נשיאת בית הדין הארצי לעבודה, השופטת ורדה וירט-לבנה, קיבלה את הערעור על פסק הדין של בית הדין האזורי לעבודה בתל אביב וקבעה כי מלצרית שעבדה בבר "Mike's Place" בטיילת תל-אביב הוטרדה מינית בעבודתה באירוע "באדי שוט" על-ידי מנהל המשמרת.
באדי שוט הוא אירוע שתיית אלכוהול מגופו/ה של אדם אחר. בית הדין הארצי כי האירוע מהווה מעשה מגונה כהגדרתו בסעיף 3(2) לחוק למניעת הטרדה מינית, וכי "לא יכולה להיות פרשנות אחרת שאירוע הבאדי שוט הוא מעשה בעל אופי מיני בוטה ביותר, ועל-פי טיבו וטבעו הוא מעשה מגונה". כן נקבע כי לאחר שהתלוננה על אירוע ההטרדה בפני מנהליה, הם לא טיפלו בתלונתה כמחויב בחוק למניעת הטרדה מינית.
אשר למקומות "מועדים", כמו בר Mike's Place שבו התרחש האירוע הנוכחי, בהם מקובל לשתות אלכוהול, נקבע כי "כאשר מדובר במקום 'מועד', או אז יש לעבות את דרישות המניעתיות המוקדמות. במקרים שכאלה על המעסיק לבחון שההסברים וההדרכות בדבר מניעת הטרדה מינית מועברים באופן קבוע לעובדים. כמו כן על המעסיק לוודא שישנה מודעות בקרב העובדים לסוגי ההטרדות המיניות ולגבולות האסור והמותר במסגרת מקום העבודה. במסגרת ההסברתית חשוב גם שיועבר לעובדים המסר כי המעסיק קשוב לנושא ומעוניין בכך שמי שמרגיש מוטרד יפנה אליו או לאחראי על הנושא במקום העבודה".
הנשיאה התריעה בפסק הדין אודות חובת מעסיקים במקומות מסוג זה וכך קבעה: "חשיבות האקלים הארגוני הכללי למיגור אמיתי של תופעת ההטרדות המיניות במקום העבודה הוא משמעותי ביותר, ומצביע על כך שאין להסתפק רק בקיום פורמאלי-טכני של הוראות החוק והתקנות. הדברים הללו חשובים בפרט למקומות שבהם מלכתחילה ישנו קושי מובנה ליצירת מקום עבודה נקי מהטרדות מיניות בשל אופיו והאווירה השוררת בו, או אז גדלה ומתעצמת החשיבות בהקפדה על הוראות החוק באופן מהותי, ובמצב דברים זה הבניית אקלים ארגוני נכון יש בה בוודאי לסייע לתוצאה הרצויה והמחייבת".
האחמ"ש אמר לעובדת: "אני לא מוכן לקבל לא כתשובה"
אירוע ההטרדה התרחש בסופה של משמרת בבר, בסביבות השעה 2 לפנות בוקר. מנהל המשמרת קרא לעובדת להיכנס פנימה והזמין אותה לבצע איתו ועם לקוח נוסף ששהה בבר "באדי שוטס". המערערת סירבה להצעה, אולם אחראי המשמרת המשיך לשכנע אותה. חרף סירובה, אחראי המשמרת והלקוח הכריחו את העובדת לאפשר להם לבצע באדי שוט מגופה. אחראי המשמרת אף אמר לה מספר פעמים "את חייבת לעשות את זה", וגם "אני לא מוכן לקבל לא כתשובה". בנוסף, אחראי המשמרת דחק בעובדת לבצע "באדי שוט" מגופו של הלקוח.
בבר היו מספר לקוחות באותה עת שצפו במקרה, וחלקם גם צילמו את הנעשה במכשירי הטלפון הניידים שלהם. לאחר שהניחו לעובדת היא יצאה למרפסת הבר ופרצה בבכי.
לאחר הגשת התלונה נפגשה העובדת עם אחד מהבעלים והם צפו יחד בסרטונים המתעדים את אירוע במצלמות האבטחה. המנהל טען פעמים רבות שהיא נהנית מהמתרחש. בסוף הפגישה שאל המנהל את העובדת מה היא רוצה "להוציא" מתלונתה והציע לה תמורה כספית אם תסכים לוותר על תלונתה.
"על-פי אמות מידה אובייקטיביות, יחשבו מעשיו ללא מוסריים"
נקבע כי על רקע היותו מעשה בעל מאפיינים מיניים מובהקים, גם אם לא הייתה כוונתו של אחראי המשמרת לבצעו לשם גירוי או סיפוק מיני, בעצם המעשה כשלעצמו יש ללמוד על הכוונה המינית הנדרשת להוכחת היסוד הנפשי. בהקשר זה נקבע כי "נוכחנו לדעת כי במעשיו של המשיב (אחראי המשמרת) יש אלמנט של מיניות גלויה, כך שעל-פי אמות-מידה אובייקטיביות של האדם הממוצע, יחשבו מעשיו ללא הגונים, לא מוסריים ולא צנועים. על כן אין כל ספק כי מעשי המשיב מעשים מגונים הם. הפסול המוסרי עולה באופן בולט ממעשי המשיב ומתקיימים אפוא התנאים שנקבעו בפסיקה והוזכרו לעיל, לצורך הקביעה כי מדובר ב"מעשה מגונה".
"יתרה מכך, מעשיו של המשיב גם פגעו בערך המוגן בגינו נקבעה העבירה בחוק העונשין. שכן, המשיב ניצל את יחסי המרות שבינו לבין המערערת והפכה למושא מיני. בהתנהגותו זו, פגע המשיב בזכות האוטונומיה של המערערת על גופה, בפרטיותה ובצניעותה וזוהי הפגיעה שמפניה מבקש החוק לגונן בעבירת המעשה המגונה. קרי: אין מדובר אך ביצירת 'אווירה קלילה וכיפית בפאב', כקביעת בית הדין האזורי, אלא ניצולה של המערערת תוך כדי ביזויה. כבר נקבע בפסיקה כי טיבו של המעשה צובע את התנהגות המשיב באור אחר ומקנה לה את אופייה המגונה. בנסיבות אלה, יש לומר כי מתקיימים בעניינו של המשיב היסודות הנדרשים לכך שמדובר בהטרדה מינית כמשמעותה בסעיף 3(א)(2) לחוק".
אשר לאחריות המעסיק, התרשם בית הדין הארצי - בדומה לבית הדין האזורי - כי אופן הטיפול בתלונתה של המערערת היה לקוי. במסגרת פסק הדין נסקרו בהרחבה חובות המעסיק בסוגיה של הטרדה מינית בעבודה, והודגש כי " את כלל ההוראות הללו לא די לקיים באופן טכני גרידא אלא על המעסיק יש לתת את הדעת ולפעול באופן שיקדם צעדים מניעתיים בפועל".
אחראי המשמרת חויב בפיצוי המערערת בסך של 30 אלף שקל, והחברה חויבה בפיצוי בסך של 120 אלף שקל, סכום הפיצוי המקסימלי על-פי החוק למניעת הטרדה מינית וזה גם הסכום אותו תבעה המערערת בכתב התביעה. אחראי המשמרת חויב בפיצוי נמוך יותר לאור הנסיבות האישיות שלו וכן לאור השתת כובד האחריות על החברה שלא הדריכה והסבירה לעובדיה הצעירים את גודל האחריות שלהם לשמור על הכללים במיוחד במקום עבודה מהסוג הזה. בנוסף נפסקו לטובת המערערת הוצאות בסך 25 אלף שקל.
"המעשה כולל פרקטיקה פסולה של החפצת נשים"
בית הדין הארצי קיבל את עמדת איגוד מרכזי הסיוע לנפגעות ולנפגעי תקיפה מינית שהגיש עמדה בתיק, לפיה ניתן לראות בעצם מעשה הבאדי שוט כפרקטיקה פסולה של החפצת נשים, וגם מטעם זה יש לראותו כמעשה מגונה. עוד צוין בהקשר זה כי "מעשה הבאדי שוט, הכולל פרקטיקה של החפצת נשים - הוא פסול, ובפרט כאשר נעשה במקום עבודה, אשר צריך להיות מקום מוגן ובטוח עבור העובדות בו ואף עבור המבלים במסגרתו כבענייננו. הדברים משנה תוקף עת מדובר במקום עבודה שמשקאות אלכוהוליים הוא המוצר העיקרי הנמכר בו וכל שימוש חריג במשקאות בו לוקחים חלק עובדים, עובדות ואורחים הוא פרקטיקה שתוצאותיה עלולות לחשוף את העובדים בסביבת עבודה שכזו לסיכונים ופגיעות".
בפסק הדין נכתב כי עולה מעדויות בעלי החברה כי הם אינם רואים כל בעיה בעצם מעשה הבאדי שוט שנעשה בחצרי החברה על-ידי מנהל משמרת מטעמה. כך למשל העיד אחד הבעלים כי למעשים המתוארים אין אופי מיני לאור זאת שבארצות-הברית זה נפוץ. ובעלים נוסף העיד כי מדובר ב"חוויה פרטית" שהחברה אינה נדרשת להתערב בה.
בפסק הדין נקבע כי "המסרים בדבר המותר והאסור בקשר עם הטרדה מינית לא יכלו להיות מופנמים שעה שבעלי החברה עצמם אינם רואים כל פסול בקיומם של מעשים שכאלה במקום העבודה".
עוד נכתב בפסק הדין כי התמונה המצטיירת היא כי החברה בהתנהלותה בטיפול באירוע פעלה בניגוד לחובותיה כמעסיקה, ולא די בכך שהחברה לא קיימה את חובתה כמעסיק לנקוט אמצעים סבירים למניעת מקרים של הטרדה מינית במקום העבודה, כאמור לעיל, אלא גם משאירע האירוע לא טיפלה בו כפי שמצופה ונדרש ממעסיקה.
"לא זו בלבד אלא שתהליך הטיפול באירוע על-ידי בעלי החברה לא נעשה ברגישות המתבקשת כפי שמצופה שיעשה בטיפול באירוע שכזה. כך, בין היתר, הציגו בעלי החברה את הסרטונים המתעדים את האירוע לעובדים נוספים שלא נכחו במקום בעת האירוע".
אל הנשיאה הצטרפו חברי ההרכב פה אחד השופטים חני אופק-גנדלר ואילן סופר, ונציגי הציבור גב' רחל בנזימן ומר דורון קמפלר.
לתשומת לבכם: מערכת גלובס חותרת לשיח מגוון, ענייני ומכבד בהתאם ל
קוד האתי
המופיע
בדו"ח האמון
לפיו אנו פועלים. ביטויי אלימות, גזענות, הסתה או כל שיח בלתי הולם אחר מסוננים בצורה
אוטומטית ולא יפורסמו באתר.
כתבות
ני"ע
