כל המהלכים שהובילו לעזיבתו הדרמטית של ליאו מסי את ברצלונה

שרשרת אירועים דרמטית שהתרחשה בסוף השבוע האחרון בספרד מתארת את עוצמת ההרס שהותירה הקורונה בכדורגל האירופי בתוך שנה וחצי בלבד. התעשייה הזו, שהייתה חסינה מפני כל משבר גלובלי בשני העשורים האחרונים, נראית שבירה, מרוסקת, נאלצת לתת לגופי השקעות שחגים סביבה כמו כרישים לגזור ממנה חתיכות בתמורה להזרמה מיידית של קצת כסף מזומן. בחסות המשבר הכלכלי, ברצלונה הגדולה והעשירה נאלצת להיפרד מהכוכב הגדול שלה ליונל מסי אחרי שני עשורים, פשוט כי אין לה איך לשלם לו.

מה קרה בסוף השבוע הזה שגרר החוצה את השחקן הטוב בעולם מברצלונה בחינם, איך קשורה חברת השקעות פרטית למהלך הזה, ועד כמה הסיפור הזה ישנה את פני הכדורגל האירופי.

איך הכל התחיל? CVC מזהה הזדמנות

נתחיל באירוע הראשון - באמצע השבוע שעבר הודיעו קרן הפרייבט אקוויטי CVC והליגה הספרדית כי הגיעו להסכם במסגרתו תרכוש CVC כ-10% מהליגה הספרדית תמורת 2.7 מיליארד אירו. על פניו נראה שההסכם טוב לליגה הספרדית. הקרן תזרים מיד את הסכום הזה לקבוצות שהחובות שצברו בתקופת הקורונה מאיימים להטביע אותן. במבט רחב יותר - הכדורגל האירופי איבד לפי דוח של אופ"א כ-8 מיליארד אירו מאז מרץ 2020. מאחר שהחובות עצומים והמודל הכלכלי של הכדורגל מוטל בספק כרגע, בנקים לא ממהרים לתת לקבוצות הלוואות ו-CVC מציעה מסלול תמיכה נוח יותר ומפתה של הזרמת כספים מיידית.

בתמורה לזה היא דורשת כמה דברים כמובן. למשל, התחייבות לכך שרוב הכסף שהיא מעבירה לא יוכל לשמש ל"דברים רעים", כמו רכישות שחקנים, אלא להשקעה בתשתיות. בנוסף, וזו הדרישה היותר קשוחה: CVC תקבל במסגרת ההסכם כ-10% מהסכמי זכויות השידור של הליגה ב-50 השנים הקרובות.

מי שמתנגד מיד להסכם הן ריאל מדריד וברצלונה שטוענות כי הליגה הספרדית מכרה את הקבוצות בזול. זכויות השידור הן הנכס הגדול ביותר בכדורגל, בעיקר של ריאל מדריד וברצלונה. ולמעשה, בחישוב גס הן ייאלצו לוותר על קרוב ל-5% מההכנסות שלהן בכל שנה, במהלך 50 השנים הבאות, שיילכו כעת ל-CVC.

למה דווקא הליגה הספרדית? הקבוצות מדממות

עד היום התרגלנו שרק בעלי הון פרטיים נכנסים להחזקה של קבוצות ספורט. בשנים האחרונות בעקבות שורה של רגולציות הפך הכדורגל האירופי למקום שבו אפשר גם להרוויח הרבה כסף. ההכנסות גדלות בקצב מטורף, והצמיחה הממוצעת של התעשייה ברמה הגבוהה שלה נעה בשיעור דו-ספרתי. CVC מחפשת כבר זמן רב להרחיב את הפעילות שלה בספורט, ומנצלת את הקבוצות והליגות המדממות בעקבות הקורונה. במרץ השנה היא הצליחה להשלים עסקה דומה לרכישת 14% מליגת הרוגבי הבינלאומית Six Nations Rugby, תמורת הזרמה מיידית של 500 מיליון דולר.

הכניסה לכדורגל, שבו נמצא הכסף הגדול, הייתה קשה יותר. לפני שהגיע לליגה הספרדית הציעה CVC לליגה האיטלקית 1.6 מיליארד אירו בעסקה דומה, אולם נאלצה לסגת בעקבות סירובן של הקבוצות הגדולות יובנטוס, אינטר ומילאן. גם ניסיון שלה בליגה הגרמנית נחל כישלון. בספרד המצב כל כך גרוע, החובות של הקבוצות האמירו למצב קטסטרופלי, ואין להן ברירה אלא לקבל את ההסכם הזה ולוותר על הרבה כסף עתידי.

ההצלחה של CVC להיכנס לכדורגל יכולה לתאר את מה שעובר הענף הזה בשנה האחרונה - חלק מהקבוצות גייסו הלוואות באמצעות מכירת אג"ח, חלק מהן פנו לבורסה והנפיקו חלק קטן כדי לייצר תזרים, חלק מיחזרו הלוואות קיימות ופרסו אותן על עוד כמה שנים. המינוף הוא עצום.

מה שעושה CVC עושות גם קרנות פרטיות אחרות: ניסיון לנצל את הסיטואציה המשברית של הספורט לטובת דריסת רגל. גם בסיטואציה הקיימת נכנסים גופי שידור חדשים, למשל אמזון, שמוכנים לשלם סכומי שיא על זכויות השידור. וכשגם הקהל יחזור למלא את המגרשים, שוב ניתן יהיה ליהנות מצמיחה ממוצעת של לפחות 10% מדי שנה.

איך קשור מסי לסיפור? החובות המטורפים של ברצלונה

ברצלונה וריאל מדריד הן המתנגדות הגדולות להסכם עם CVC. הבעיה של ברצלונה היא גדולה יותר - ביוני האחרון המועדון דיווח על חובות של יותר מ-1.15 מיליארד אירו, ובסוף השבוע הודה נשיא המועדון ז'ואן לאפורטה שרק בעונה האחרונה הפסידה כ-500 מיליון אירו - פי שניים מההערכות הראשוניות. גם יתר הקבוצות דיווחו על עלייה משמעותית בחובות, חלקן ברמה שמקרבת אותן לפשיטת רגל. החובות הללו, בין היתר אלו של ברצלונה, הובילו את ראשי הליגה הספרדית לקדם עסקה עם CVC.

איך נקלעה דווקא ברצלונה, מועדון הספורט הראשון בעולם שנגע ברף הכנסות של מיליארד אירו, לחובות כאלו? הנכס הגדול ביותר מבחינה ספורטיבית ושיווקית של ברצלונה בעשור האחרון הוא ליונל מסי. מצד שני, ככל שהאייקוניות של מסי הלכה וצמחה כך נגררה ברצלונה לשלם לו כל סכום כדי שיישאר. כשהחוזה של מסי עלה, גם הכוכבים שלצדו דרשו קצת "להתקרב" אליו. התחייבויות השכר של ברצלונה, בעיקר בגלל חוזה העתק למסי שנאמד עם כל הסובב אותו ב-100 מיליון אירו, מלכדו אותה וחנקו אותה. כשהגיעה הקורונה וההכנסות צנחו המועדון פשוט קרס.

בברצלונה האמינו בחודשים האחרונים שיצליחו לעמוד ברגולציה החדשה של הליגה הספרדית בנושא השכר. הרגולציה דורשת שמועדונים ישלמו לשחקנים שכר "הגיוני" - כ-65%-70% מההכנסות. נשיא ברצלונה לאפורטה גילה בסוף השבוע שבמועדון סעיף השכר חצה רף של 100% מההכנסות. כאשר מסי הגיע לברצלונה בסוף השבוע לחתום על החוזה שסוכם, חוזה שנחתך ב-40% לעומת החוזה הקודם, בברצלונה הסבירו שזה לא יעבוד. "אין לנו שום דרך להשאיר את מסי במצב הכלכלי שנוצר במועדון", הסביר לאפורטה.

 עיתוני ספרד מודיעים על העזיבה / צילום: Associated Press, ALBERT GEA

חלק מהדיווחים טענו כי העזיבה של מסי מבוימת ונועדה להפעיל לחץ על הליגה הספרדית לבטל את ההסכם עם CVC. מאחר שליגה ללא מסי תהיה שווה מבחינה כלכלית הרבה פחות. אבל ההצהרות שיצאו מהמועדון בסוף השבוע הבהירו כי המצב פשוט גרוע ומסי לא יכול להישאר. חלק מהדיווחים טוענים כי הנשיא לאפורטה רק השתמש בדיווח על השארת מסי לצורך קמפיין הבחירות שלו, אבל ידע היטב שהמצב הכלכלי לא יאפשר להשאיר אותו.

למה מסי עוזב בחינם? ההימור הנורא של ברצלונה

בברצלונה לקחו הימור גרוע בקיץ שעבר. בסוף העונה שעברה כאשר מסי הודיע כי הוא רוצה לעזוב את המועדון שנה לפני תום חוזהו הרשמי, ברצלונה הייתה יכול לקבל תמורתו סכום עתק שהיה מסדר לה התמודדות טובה יותר עם הנגיף - בהערכה גסה כ-300 מיליון אירו: 200 מיליון אירו עבור מכירת השחקן ועוד 100 מיליון אירו שהייתה חוסכת בשכר השנתי שלו. המצב של המועדון כבר אז היה לא טוב, ומבחינה ספורטיבית כבר לא היה ברור כמה תוכל לסחוט ברצלונה עוד ממסי, אז בן 33.

ההימור היה מסוכן בהתחשב בכך שבברצלונה ידעו כי ביולי 2021 מסי יהפוך לשחקן ללא חוזה ויוכל לעזוב ללא תמורה. הסוף ידוע - מסי לא הצליח להוביל את ברצלונה אפילו מול היריבות בספרד וגם לא בליגת האלופות; ההישארות שלו שהייתה אמורה להיות ממומנת גם באמצעות מכירת כרטיסים ומנויים ירדה לטמיון מאחר שהקאמפ נואו נותר ריק כל העונה בשל מגבלות הקורונה. ואי חידוש החוזה שלו שולח את השחקן אולי הגדול בכל הזמנים החוצה בחינם (כנראה לפריז).