השנה וחצי האחרונות הפכו לתקופה לא קלה לעמותות שמסייעות לאוכלוסיות בסיכון ולנזקקים בישראל. משבר הקורונה הגדיל מצד אחד את הביקוש לסיוע שמספקות העמותות, ומהצד השני הקטין את יכולתן לגייס כספים - הן מאנשים פרטיים והן בשל היעדר תקציב מדינה.
מנגד, החודשים האחרונים הם חודשי שיא בכל מה שקשור להנפקות של חברות הייטק ישראליות בוול סטריט: מספר גדל והולך של חברות מגיעות לשוק הציבורי בארה"ב לפי שווי של מיליארדי דולרים, מגייסות סכומים של מאות מיליוני דולרים ויוצרות לגופים שהשקיעו בהן רווחים מכובדים - בשלב הראשון "על הנייר" בלבד, בשל תקופת חסימה על מכירת המניות. ומה אם היה אפשר לחבר בין הצלחת חברות ההייטק לסיוע בקשיי העמותות? ובכן, זה אפשרי - ואת זה עושה קרן הפילנתרופיה "תמורה", שחווה שנת שיא בפעילותה.
הקרן של ברוך ליפנר וידין קאופמן מבססת את פעילותה על קבלת אופציות מחברות סטארט-אפ בתחילת דרכן, ונהנית בהמשך במקרה שהחברות יוצאות להנפקה או נמכרות; את הכסף היא מעבירה לעמותות שונות, על פי בחירת החברות התורמות. עד השנה, הסכום הכי גדול שמימשה קרן תמורה הגיע אליה ממכירת ישומון הניווט waze - כ-1.6 מיליון דולר.
לגלובס נודע כי שתי הנפקות גדולות של חברות ישראליות שבוצעו לאחרונה בוול סטריט שברו את שיאי התרומה לקרן תמורה: חברת המלצות התוכן אאוטבריין , שהונפקה בשווי של 1.1 מיליארד דולר, תרמה לקרן אופציות ששוויין כ-2.3 מיליון דולר, וחברת הטכנולוגיה למניעת הונאות באי-קומרס, ריסקיפייד , שהונפקה בשווי 3.3 מיליארד דולר - תרמה אופציות בסכום שיא ששווה כ-10 מיליון דולר. המשמעות היא שסכום של כ-40 מיליון שקל יוזרם בהמשך לעמותות שונות לפי בחירת החברות.
נוער בסיכון, נפגעות תקיפה וילדים עם מוגבלויות
קרן תמורה הוקמה על בסיס מודל שהביא איש ההון סיכון ידין קאופמן מעמק הסיליקון - איסוף תרומות אופציות מחברות סטארט-אפ בתחילת דרכן. כפי שפורסם בגלובס בתחילת השנה, שנת 2020 הייתה שנת שיא לקרן, שבה היא מימשה מניות ב-1.9 מיליון דולר שהלכו לתרומות - גידול לעומת 1.4 מיליון דולר ב-2019 וכחצי מיליון דולר ב-2018.
את הקרן מנהל ברוך ליפנר, שמספר לגלובס כיצד מחליטים לאן יגיעו כספי התמורה: "יש חברות שהתנדבו בעמותה מסוימת ומבקשות לתמוך בה כספית, שזה מצוין - כל דעה שיש לחברות בנושא פעילות חברתית זה מבורך. יש חברות אחרות שאומרות 'נשמח לשבת איתכם, למצוא את הפרויקט המתאים'. באאוטבריין, כבר לפני כמה חודשים ישבו עם כל עובדי החברה וביקשו את עזרתם, נתנו לכל עובד לבחור והוחלט על שמונה עמותות שייהנו מהכסף הזה".
ברוך ליפנר, מיזמי קרן תמורה / צילום: נאוה פינקלמן
בין העמותות נמצאות "כנפיים של קרמבו", "חינוך לפסגות", "המרכז לנפגעות תקיפה מינית" ו"סח"י - סיירת חסד ייחודית". לדברי ליפנר, "סח"י עובדת עם נוער בסיכון. הם נכנסים לשכונות קשות ומגיעים לחבר'ה שכמעט נשרו מבי"ס, ובאמצעות מודל ייחודי הופכים את החבר'ה האלה להיות הנותנים ולא המקבלים.
"אומרים להם: 'אנחנו רוצים לחלק פה אוכל, אבל לא מכירים את האנשים, תעזרו לנו', בונים סיירת עם גאוות יחידה. בתקופת הקורונה הם הלכו לבקר את הקשישים, והיה אפילו מקרה שילדה שהייתה מבקרת קשיש, שמה לב שהוא לא עונה, הזעיקה את המשטרה ומצאו אותו במצב קשה, אבל עדיין בחיים".
על כנפיים של קרמבו אומר ליפנר כי זהו "מודל ייחודי ברמה העולמית. באופן כללי, אנחנו מנסים לאתר עמותות עם מודל ייחודי שהוא scalable - כלומר יחסית בתחילת הדרך ושיוכלו להתרחב בהמשך, לפתוח עוד סניפים. 'כנפיים של קרמבו' היא דוגמה קלאסית, הקימה אותה נערה שהייתה חונכת של מישהו עם צרכים מיוחדים, הבינה את הצורך החברתי, פתחה סניף ועוד סניף והיום זו תנועת נוער לכל דבר".
"עדיף לחברות להפוך את נושא ה-ESG לחלק מה-DNA שלהן"
ליפנר סבור שנכון לחברות להתחיל לחשוב על נושא ה-ESG (נושאי סביבה, חברה וממשל תאגידי) כבר בתחילת דרכן. "חברות מתחילות לחשוב היום ולעבוד נכון בנושאי מעורבות חברתית. גם אאוטבריין וגם ריסקיפייד תרמו אופציות בתחילת הדרך, וזה הדבר הנכון. יש קרנות שמתייחסות לנושא ה-ESG, ועדיף לחברות לא לחכות לרגע האחרון אלא להפוך את זה לחלק מה-DNA שלהן".
קרנות לוקחות בחשבון נושאי ESG בעת בחינת השקעה בחברות?
"בחו"ל זה הרבה יותר מפותח, בארץ זה מתחיל. לא הייתי אומר שהם מתנים את ההשקעה בכך, אבל בהחלט יש קרנות שמסתכלות על אימפקט ועל איך החברה מסתכלת על הסביבה שלה, על מעורבות עובדים".
למעשה, התרומות מריסקיפייד ואאוטבריין עדיין חסומות?
"יש לנו תקופת lock-up, חסימה של 6 חודשים מההנפקה כמו כולם - הקרנות שהשקיעו בחברות האלה והעובדים".
עד כה כאמור העסקה הגדולה ביותר של הקרן הייתה waze. אאוטבריין שברה את השיא של waze והחזיקה בשיא ימים ספורים, עד שריסקיפייד עקפה אותה. "אנחנו רואים פה קפיצת מדרגה", אומר ליפנר.
הנפקת אאוטבריין / צילום: נועם גלאי
הפורטפוליו הנוכחי של קרן תמורה כולל עוד חברות שעשויות להגיע בעתיד להנפקות או להימכר, חלקן כבר עכשיו נחשבות חדי קרן (כלומר בעלות שווי של מעל מיליארד דולר). בין השמות שליפנר מזכיר ישנן: Drivenets , גונג, K Health, Vast Data ועוד. "ככל שיותר חברות ייכנסו לפורטפוליו שלנו, יהיו יותר הצלחות. זה רק עניין של מספרים. נכון להיום הקצב הוא של יותר מ-60 חברות בשנה".
"רוצים שותפים נוספים להצלחה, בקהילה ובחברה"
על רקע הקשיים של המגזר השלישי, יש אליכם יותר פניות מעמותות?
"עמותות פונות כל הזמן. לצערנו, מטבע הדברים אי אפשר להיענות לכולם. אנחנו לא יודעים כמה כסף ייכנס ומתי - אנחנו לא צד לעסקאות (הנפקות או מיזוגים) ולא יכולים לצפות מראש. אבל בכל פעם שיש כסף, העמותות שמחות לקבל. אז אמנם אנחנו לא יודעים כמה כסף יהיה לחלק כל שנה, אבל התקציבים רק גדלים, והמודל הוא כזה שהסכומים שמגיעים הם לא כאלו שאנשים רושמים בצ'קים".
ליפנר מוסיף כי "הכסף שזורם לעמותות כמובן חשוב, בוודאי בימים אלה שהדרישות, הצרכים והאתגרים גדולים כל הזמן על רקע הקורונה, ומצד שני יותר קשה לגייס כסף, אז זה 'חמצן' מאוד חשוב. אבל מעבר לכך, חשובה המעורבות החברתית: עובדי החברות ומי שמסביב נחשף לנושא התרומה וזה מעודד נתינה והתנדבות - כך שיש עוד נדבך שנוסף".
לדברי אורי להב, מייסד אאוטבריין וה-CTO של החברה, "כחברת הייטק מצאנו במודל של תמורה אפיק נהדר לתרומה לקהילה. מה שיפה במודל זה שאתה מסוגל לתרום ערך מאוד משמעותי, על בסיס אמונה משותפת בהצלחה העתידית של החברה שלך, והבנה שאתה רוצה שלהצלחה הזו יהיו שותפים נוספים, משמעותיים, בקהילה ובחברה, בנושאים שחשובים לך ולעובדים.
אורי להב, אאוטבריין / צילום: סרטון ''תמורה'' ביוטיוב
"אנחנו חושבים שזה מודל שיכול לשרת כמעט כל סטארט-אפ ויכול לסייע מאוד לאיתנות של החברה האזרחית בישראל. במקביל - היכולת שלנו לערב גם את עובדי החברה - בהצעת ובחירת העמותות והנושאים שייתרמו מהמהלך - נותנת ערך מוסף לתהליך".
לתשומת לבכם: מערכת גלובס חותרת לשיח מגוון, ענייני ומכבד בהתאם ל
קוד האתי
המופיע
בדו"ח האמון
לפיו אנו פועלים. ביטויי אלימות, גזענות, הסתה או כל שיח בלתי הולם אחר מסוננים בצורה
אוטומטית ולא יפורסמו באתר.
כתבות
ני"ע
