למה כל כך טוב לעבוד בפייסבוק, אמזון, אפל וגוגל ומיהו הח"כ החדש שהרוויח מאקזיט?

עד לפני מספר שנים, העסיקו פייסבוק, גוגל, אמזון ואפל בישראל רק כמה מאות עובדים בודדים כל אחת. אפל, שהייתה המעסיקה הגדולה מביניהן, נוהלה אז על ידי אהרון אהרון שהקפיד לשמור את רמות השכר בגדר הסביר. גוגל ופייסבוק היוו מעין איים של שכר גבוה ללא השפעה מהותית על השוק.

כיום, מעסיקות ה"ביג פייב", ענקיות הטכנולוגיה האמריקאיות בישראל, כ-6,000 עובדים. אמנם מדובר בקבוצה שמונה רק 2% מכלל המועסקים בהייטק, אך היא מייצגת את קבוצת העילית של התעשייה וכל תזוזה בה משפיעה על שאר הענף.

התחרות בין ענקיות הטכנולוגיה לבין עצמן על הטאלנט הישראלי עלתה מדרגה בשנים האחרונות ויש לה השפעה על כלל הענף. אמזון, למשל, נוקטת ביוזמות אגרסיביות שהעלו לא פעם את חמתם של בכירים בענף; החל מהצעות עבודה למהנדסים בכירים בכנסים מקצועיים, דרך גיוסם באמצעות קורס תעודת ארכיטקט AWS, ועד אסטרטגיית "משווה ומעלה" במשא ומתן על השכר על מול המעסיקים שלהם. "אמזון ידועים בכך שהם נמצאים באחוזון ה-95% של השוק. אם הם ניגשו אליך, הם תמיד יציעו לך את ההצעה הגבוהה ביותר שתקבל", אומר ל"גלובס" סמנכ"ל טכנולוגיות בכיר באחת מחברות הבינה המלאכותית.

תגמול במניות הוא אולי ההטבה המשמעותית ביותר שמושכת את המהנדסים הבכירים דווקא אל חמש הענקיות, הרחק מהסטארט-אפים הישראלים. רכיב המניות מכלל השכר בפייסבוק הוא הנדיב ביותר, עם 40% מהשכר, לאחריה אמזון עם 22%, גוגל עם 19% ואפל - עם 15% מכלל חבילת השכר השנתית החציונית.

וגם: ח"כ חדש נוסף לרשימת המרוויחים מרצף האקזיטים בהייטק הישראלי, וחברות ישראליות מתחילות להציע לעובדיהם שבוע עבודה בן ארבעה ימים. זה היה השבוע בעמודי ההייטק, המדע והטכנולוגיה של גלובס.

לקבלת סיכום השבוע במייל: הירשמו כאן

הקטר של הקטר של המשק

חבילת שכר מהגבוהות במשק, מניות ששוויין רק הולך ועולה עם הזמן וגמישות מרבית בשעות העבודה - לא פלא שבכירי המהנדסים במשק אוהבים לעבוד ב"ביג פייב", ענקיות האינטרנט האמריקאיות ובראשן פייסבוק, אפל, גוגל, אמזון ומיקרוסופט. מלחמת חורמה על כח אדם, תשלום מס מופחת וירידה במספר חברות הסטארט-אפ שקמות כאן, לנוכחות ענקיות הטק הבינלאומית יש גם מחיר, וצריך לדבר עליו.

הטירוף בהייטק בעיצומו - וזו הזדמנות נהדרת לחשבון נפש

יותר כסף, יותר גיוסים, עליות שכר לא-נגמרות ותחרות נמרצת על כל עובד. הקטר של המשק עלה כיתה אבל במובנים רבים הוא מתנהל כפי שהיה בראשיתו בהיחבא ובחוסר שקיפות. מה התפקיד העיתונות בהקשר הזה? עשינו חשבון נפש וגייסנו כמה מומחים שיסייעו לנו. מדור ההייטק של גלובס מתחדש וזה מה שחושבים על התקשורת בכירי התעשייה. פרק חדש של הפודקאסט "הצוללת" מצורף לעמוד.

הח"כ מהליכוד ואקזיט הגיימינג

לא רק נפתלי בנט וניר ברקת: ח"כ אמיר אוחנה מהליכוד מצטרף למועדון המועשרים של ההייטק הישראלי לאחר שנודע כי בן זוגו, איש שוק ההון אלון חדד, הוא אחד המשקיעים הראשונים בקרייזי לאבס, חברת הגיימינג שנמכרה מוקדם יותר השבוע לאמברייסר השוודית. חדד השקיע בחברה לפני עשור, כאשר עוד נקראה טאבטייל, במסגרת סיבוב גיוס הון שיועד למשפחה וחברים.

שבוע עבודה מקוצרר

פורטר הישראלית הודיעה לאחרונה שתעבור למודל עבודה של ארבעה ימי בשבוע, כל שבוע שני, אחרי ניסוי שעשתה בתקופת הקורונה ובהשראת הפיילוטים שנעשו באיסלנד. חברות נוספות מתחילות להפנים ששעות עבודה מרובות לא בהכרח מגבירות פרודוקטיביות, אבל שבוע העבודה המקוצר מציב גם אתגרים.

ההשפעה הדרמטית של "המעמד הפגיע" וכותרות נוספות ממוסף G 

שליחי וולט ישנו את הכלכלה העולמית?

הם צעירים ומשכילים, אבל עובדים בעבודות מזדמנות ואל תדברו איתם על ביטחון תעסוקתי, קביעות או פנסיה. פרופ׳ גאי סטנדינג, הכלכלן שטבע את המושג "המעמד הפגיע", מסביר בראיון בלעדי כיצד הוא ישנה את הכלכלה העולמית.

הפן המסוכן של היצירתיות

מתברר שלתכונה המאפשרת לנו לחשוב מחוץ לקופסה, להתגמש ולפתור בעיות מהר יותר יש גם צד אפל. אז למה צריך להיזהר מיצירתיות? ואיך כמנהלים נוכל להתמודד איתה?

חצי שעה של השראה

 לפני עשר שנים, בתחילת דרכו, מייסד אפספלייר אורן קניאל גזר קופונים לפרסום מוזל בגוגל ונהג להתגנב לכנסים. גם היום, כששווי החברה חוצה את רף 2 מיליארד הדולר, הוא לא שוכח את האקסל הסודי שבו חישב כמה זמן נותר לה לחיות. האזינו לפרק חדש בפודקאסט של ערן גפן.

הביאו לי את טועם היינות הרובוטי

במרוץ הממושך לבניית תוכנה שתחשוב כמו בני אדם ואולי אפילו תנצח אותם בכמה משחקים, הרעיון של רובוט עם חושים כמו-אנושיים נשמע מופרך. אלא שכעת, אומרים מהנדסים וחוקרים בתעשייה - המציאות הכמעט מדומיינת הזו קורמת עור וגידים. אילו מטלות יוכלו רובוטים למלא כבר בזמן הקרוב?

חזית המדע: למי יש יותר כבוד?

הניסיון לתרגם את המילה "כבוד" לאנגלית יפתח בפניכם שלל אפשרויות שמעידות על הקושי להגדיר את המושג החמקמק הזה, שממלא תפקיד מרכזי בפסיכולוגיה שלנו. חוקרים מסבירים מה הקשר בין תרבות ומבנה החברה לתפיסות של כבוד, ומה אנחנו באמת רוצים כשאנחנו מבקשים שיכבדו אותנו?

ישראליות בוול סטריט

החב"דניק של רובין הוד: המיליארדר יצחק מירילשוילי השקיע כמה מיליוני דולרים באפליקציית המסחר בשנת 2015. כפי שמרמז שם הקרן דרכה השקיע, "ויזרע", הזרע הפך לעץ של כסף, וההשקעה שווה כבר יותר מ-100 מיליון דולר על הנייר. מניית רובין הוד זינקה מאז ההנפקה בסוף חודש יולי בכ- 58%.

כמה מיליארדים תכניס ההתחזקות בנאסד"ק לקופת המדינה? ייצוא ההייטק צומח באופן עקבי והחברות הישראליות עושות חיל בוול סטריט. באוצר מעריכים שהזינוק שנרשם במדד הנאסד"ק מתחילת השנה יוביל לגידול חד בהכנסות ממסים, ויובל לשנה בלתי-רגילה נוספת בתקבולים מההייטק הישראלי.

מנצלים את המומנטום: לאחר זינוק במחיר המניה מאז ההנפקה, ריסקיפייד גייסה עוד 55 מיליון דולר לקופת המזומנים.

"לעסק שלנו הקורונה עשתה טוב": נייס מכה את התחזיות ומעלה את תחזית ההכנסות השנתית עד ל- 1.85 מיליארד דולר.

השבוע במדור הטכנולוגיה של הוול סטריט ג'ורנל

שנת הגיהנום של אילון מאסק: המירוץ להצלת טסלה, הרווחיות שלא הגיעה והאיחור בהשקת דגם 3. הכל על המשבר בטסלה בשנת 2018, כפי שהוא משתקף בספר החדש של כתב הוול סטריט ג׳ורנל טים היגינס, הרואה אור בימים אלה.

שובו של ה-JEDI: בקרב על מכרז הענן במשרד ההגנה האמריקאי, שפעם נלחמו בו רק אמזון ומיקרוסופט, מספר החזיתות רק הולך וגדל.

קרנות ללא סיכון: קרנות גידור, קרנות נאמנות וקרנות פנסיה מגמדות את משקיעי ההון סיכון. איזה אפקט זה מייצר על שווי החברות? וכיצד זה מאפשר ליזמים למנף את כוחם?

הר הפחם הסיני שמאחורי תעשיית האנרגיה הנקייה: סין מייצרת יותר מ- 75% מהפוליסילקון בעולם, רכיב חיוני בפאנלים הסולאריים, שפרישתם צוברת תאוצה במערב כחלק מהניסיון להפחית שימוש בדלקים מזהמים. אלא שתהליך הייצור כולל שריפת פחם שמייצרת פי 2 יותר פחמן דו חמצני מאשר במערב. כך הפכה התעשייה הסולארית לאחת מהמזהמות ביותר.