטק נכון לחודש מאי היה 26.5 אלף שקל ברוטו. מספר זה עולה כאשר מתייחסים רק לעובדים בתחומי מחקר ופיתוח בהייטק, ששכרם הממוצע היה 30.1 אלף שקל ברוטו. סכומים אלה אמנם רחוקים ממשכורות העתק המככבות בתקשורת, אך הם עדיין גבוהים ביחס לשאר המשק. לשם השוואה השכר הממוצע למשרת שכיר במשק נכון לאפריל היה 11.3 אלף שקל.
משלמים הרבה יותר מסים
השכר הגבוה של עובדי ההייטק הופך אותם אולי למושא לקנאה, אך גם גורם להם לשלם הרבה יותר מסים, התורמים בסופו של דבר לכלל המשק. לפי דוח רשות החדשנות האחרון, נכון ל-2018 עובדי הייטק שילמו 24% מכלל מס ההכנסה אף שהם היוו רק 8.7% מכלל העובדים במשק - כלומר, פי שלושה ממשקלם בשוק התעסוקה.
יחס קיצוני עוד יותר מתקבל כשמסתכלים על התרומה למס של עובדים המועסקים במרכזי פיתוח זרים בהייטק. עובדים אלו נהנים משכר גבוה במיוחד, שעמד על 32.5 אלף שקל בממוצע ב-2018, וגם חלקם מתשלומי המס גדול משמעותית. נכון ל-2018 עובדי המרכזים הזרים היו רק 1.47% מהמועסקים בישראל, אך הם שילמו 8.3% מתשלומי מס ההכנסה, כמעט פי שישה.
ממצאים דומים מתקבלים מנתונים של הלמ"ס מ-2017, שמתייחסים לקבוצת השכירים בגילאי 22-47. עובדי הייטק היו 9.7% מהשכירים בגילאים אלו וקיבלו 20% מסך השכר ברוטו ו-18% מהשכר נטו. בתמורה עובדי ההייטק שילמו 32% ממסי העבודה עבור קבוצת גילאים זו, כלומר פי שלושה מגודלם היחסי. ספציפית ההייטקיסטים היו אחראים ל-38% מתשלומי מס ההכנסה, 26% מתשלומי ביטוח לאומי ו-22% מתשלומי מס בריאות של שכירים באותם גילאים.
צמצום השפעות המשבר
לאורך העשור האחרון גדלה משמעותית החשיבות של מגזר ההייטק לכלכלה הישראלית וזו באה לידי ביטוי בכל נתון מאקרו אפשרי. לפי דוח בנק ישראל האחרון, שיעור תוצר ההייטק מהתוצר במשק עלה מ-11.2% ב-2010 ל-12.6% ב-2019. תוצר ההייטק מתוך התוצר העסקי גדל מ-15.1% ב-2010 ל-17% ב-2019.
התרומה הגדלה של ההייטק באה לידי ביטוי גם בנתוני היצוא. נכון ל-2010 הסתכם יצוא ההייטק ב-27.4 מיליארד דולר - 34% מכלל היצוא הישראלי. ב-2019 גדל משקל ההייטק מהיצוא ל-40% והסתכם ב-45.7 מיליארד דולר.
החיוניות של מגזר ההייטק למשק הישראלי התבטאה בצורה ברורה ב-2020. בניגוד לרוב הענפים במשק, ההייטק צמח בקצב מהיר יותר בשנת הקורונה בהשוואה לעבר. לפי ניתוח בנק ישראל, מגזר ההייטק צמח ב-5.8% אשתקד, מעל לממוצע של הענף בעשור האחרון (4%). כשמסתכלים ספציפית על תחום התוכנה הצמיחה אשתקד הייתה אפילו גבוהה עוד יותר ועמדה על 8.6%, מה שחיפה על חלקים אחרים בהייטק שנחלשו כמו ייצור תרופות (12.7%-) וייצור כלי טיס (4.2%-).
בשורה התחתונה, נתוני ההייטק החזקים הובילו לכך שהמשק כולו רשם צמיחה שלילית מתונה יחסית של 2.5% אשתקד, ירידה קטנה יותר בהשוואה למדינות ה-OECD האחרות. לפי ניתוח בנק ישראל, ישראל היא אחת מארבע מדינות מוטות הייטק ב-OECD יחד עם קוריאה הדרומית, אירלנד ושווייץ, ששיעור מגזר ההייטק מהתוצר בהן גבוה מ-10%. ארבע מדינות אלו הפגינו כולן התמודדות טובה יותר עם הקורונה ברמה הכלכלית ביחס למדינות מפותחות אחרות. בעוד שבממוצע רשמו מדינות ה-OECD צמיחה שלילית של 4.7% בתוצר אשתקד, באירלנד נרשמה צמיחה חיובית של 3.4%, בקוריאה הדרומית צמיחה שלילית של 1%, בשווייץ צמיחה שלילית של 2.9% ובישראל כאמור שלילית של 2.5%.
המדינה מרוויחה מהראלי
ההצלחות האחרונות של ההייטק באות לידי ביטוי לא רק בצמיחה אלא גם בגביית מסים. משרד האוצר פרסם לאחרונה כי ההכנסות ממסים ואגרות במחצית הראשונות של השנה היו בפועל גבוהות ב-15.9 מיליארד שקל בהשוואה לתחזית שפורסמה במרץ האחרון. חלק ניכר מהעלייה המפתיעה מיוחסת לגאות במניות הטכנולוגיה בבורסות האמריקאיות.
לפי האוצר, בשנים 2015-2019 תרמה עליית מדד נאסד"ק, בו נסחרות חברות הייטק ישראליות רבות, 6.5 מיליארד שקל לגביית המסים מדי שנה. אולם ב-2020 תרומת הנאסד"ק לגביית המסים גדלה ל-14.3 מיליארד שקל והשנה צפויות העליות במדד לתרום 18 מיליארד שקל לגביית המסים. עלייה במדד נאסד"ק מובילה להנפקה של יותר חברות טכנולוגיה ישראליות, כפי שקרה בתקופת הקורונה, ובעקבותיהן למימוש של יותר מניות על ידי העובדים ויזמים במחיר גבוה יותר. כל אלו יצרו לא מעט מיליונרים חדשים, אך גם הוסיפו כמעט 20 מיליארד שקל נוספים להכנסות המדינה ממסים בשנתיים האחרונות.
לתשומת לבכם: מערכת גלובס חותרת לשיח מגוון, ענייני ומכבד בהתאם ל
קוד האתי
המופיע
בדו"ח האמון
לפיו אנו פועלים. ביטויי אלימות, גזענות, הסתה או כל שיח בלתי הולם אחר מסוננים בצורה
אוטומטית ולא יפורסמו באתר.
כתבות
ני"ע
