ענקיות הטק פיתחו נשק שובר שוויון כדי לגייס עובדים: כמה הן משלמות ומה ההשלכות?

בשבועות האחרונים בחנו מחדש את הערכים שלאורם אנחנו פועלים כחלק מהתפיסה הכוללת של גלובס וחידדנו לעצמנו את הנהלים על מנת להפוך את מדור ההייטק והמדע לבית עוד יותר מאוזן, בהיר, מקורי, חדשני, אמין המתייחס לאירועים אקטואליים בהקשרם הרחב.
צוות הכתבים והעורכים של גלובס יביא לכם מדי יום תכנים מקוריים וחדשניים ממגוון נושאים הסובבים את תעשיית ההייטק הישראלית והבינלאומית, בכלל זה חדשות בתחום היבטים טכנולוגיים לרבות טכנולוגיה צרכנית מדעי החיים ובריאות דיגיטלית, קריירה, ועוד. נגיש בשפה העברית את התכנים המעולים של ה״וול סטריט ג׳ורנל״ ונשמח אם תחפשו אותנו גם באתר האינטרנט באנגלית. נשמח לשמוע את דעתכם Hightech@globes.co.il

לפני שש שנים עשתה אמזון את צעדיה הראשונים בהייטק הישראלי. היא רכשה את אנפורנה לאבס מיקנעם, שהעסיקה 100 עובדים בלבד. ענקית אחרת, אפל, החלה לקבץ עובדים ממספר חברות שרכשה וחנכה מרכז פיתוח.

באותה תקופה, שנת 2015, ענף ההייטק הישראלי היה בשליטה. הוא רק החל להתאושש ממשבר הבנקים והנדל"ן. חדי הקרן טרם נולדו, האקזיטים ניפקו שווי של כמה מאות מיליוני דולר לכל היותר והמשכורות אפשרו חיי רווחה. אפל ישראל ביקשה לשמור על שפיות והייתה ידועה בספרטניות שבה: עובדים קשה ומרוויחים טוב, אבל לא הרבה מעבר. גוגל ופייסבוק היוו מעין איים קטנים של שכר גבוה עם כמה מאות עובדים והשפעתן על גורמי המאקרו של התעשייה הייתה קטנה.

כל זה השתנה עם כניסתה של אמזון לישראל. יחד איתה נכנסו גוגל ואפל ושאר ענקיות האינטרנט לסחרור, ומטוטלת השכר החלה לנוע. השכר החציוני של עובדי ההייטק עלה בחצי השנה האחרונה בכ-20%-30% וחברות החלו להפעיל מנגנוני העלאת שכר תקופתיים, כאשר המחסור בעובדי הייטק עומד על 13,000 לפחות.

אמזון לא לבד. חמש ענקיות הטכנולוגיה התבססו בישראל והגדילו משמעותית את נוכחותן בתעשייה המקומית. על פי ההערכה, מועסקים במרכזי הפיתוח של חמש ענקיות הטכנולוגיה יותר מ-6,000 עובדים. אמנם מדובר בקבוצה שמונה 2% מכלל המועסקים בהייטק, אך היא מייצגת את קבוצת העילית של ההייטק הישראלי וכל תזוזה בה משפיעה על שאר הענף.

האם ה"ביג 5", חמש חברות הטכנולוגיה האמריקאיות שפועלות בישראל, מסייעות להייטק הישראלי או שמא הן כולאות אותו בכלוב זהב?

● החזון, הצוות והערכים: כך יעבוד מדור ההייטק המתחדש של גלובס

מגייסים: בוא להשתלמות (וקבל הצעת עבודה)

אמזון, גוגל, פייסבוק ואפל נמצאות בטופ של סולמות השכר, ולא רק בתלוש. על פי Levels.fyi, נמצאת פייסבוק בראש טבלת המשלמים בישראל עם חבילת שכר חציונית של כ-900 אלף שקל בשנה במזומן ובמניות. אחריה גוגל עם כ-780 אלף שקל, אפל עם 760 אלף שקל ואמזון עם 643 אלף שקל. מיקרוסופט, למרות שבעולם נחשבת לחלק מחמש הגדולות, משלמת חבילת שכר נמוך יחסית.

ההסתכלות על חבילת השכר בכללה היא חלקית. מהנדס תשתיות עם עשר שנות ניסיון חתם לאחרונה באמזון עם חבילת שכר של 50 אלף שקל במרכיב המזומן ועוד 1.2 מיליון דולר בבונוסים ובמניות אמזון. אמנם, מדובר בפלח ספציפי באוכלוסיית בוגרי חוגים יוקרתיים במיוחד כמו הנדסת מחשבים והנדסת חשמל, ובכל זאת - זהו סגמנט הליבה של השוק הישראלי. כמו קטר, כאשר מאיצים את מהירותו, שאר הרכבת נוסעת בהתאם.

אמזון, למשל, נקטה ביוזמות אגרסיביות לגיוס עובדים במהלך השנים האחרונות. היא יוצרת קשר אישי עם מהנדסי מפתח בחברות ומעודדת אותם להגיע למפגשי גיוס עובדים הנערכים על ידי משלחות מיוחדות ממטה החברה בחו"ל. את חלקם היא מעבירה לוונקובר. לגלובס נודע גם על כנסים מקצועיים שערכה החברה למהנדסים בחברות אחרות. אלה חשבו שהם באים ללמוד על מחשוב הענן של אמזון, עד שמצאו עצמם מקבלים הצעת עבודה.

  

נשק שובר שוויון: מניות של אמזון וגוגל

תגמול במניות הוא אולי ההטבה המשמעותית ביותר שמושכת את המהנסים הבכירים דווקא אל חמש הענקיות. רכיב המניות מכלל השכר בפייסבוק הוא הנדיב ביותר, עם 40% מהשכר, לאחריה אמזון עם 22% מכלל חבילת השכר השנתית החציונית.

היתרון בחבילת מניות: היכולת לקבל בבת אחת מניות בעלות שווי גבוה שנוטות כמעט אך ורק לעלות. המניות, שמשתחררות לעובד כל כמה חודשים, יכולות לעמוד לרשותו לכל תקופת זמן בה יחפוץ, כאשר תשלום המס עליהן נדחה רק למועד המימוש. ולבסוף, ענקיות אינטרנט רבות מפעילות תוכנית שמעודדת עובדים להפריש כ-10% ממשכורתם לשם רכישת מניות נוספות בהנחה.

על פי ההערכה, ממוצע תקבולי המניות לעובד בשנה וחצי האחרונות עומד על 350 אלף שקל בשנה - אחרי מס. מתוך כלל האופציות והמניות החסומות של עובדי מרכזי הפיתוח הזרים, המוערך בכ-15 מיליארד דולר, כ-30% שייכת לעובדי ענקיות הטכנולוגיה.
חברות ה"ביג 5" מפתות עובדים ישראלים באמצעות חבילות שמנות של מניותיהן.

ובאמת, מי לא היה רוצה לקבל במתנה מנייה של אמזון? זו עלתה ב-332% בחמש השנים האחרונות. מניית אלפבית, חברת האם של גוגל, צמחה ב-80% בשנה האחרונה.
בתגמול מבוסס מניות כולם מרוויחים - והמדינה פחות. בניגוד לתלוש השכר של המהנדסים הללו הממוסה ב-50%, חבילת המניות נכנסת לקטגוריה המכונה מניות חסומות (RSU). וכך, רק כאשר העובד מחליט למכור את המניות - והדבר יכול לקרות גם שנים אחרי עזיבת החברה - הוא משלם מס פירותי בשיעור של 50% על שווי המניות ביום קבלתן, ואילו על הרווח הוא משלם 25% בלבד.

על פי ההערכה, מאז החלה הגיאות בהייטק הישראלי, כ-50% מהמס המשולם על ידי עובדי ענקיות הטכנולוגיה הוא מס פירותי, כלומר על מחצית מההכנסה, והשאר הוא מס על הרווחים.

"חשוב לציין שתרומת המס של העובדים במרכזי הפיתוח הזרים היא גדולה באופן יחסי, וזאת בגלל שהמניות שהם מקבלים הן בדרך כלל בעלות שווי גבוה מלכתחילה ועליהן העובדים משלמים מס פירותי (על כל השווי ביום קבלת המניות)", אומרת אודליה פולק, מנכ"לית ESOP, חברת בת של אקסלנס המטפלת בתוכניות התגמול ההוני ברוב החברות הגלובליות הפעילות בישראל.

בכמה מקרים מרכזי הפיתוח מעניקים כבר בשנת העבודה השנייה בונוס מניות נוסף, רק כדי לעזור לעובדים לקבל את ההחלטה הנכונה - להישאר לעבוד בחברה.

המחיר: "הביג 5" גוררות את השכר למעלה

ההתרחבות באה לידי ביטוי בכניסה לתחומי פעילות חדשים. העלייה בדרישה לעובדי הייטק איכותיים העלתה את השכר במגזר, ובהתאם גם הקבוצה המקבלת את משכורות העתק מהחברות הרב לאומיות והסטארט-אפים היוקרתיים. על פי נישה, קבוצת בעלי תלוש המשכורת של מעל 50 אלף שקל בחודש, חצתה השנה את רף 10% מכלל המועסקים בתחום.

  

"העלייה הזו נובעת מהדרישה ההולכת וגוברת של השוק לטאלנטים בקרב חברות בינלאומיות, חברות יוניקורן, סטארט-אפים וחברות שגייסו או לקראת הנפקה", אומרת דנה לביא, מנכ"לית נישה, חברת ההשמה להייטק של קבוצת דנאל. "היא גם נובעת מאפקט הדומינו - החברות משלמות שכר גבוה לעובדים הבכירים, ובהתאמה גם לעובדים בדרגות נמוכות יותר".

גם שירי וקס, מנכ״לית Gotfirends, חברת השמה המתמחה בגיוס לענפי התוכנה, מזהה את המגמה שהחלה עם הענקיות וחלחלה לשוק כולו: "בעבר רק ענקיות הטכנולוגיה הציעו שכר שובר שוק, אבל היום אנחנו רואים שגם סטארטאפים שהונפקו משלמים לתוכניתנים בכירים עם שש שנות ניסיון שכר של 50 אלף שקל משכורת בסיס".

מיסוי החברות: רשות המסים חוששת להתעמת

חברות הייטק ישראליות משלמות מס חברות בשיעור של 23% על הרווחים שלהן - במידה שיש כאלה. אבל חמש הענקיות - הנחשבות לחברות זרות לכל דבר - נהנות משיעור מס מופחת לייצוא שירותי פיתוח המיועד לתושבי חוץ, וזה עומד על 16% מהרווחים.

בזאת לא מסתיימת ההנחה לה זוכות החברות הזרות. גם הדרך בה מחושבים הרווחים זוכה להטבה. חברות כמו מיקרוסופט, אפל או אמזון אינן מפתחות בישראל מוצרים שלמים, אלא רכיבי תוכנה מסוימים מהם - גם אם בכמה מקרים מדובר ברכיבים בולטים שלהם - ועל כך הן נהנות ממעמד המגדיר אותן כמרכזי פיתוח.

בשנים האחרונות קיימת נטיה לאמץ מדיניות מחמירה יותר מול מרכזי הפיתוח הזרים. "רשות המסים - עם רוח גבית של ה-OECD - מנסה להגביר את הגבייה ממרכזי פיתוח של חברות זרות", אומרת דינה פסקא-רז, שותפה וראש מערך הטכנולוגיה ומערך המיסוי הבינלאומי בסומך חייקין KPMG. לגלובס נודע כי יותר ויותר פקידי שומה עורכים ביקורות מס במרכזי הפיתוח הזרים ודורשים להעלות את הרווח המדווח. בחלק מהמקרים, כך נודע, מגיעים המחלוקות לבתי המשפט בחיסיון מלא.

בכיר בתחום המיסוי אומר כי "בסופו של דבר, החברות ורשות המסים מעדיפים להגיע להסכמים כדי להימנע ממשפט. רשות המסים גם חוששת להכנס לעימות כיוון שזה מייצר אנטגוניזם בחברות וגם חשש מכפל מס - וזה ירתיע אותם מלפעול בישראל או להגדיל כאן את פעילותן".

תרבות: לעבוד שעתיים ביום, לחכות לפרישה

אהרון אהרון, לשעבר מנכ"ל רשות החדשנות ומנכ"ל אפל ישראל, סבור שהתועלת של ענקיות הטכנולוגיה הזרות גדולה מחסרונותיהן עבור המשק. "היתרון המשמעותי שלהן הוא שהן מלמדות כאן ניהול תקין. בנוסף, הן חושפות את העובדים הישראלים לטכנולוגיות המתקדמות בעולם", הוא אומר לגלובס. "גוגל היו הראשונים לעסוק בארץ בבינה מלאכותית, ואפל הביאה לכאן את הטכנולוגיה החדשנית ביותר בעולם בתחום פיתוח השבבים".

עם זאת, רבים הדיווחים על תרבות ארגונית מתירנית ומפנקת שמטילה בספק את התדמית היצרנית של עובד ההייטק הישראלי. מנהלים רבים איתם דיברנו מספרים על עובדים שנבלעים בגוגל, פייסבוק ובאמזון כשהם נהנים משעות עבודה גמישות ומציפיות נמוכות. "לעיתים החברות האלה שוכרות עובדים מוכשרים, רק כדי שלמתחרה לא יהיה", אומרת מנהלת בחברה המתחרה עם ענקיות האינטרנט בגיוסי עובדים. "יש כאלה שבאים לשם כדי לעבוד שעה או שעתיים, ואיש לא שואל אותם מה הם עשו היום".

נועם ברדין, שמכר את ווייז לגוגל ועזב אותה לאחרונה, חשף כי תרבות העבודה בגוגל איננה מעודדת חריצות ויצירה של חדשנות. "נוצרה כאן תרבות ארגונית של עובדים שלא עובדים קשה ובעיקר מחכים לזמן חלוקת הבונוסים השנתית", אומרת מנהלת העובדת באחת החברות המתחרות. מספר מנהלים איתם דיברנו ציינו כי הם מכירים לפחות עובד אחד בחברה בינלאומית שוויתר על החלום להקים חברה חדשה בכדי להשאר בכלוב הזהב של הענקיות. האם יש לכך השפעה על הירידה במספר החברות החדשות? לפי רשות החדשנות, חלה ירידה חדה במספר הסטארט-אפים החדשים בשנים האחרונות, מ-1,404 חברות חדשות בשיא ב-2014, ועד 520 ב-2020.

אורי בייטלר, מנכ"ל סטארט-אפ השבבים פליופס, מתחרה יום יום מול ענקיות הטכנולוגיה. "אנחנו מעוררים עניין אצל אנשים שמרגישים שהם קצת 'נתקעו' ומעוניינים, אפילו לכמה שנים, לקפוץ למים. אני לא יכול לספק מנייה של חברה ציבורית, אבל האופציות שניתנות לעובדים החדשים שלנו לא נופלות בערכן מהמניות שמעניקות החברות הגדולות, ובחברה בצמיחה כמו פליופס המשמעות היא אפסייד משמעותי עם הצלחת החברה".