החוסן הנפשי, לא פחות מהמקצועי, הוא קריטי להצלחה בעולם העבודה

סימון ביילס, אגדת הספורט, עוררה סערת ענק כשהחליטה לפרוש במפתיע מהמשחקים האולימפיים בטוקיו, וזאת לדבריה כדי לשמור על בריאותה המנטלית. לאחר ימים ספורים, הפתיעה שוב כש"אספה את שבריה" וחזרה להתחרות בתרגיל הקורה וזכתה בו במדליית ארד. יש להניח שהעובדה שהציפיות ממנה לביצוע מושלם פחתו, גם כי כבר פרשה וגם כי תרגיל הקורה אינו הצד החזק שלה, היא שהקלה עליה וסייעה לה בזכייה.

סיפורה של ביילס מעלה לסדר היום שאלות ותובנות באשר לחשיבותה של בריאות מנטלית בכלל, ובעולם העבודה בפרט. על המתחולל בנפשה של ביילס אין לנו די פרטים, אך במה שבחרה לשתף אותנו וכן בהחלטתה לפרוש ולחזור יש כדי לספק לנו צוהר להתבוננות על שינויים ותהליכים המתרחשים בעולם העבודה, על חשיבותו של החוסן הנפשי בעולם העבודה ועל האתגרים וההזדמנויות שמזמן לנו המפגש שבין עבודה ונפש.

 חוסנם הנפשי ורווחתם של העובדים חשובים למעסיקים, לעובדים ולמשק

עוד ועוד מחקרים רבים מלמדים על קשר הדוק בין בריאות נפשית ורווחה אישית לבין פריון, ביצועים, מעורבות עובדים, מחויבות לארגון וקריטריונים נוספים החשובים למעסיקים ולמשק. חברת האנליטיקה "פיקון", המבצעת סקרי ענק על עובדים וארגונים ברחבי העולם, פרסמה לאחרונה דוח "ציפיות עובדים" שהתבסס על לא פחות מ-90 מיליון תגובות. אחד הממצאים הבולטים בסקר הראה שכיום בריאות נפשית נמצאת בראש סדר העדיפויות של עובדים, בפרט נוכח השלכות מגפת הקורונה. מנגד, נרשם פער משמעותי בין האופן בו מעסיקים תופסים את המידה בה הם דואגים לחוסנם הנפשי ורווחתם האישית של העובדים במקום העבודה לבין האופן בו העובדים חוווים זאת.

מחברי הדוח טוענים, שככל שארגונים ישכילו לצמצם את הפער הזה ולהיתפס על ידי העובדים כארגון שבאמת אכפת לו מחוסנם הנפשי ומרווחתם כך עובדיהם יגיעו לביצועים גבוהים יותר, וממילא הארגון יהיה אפקטיבי יותר ויהווה אבן שואבת לעובדים איכותיים יותר. אז איך מצמצמים את הפער ומספקים באמתם חוסן נפשי ורווחה לעובדים? על ידי הצבת דרישות ריאליות, גילוי מנהיגות אכפתית ופגיעה ומרחב של אוטונומיה לצד שותפות.

1. דרישות ריאליות : עולם העבודה המודרני תובעני מאוד, וזה משפיע על העובדים, חוסנם וביצועיהם. נעמי אוסקה, הטניסאית היפנית המדורגת שנייה בעולם, נקנסה השנה ב-15,000 דולר כי נעדרה ממסיבת עיתונאים שהתקיימה לאחר אחד ממשחקיה. בפוסט מפורט שהעלתה לאחר מכן, הסבירה אוסקה שמסיבות העיתונאים בהן היא נשאלת שוב ושוב על שגיאותיה וכשליה מחלישות אותה מנטלית, וממילא פוגעות בביצועיה. הלחץ, "אמתי" או "סובייקטיבי", פוגע בחוסן הנפשי של העובדים וממילא בביצועיהם - זה נכון לאגדות ענק כמו ביילס ואוסקה, וזה נכון לגבי כל אחד ואחת מאתנו.

2. מנהיגות אכפתית ופגיעה : אחת המסקנות של דוח פיקון היא שפיתוח מנהלים וקידום עובדים לעמדות ניהול צריך לקחת בחשבון לא רק הישגים אלא גם את מידת החשיבות שהם נותנים לחוסנם הנפשי ורווחתם של העובדים, שבסוף הם פקטור מכריע לביצועי הארגון. עוד נמצא בדו"ח, שמנהלים שמראים "פגיעות" הם מנהלים טובים יותר ומובילים את עובדיהם לביצועים טובים יותר מפני שמהווים עבורם השראה ודוגמא חיה לכך שכישלון, קושי ואתגר הם אנושיים והם חלק מתהליך העבודה ומהמסע בדרך להצלחה.

3. אוטונומיה ושותפות : ככל שמשתפים עובדים בקבלת ההחלטות בארגון כך הם מעורבים ומחויבים יותר, לשותפות יש ערך מכריע. אך באותה המידה, גם לאוטונומיה - תחושת העצמאות היא גורם משמעותי לחוסן הנפשי ולרווחה של העובד במקום העבודה, זה נכון קודם למשבר הקורונה על סגריו והשלכותיו וזה נכון שבעתיים לאחר המשבר.

ביצועיה של ביילס באולימפיאדת טוקיו זיכו אותה במדליה אחת בלבד, אבל דווקא הם רשמו פרק מפואר נוסף בקריירה המרשימה של הספורטאית האגדית הזו - החוסן הנפשי, לא פחות מהמקצועי, הוא קריטי להצלחה בעולם העבודה. כמו כל אחת מ-32 המדליות בהן זכתה באליפויות עולם ובאולימפיאדות (והיא בת 24 בלבד) גם הבחירה של ביילס לפרוש מהתחרויות בטוקיו מהווה שיעור עבור כל אחד מאתנו, מעסיקים כעובדים, שיעור לחשיבות הגבולות, הרווחה והאפקטיביות. במהלך השנה האחרונה, על סגריה ואתגריה, הפכה הרווחה הנפשית לפקטור משמעותי בהרבה ולמרות שהמשק נפתח נראה שדורשי עבודה מחפשים לשוב לשוק בתנאים שלהם חשוב לעזור להם - זה חשוב להם, זה חשוב למעסיקים וזה חשוב לנו כחברה.

הכותבת היא הפסיכולוגית הראשית של שירות התעסוקה