את התנהגות פלח רכבי היוקרה העולמי בשנה החולפת אפשר להגדיר בשתי מילים: "בוכים ומרוויחים". כמעט כל היצרנים נכנסו לפאניקה בתחילת משבר הקורונה, פיזרו נבואות זעם, הורידו תחזיות, פתחו קווי אשראי ענקיים, ורצו לממשלות במדינות שבהן הם מייצרים רכב כדי לקבל סיוע. אבל בדיעבד כמעט כל היצרנים בשוק רכבי היוקרה סיימו את 2020 ברווח מכובד, ואילו המחצית הראשונה של 2021 הייתה אחת הטובות אי פעם עבורם בזכות ההון הפנוי האדיר, שהזרימו מתעשרי שוק ההון לשוק מוצרי הצריכה היוקרתיים.
אבל בכל כלל יש יוצא מן הכלל ובמקרה הזה מדובר בחברת יגואר הבריטית, שנקלעה לסערה קשה ומתקשה עדיין להגיע לחוף מבטחים. סגרי הקורונה הממושכים בבריטניה הסתיימו רק באפריל השנה; המהומה סביב הסכם ה"ברקזיט" של המדינה יצרו סביבה וסביב כל תעשיית הרכב הבריטית ערפל סמיך של אי ודאות; וממשבר המחסור בצ'יפים ששלח את הדו"חות של חברת האם טאטא לטריטוריה אדומה ברבעון הראשון.
ליגואר אין כרגע יותר מדי פתרונות לטווח הקצר. בטווח הארוך היא מתכוונת להסב את כל ליין הדגמים שלה לחשמל עד 2025, אבל מכירות הדגם החשמלי הבודד שלה, I-PACE, מדשדשות ולא נותנות מענה מיידי להסתערות של היצרנים הגרמנים על שוק חשמליות היוקרה. משכך היא ממשיכה להתמקד בתחום המומחיות המסורתי שלה - ייצור רכבי יוקרה גדולים ומוחצנים, שמשדרים אווירה בריטית אריסטוקרטית עם קורטוב של נצנוצי מלוכה ונשענים על כמעט 100 שנות היסטוריה (99 ליתר דיוק). את המומחיות הזו מתמצת הדור המחודש של יגואר F-PACE שנחת כאן לאחרונה.
מבחינה חיצונית, דגם ה-F המחודש הוא כלי נאה, שעדיין מצליח ליצור נוכחות כביש ייחודית בסביבה רוויה בדגמי קרוס-אובר יוקרתיים למיניהם. החידוש כולל את החרטום הטיפוסי של יגואר ודגש שבכת גריל חדשה ונוצצת, שני פנסי LED דקיקים מצדדיו ופגוש גדול ואגרסיבי עם כונסי אוויר מאסיביים בחלקו התחתון.
פרופיל הצד ממשיך לשמור על האיפוק האלגנטי-ספורטיבי של העיצוב המקורי: הזנב ההדוק עם הפנסים הצרים מסתיים כעת בפגוש, שמכיל בתוכו מעין כונס אוויר מפוסל. בצבעים הנכונים - רק לא לבן כמו רכב ההדגמה שלנו - ועם החישוקים הנכונים הוא עדיין נראה כמו סמל סטטוס.
קפיצת הדרך המרכזית במודל 2021 נעשתה בתא הנוסעים, שמצליח לשלב את המסורת של "מועדון ג'נטלמנים בריטי", עם כמות מכובדת של הייטק. מערך הפיקוד מתבסס כעת על שני מסכי LCD גדולים, שהמרכזי שבהם הוא לוח מחוונים משודרג עם תצוגה חדה וצבעונית, שבניגוד לדור הקודם ניתן לצפות בו ללא משקפי קריאה. במרכז הקונסול ממוקם כעת מסך LCD קמור גדול ומפוסל בתוך מסגרת מתכת קרירה והפיקוד הפיזי מתבצע כבעבר באמצעות מסך מגע, שלישי במספר, שממוקם מתחת.
ממשק אנושי
כל העסק מנוהל על ידי ממשק אנושי מאורגן היטב עבור רוב הנהגים, אם כי בני הדור הטרום-סלולארי עדיין עלולים להתקשות באיתור פיצ'רים חיוניים תוך כדי נהיגה. המכלול של ידית ההילוכים עוצב מחדש עם "מוט" קצר ועבה, וכל הטוב הזה עטוף בעור בריטי עם תפירה נאה ובגימור עץ ומתכת על פי מיטב המסורת הבריטית.
האבזור התקני כולל גם מכלול מקיף של מערכות אקטיביות לסיוע בנהיגה, אם כי היינו שמחים לקבל מתגים פיזיים לביטול מהיר של חלק מהמערכות היותר טורדניות.
תא הנוסעים נותר שימושי כמו שהיה עם סף כניסה-יציאה בגובה נוח, תנוחת ישיבה גבוהה ושלטת, ומושב אחורי שיספק את רוב הדרישות של שניים-שלושה מבוגרים במידה XL.
בלי ריגושים
הדור המחודש של ה-F-PACE כולל כמה מנועים חדשים ומשודרגים, החל מגרסת פלאג-אין שזהה לזו של ריינג'-רובר, עבור דרך מנועים עם מערכת "היברידית קלה" וכלה בגרסת SVR אימתנית עם סופר צ'ארג'ר. המחיר של גרסת הפלאג-אין מוציא אותה כרגע מחוץ לתמונה וההיצע המקומי מתמקד בגרסת דיזל אחת ובגרסת ה-2 ליטר טורבו עם 250 כ"ס שבה נסענו. את המנוע הזה כבר פגשנו בדגמים עדכניים של לנדרובר וריינג'רובר וגם כאן הוא מספק ביעילות את הצרכים הבסיסיים בפלח הזה, ללא דרמה וללא ריגושים. התגובה הראשונית ללחיצה מרגישה די עצלה וזינוק מאפס ל-100 ב-7.3 שניות הוא מכובד, אבל לא שובר שיאים בקבוצה.
כשהטורבו נכנס לפעולה הרכב צובר מהירות בקצב ראוי, ולמרות משקל עצמי של יותר מ-1.8 טון הוא לא מתקשה להאיץ בעליות תלולות עם מטען משפחתי מלא. יש בפלח תיבות אוטומטיות יותר זריזות וחלקות אם כי מצב התכנות הספורטיבי מחדד משמעותית את התגובה שלה.
תמחור שאפתני מדי
עוד שיפור משמעותי בוצע באגף נוחות הנסיעה. זה עדיין לא הרכב הכי סלחני למהמורות שאפשר למצוא בקבוצת המחיר הזו, אבל גם ללא מתלי אוויר הוא מנטרל את העוקץ מבורות ושיבושי אספלט נפוצים. כמו כל קרוסאובר ממשפחת JLR גם לכלי הזה יש מגוון אפשרויות לשטח אם כי קרוב לוודאי, שמי שחייב לרדת מהאספלט עם רכב של כמעט חצי מיליון שקל, ימצא תמורה טובה יותר בלנדרובר ושות'.
בשורה התחתונה ה-F-PACE המחודש ממלא טוב יותר מתמיד את ייעודו כרכב פנאי משפחתי עתיר סטטוס, שלא מותיר את הסביבה אדישה. אבל עם תג מחיר של 458 אלף שקל לדגם הטורבו-בנזין - שנוסק לאזור ה-488 אלף בדגם בו נסענו - יגואר עדיין נאלצת להיאבק בתמחור שאפתני מדי של היצרן בהתחשב בתחרות האגרסיבית בפלח. מצד שני המחיר הזה מבטיח את נדירות הדגם הזה על הכביש וגם זה סוג של נכס בעולמם של שוחרי הסטטוס.
חלק מהמתחרות
ג'נסיס GV70
ב-399 אלף שקל מציע ג'נסיס, מותג הפרמיום של קבוצת יונדאי, את ה-GV70 החדש בגרסה המפוארת ביותר. הרכב נמתח לאורך 4.7 מ' וניצב על בסיס גלגלים של 2.87 מ' ומציע בגרסה הבכירה תא נוסעים מרווח מאד סופר-מפואר, עם רשימת אבזור נוסח "הכל כלול". המנוע הוא 2.5 ליטר טורבו עם 304 כ"ס, שמאיץ את הרכב ל-100 ב-6.1 שניות.
ג'נסיס GV70 / צילום: יח''צ
אאודי Q5 50TFSI
399 אלף שקל עולה גרסת ה-2 ליטר טורבו הבכירה של ה-Q5 החדש, שהוא קצר מעט מהיגואר אך ניצב על בסיס גלגלים של 2.83 מ' ומציע תא נוסעים מפואר ועמוס טכנולוגיות. ההנעה היא כפולה עם שליטה אלקטרונית, השלדה מושחזת והמנוע מייצר 295 כ"ס ומומנט של 46 קג"מ ומאיץ את הרכב ל-100 ב-6.1 שניות.
אאודי Q5 50TFSI / צילום: יח''צ
מרצדס GLC 300
460 אלף שקל עולה גרסת ה-300 של מרצדס GLC החדש. הרכב ניצב על בסיס גלגלים באורך 2.87 מ' ומציע תא נוסעים מרווח, איכות ועמוס בטכנולוגיות דיגיטליות. ההנעה של הגרסה הזו כפולה והמנוע הוא 2 ליטר טורבו בנזין, שמייצר 258 כ"ס, משודך לתיבה אוטומטית בת 9 מהירויות ומאיץ את הרכב ל-100 קמ"ש ב-6.2 שניות.
מרצדס GLC 300 / צילום: יח''צ
לתשומת לבכם: מערכת גלובס חותרת לשיח מגוון, ענייני ומכבד בהתאם ל
קוד האתי
המופיע
בדו"ח האמון
לפיו אנו פועלים. ביטויי אלימות, גזענות, הסתה או כל שיח בלתי הולם אחר מסוננים בצורה
אוטומטית ולא יפורסמו באתר.