נתונים שפרסמה לאחרונה הרשות השופטת גילו ש־25 אלף תיקים מתנהלים בבתי המשפט מעל שלוש שנים כאשר גם בפרקליטות ובמשטרה המצב בעייתי. הסחבת פוגעת בכולם: חלשים וחזקים. לפי הבנק העולמי היא מקשה על אכיפת חוזים, וזה לא המחיר היחיד. הנתונים הללו הם הבסיס לפרויקט מיוחד שאנחנו משיקים היום ובמסגרתו ננסה להתמודד עם החסמים והפתרונות. נתקלתם בסחבת? כתבו לנו i-can-help@globes.co.il
בדצמבר 2018 הוגש כתב האישום נגד אפי נוה ובת זוגו בר כץ בגין יציאה מישראל שלא כחוק בצוותא, כניסה לישראל שלא כחוק בצוותא וקבלת דבר במרמה בצוותא. כתב האישום הוגש תוך פחות משלושה חודשים מהתרחשות האירועים. מאז חלפו קרוב לשלוש שנים, אבל שלב ההוכחות עדיין לא החל. איך תיק פלילי זניח יחסית נגרר בבית המשפט כל כך הרבה זמן?
שלוש שנים של סחבת
חודש אחרי התרחשות האירועים, המשטרה הספיקה להשלים את החקירה ולהעבירה לעיון הפרקליטות. לאחר פגישה שקיימו בכירי המשטרה והפרקליטות אצל שי ניצן הוחלט להעמיד את אפי נוה ובר כץ לדין בכפוף לשימוע. עוד באותו החודש, יצא זימון לשימוע לפני הגשת כתב אישום לשני החשודים. בתוך חודשיים נוספים, הפרקליטות הספיקה להעביר את החומרים לסנגורים, לנהל דיון על חומרי החקירה, לערוך שימוע, לדחות את טענות הסנגורים ולהגיש את כתב האישום.
כל זה נעשה תוך פחות משלושה חודשים. מאז חלפו קרוב לשלוש שנים. עד כמה הסחבת כאן מופרכת? כל עדי התביעה, שבעה במספר, זומנו לישיבת ההוכחות שנקבעה ל-24 באוקטובר 2021. הצדדים הסכימו כי ביום אחד אפשר לסיים את כל פרשת התביעה. הסנגורים ביקשו יום דיונים נוסף שנקבע ל-21 לנובמבר לצורך פרשת ההגנה.
למען האמת, התיק כולו יכול היה להסתיים ביום אחד. המעשים של נוה וכץ מתועדים במצלמות האבטחה של נתב"ג והם עצמם בחקירותיהם הודו במעשים המיוחסים להם. המחלוקת העובדתית בין הפרקליטות לבין הסנגורים היא כמעט זניחה ובעיקר דנה בשאלה האם המעשים עולים כדי קבלת דבר במרמה. אין מחלוקת כי השניים עברו על חוק הכניסה לישראל.
נשיאת המחוזי התייאשה
אז איך חלפו שלוש שנים ואנחנו עדיין נמצאים בנקודת הפתיחה? התשובה לכך היא ניהול מלחמות משפטיות של הסנגורים ממשרד עו"ד בן צור על קבלת חומרי חקירה וטענות אכיפה בררנית. באיזשהו שלב, נשיאת בית המשפט השלום במחוז מרכז עינת רון, התעייפה או השתעממה והחליטה פשוט לא לקדם את ניהול התיק.
הסנגורים טענו כי על הפרקליטות להעביר לעיונם כתבי אישום שהוגשו בנסיבות דומות למעשים המיוחסים למרשיהם וכן תיקי חקירה שנסגרו בנסיבות דומות למעשים הנ"ל. בינואר 2019 הגישו הסנגורים לבית המשפט בקשה לקבלת חומרי החקירה, לאחר שלא הגיעו להבנות עם הפרקליטות.
השופטת עינת רון / צילום: דוברות בתי המשפט
השופטת עינת רון קבעה דיון בבקשה בתוך 7 ימים והודיעה כי על הפרקליטות להגיש תגובה בדחיפות, אולם התביעה ביקשה דחייה לצורך מתן מענה מפורט לבקשה. באמצע פברואר 2019 הגישה התביעה תגובה בת עשרות עמודים, המסבירה מדוע לטענתה אין הצדקה למסירת החומרים ומדוע טענת האכיפה הבררנית של הסנגורים איננה מוצדקת. הסנגורים הגישו בתורם תשובה לתגובה, ארוכה כשלעצמה, שבועיים לאחר מכן.
בפברואר 2019 התקיים הדיון בנושא ובסיומו הודיעה רון כי "ההחלטה תועבר לצדדים".
השופטת רון החליטה 5 חודשים לאחר מכן כי "איני סבורה כי ההגנה ביססה תשתית ראייתית ראשונית לטענת האכיפה הבררנית". עוד נכתב בהחלטה כי טענת הסנגורים "הינה טענה ערטיאלית וכללית" והחליטה לדחות את הבקשה. השופטת קבעה, כי יש לקדם את ההליך ולקבוע דיון מיד לאחר פגרת הקיץ של בית המשפט.
התגלגל עד בג"ץ
מספר ימים לאחר החלטת השופטת רון, הגישו הנאשמים עתירה לבג"ץ נגד ההחלטה לדחות את בקשתם לקבלת הנתונים על הגשת כתבי האישום. הפרקליטות הגיבה לעתירה באמצע אוגוסט, והשופט עופר גרוסקופף החליט כי העתירה מצדיקה דיון בפני הרכב. עקב העובדה כי מדובר בתיק פלילי מתנהל, הוא קבע כי הדיון יתקיים בתוך חודש. בפועל, הדיון התקיים שלושה חודשים אחר כך. בדצמבר שופטי בג"ץ דחו את העתירה, אולם הותירו פתח המאפשר לנוה ולכץ להגיש בקשה מחודשת לבית המשפט השלום.
מלכתחילה הודיעה השופטת רון כי הדיון לגופו של התיק יתקיים בחודש ספטמבר, אולם בעקבות העתירה, היא הסכימה לדחותו לינואר 2020. יומיים לפני הדיון, הוגשה בקשה מחודשת על ידי עו"ד בעז בן צור לקבלת מידע וביטול כתב האישום מחמת אכיפה בררנית. בעקבות הגשת הבקשה, הסכימו הצדדים כי יש לדחות את הדיון, והם הגישו בקשה מוסכמת לדחותו למרץ של אותה השנה. בפועל, הדיון התקיים רק לקראת סוף מאי 2020.
בספטמבר 2020 הגיש בן צור בקשה חריגה שכותרתה "בקשה לעיכוב המשך בירור ההליך", וזאת עד לאחר החלטת הפרקליטות אם להגיש כתב אישום נגד אפי נוה בפרשת "מין תמורת מינוי".
זאת לטענתו, כיוון שבמהלך ההכנה לשימוע וההעמקה בחומרי החקירה התחוור לאפי נוה כי השופטת רון נתנה המלצה למינוי השופטת אתי כרייף וכי קיימת אפשרות סבירה כי תידרש עדותה כחלק מפרשת ההגנה.
כבר למחרת הגיבה הפרקליטות לבקשה, וטענה כי יש לדחות את הבקשה וכי השופטת רון איננה מעורבת בשום אופן בתיק האחר, וכי עדותה כלל לא נגבתה במסגרת חקירת הפרשה וההמלצה שהיא נתנה לאתי כרייף כלל איננה שנויה במחלוקת.
לאור זאת נטען כי אין כל הצדקה לעיכוב ההליך בפרשת נתב"ג. עוד נטען כי כלל לא קיים הליך "עיכוב" וכי הערכה על אפשרות עתידית לפיה תוגש בנסיבות כאלה ואחרות בקשת פסלות עתידית, אינה יכולה להצדיק כל עיכוב בהמשך ההליך הפלילי שבפנינו. "לא ברור פשר הגשת בקשה זו רק עתה, כאשר חומר החקירה המלא בתיק האחר מצוי ברשות ההגנה כבר מחודש דצמבר 2019". לבסוף נכתב כי "כתב האישום בתיק שבפנינו הוגש לפני קרוב לשנתיים ועד כה טרם ניתן לו כל מענה, זאת עקב בקשות/טענות מקדימות חוזרות ונשנות מצד ההגנה".
אלא שבניגוד לפרקליטות, שהגיבה לבקשה בתוך 24 שעות, לשופטת רון לקח למעלה מחצי שנה, רק בחודש אפריל 2021, לקבל החלטה בעניין. ההחלטה לדחות את הבקשה מחזיקה פחות משני עמודים, מנוסחת כלאחר יד, ולא מצטטת מקור כלשהו.
חלפו חודשיים וחצי נוספים, וב-22 ליוני 2021 החליטה השופטת רון בהחלטה מפורטת וארוכה מאוד לדחות את בקשות אפי נוה ובר כץ לקבל את החומרים וכי אין במידע המבוקש על ידם כדי לבסס טענת אכיפה בררנית. לאור זאת, קבעה שופטת רון דיון מענה לכתב האישום בחודש יולי, שאכן התקיים לפני כשבועיים.
כך מערכת המשפט אפשרה למרוח תיק פלילי זניח בן 3 שנים והיד עוד נטויה, תוך השקעת מאמצים בלתי סבירים מצד התביעה, ההגנה ובתי המשפט. כעת, התביעה וההגנה מנהלות משא ומתן להסדר טיעון. השופטת עינת רון הציעה בדיון כי הצדדים ימשיכו לנהל משא ומתן ביניהם, ואף הציעה להעביר את התיק בינתיים להליך גישור פלילי. עכשיו כשאפי נוה לא מכהן כראש לשכת עוה"ד כבר שנתיים וחצי, ולאחר שתיק השוחד נגדו נסגר, נראה שכל הצדדים איבדו עניין בתיק נתב"ג. הסחבת ניצחה. ולתפארת היעילות המשפטית.
השופטת עינת רון בחרה לא להגיב על הנכתב.
חזקת החפות. גם אחרי הגשת כתב האישום נגד אפי נוה ובר כץ, עומדת להם חזקת החפות
לתשומת לבכם: מערכת גלובס חותרת לשיח מגוון, ענייני ומכבד בהתאם ל
קוד האתי
המופיע
בדו"ח האמון
לפיו אנו פועלים. ביטויי אלימות, גזענות, הסתה או כל שיח בלתי הולם אחר מסוננים בצורה
אוטומטית ולא יפורסמו באתר.