למה לינוי אשרם וארטיום דולגופיאט צריכים בכלל לשלם מס על המדליה?

אולימפיאדת 2020 ננעלה היום (א') בטקס חגיגי באצטדיון האולימפי בטוקיו. את דגל ישראל נשאה מדליסטית הזהב מתחרות הקרב רב בהתעמלות אומנותית, לינוי אשרם.

ללא ספק מדובר בהישגים הטובים ביותר שהיו לספורטאים ישראלים עד כה במשחקים האולימפיים. הספורטאים מישראל זכו בארבע מדליות אולימפיות (שתי מדליות זהב ושתי מדליות ארד) והעפילו ל-18 תחרויות גמר.

מיד עם היוודע דבר זכייתם, החלו אמצעי התקשורת לפרסם כי האלופים האולימפיים ארטיום דולגופיאט ולינוי אשרם זכאים, בין היתר, לפרס כספי אישי בסך של 500,000 שקל שיוענק להם על-ידי הוועד האולימפי בישראל.

האם האלופים האולימפיים, לאחר ההישג הבלתי רגיל שהגיעו אליו ולאחר שנים רבות של עבודה קשה ולא מתגמלת, באמת יהנו מהפרס הכספי בו זכו, או שמא סכום הפרס יופחת משמעותית כיוון שהמדינה שמעניקה להם אותו (באמצעות הוועד האולימפי) היא גם זו שתפחית להם חלק משמעותי ממנו (באמצעות חבות מס בשיעור של עד 47%)?

בהקשר זה יש את הדין המצוי ואת הדין הרצוי.

רשות המסים עשויה להטיל על המדליסטים חבות מס של עד 47% 

כדי למסות הכנסה במס נדרש מקור מפורש בהוראות פקודת מס הכנסה. בפני פקיד השומה עומדות שתי אפשרויות עיקריות בבואו למסות את הפרסים שקיבלו הספורטאים. האחד הוא סעיף 2א לפקודת מס הכנסה, המטיל מס קבוע ואחיד בשיעור של 35%, על השתכרות או רווח שמקורם, בהימורים, בהגרלות או בפעילות נושאת פרסים (למעט פטור עד לתקרה של 30,360 שקל), כל זה כאשר אין מקור חיוב אחר בפקודה.

האפשרות השנייה היא זו הקבועה בסעיף 2(1) לפקודה, המטיל חובת תשלום מס על כל הכנסה שמקורה בעסק או במשלח יד. במקרה זה, שיעור המס עשוי להגיע למדרגת מס מקסימלית של 47%. נראה, כי עמדת רשות המסים תהיה, שיש להטיל חבות מס מקסימלית של עד 47% על הזכייה בפרס, מאחר ומדובר במשלח היד הקבוע של האלופים האולימפיים.

זכייה מעין זו בתחרות אולימפית היא תולדה של עבודה קשה שנמשכת שנים רבות ללא השתכרות ראויה בצידה, ומתנקזת באותם מקרים נדירים לשנה אחת בודדה עם חיוב במס גבוה. קחו לדוגמא סופר שעובד על ספרו במשך מספר שנים בהן הוא מסוגר בביתו בעבודה מאומצת של כתיבה. רק בסיום הכתיבה ופירסום הספר הוא מתחיל להפיק הכנסות. לכל ברור, שמיסוי ההכנסות בשנת הפירסום בלבד (מבלי להכיר בכל ההוצאות של שנות הכתיבה) מעוות את התוצאות הכלכליות ומעשיר את קופת המדינה שלא בצדק. הפיתרון הנהוג במקרים כאלה, הוא פריסת ההכנסה על פני מספר שנות הכתיבה, והקטנת חבות המס הכוללת.

בהקשר של פרס אולימפי המתקבל אחרי שנים רבות של עבודה מאומצת, לדעתנו, אין זה ראוי למסות את הפרס כלל, אולם גם אם רשות המסים תתעקש למסות פרס זה במס מלא (שיכול להגיע למדרגת המס המקסימלית של 47%), יש להפעיל את מנגנון הפריסה באופן שיפחית את חבות המס הסופית שלהם בצורה ניכרת.

בנוסף, במהלך השנים, נדרשים הספורטאים להוציא הוצאות רבות כגון השתתפות בתחרויות (שבמקרים רבים ממומנת מכספם הפרטי), רכישת ציוד מיוחד, טיפולים רפואיים ועוד. יש להכיר בעלויות אלה כהוצאה בייצור הכנסה שתפחית את חבות המס השוטפת של הספורטאים ותקטין בצורה משמעותית את חבות המס בגין קבלת הפרס. בדרך הוגנת זו (פריסה והכרה בהוצאות), המס שיוטל על הפרס יהיה נמוך ביותר ויתכן שלא ימוסה כלל.

הצעות החוק בנושא לא התקבלו, אך למירי רגב היה קלף בשרוול

במהלך השנים נושא מיסוי פרסים במקרים מיוחדים כגון זכייה בפרס נובל, זכייה בתחרויות בינלאומיות וזכייה במדליה אולימפית, נדון בהקשרים שונים ונעשו ניסיונות רבים להעניק פטור בגין הזכייה.

כבר בשנת 2012 נערך דיון בוועדת החינוך, התרבות והספורט של הכנסת שבעקבותיו הונחה על שולחן הכנסת הצעת חוק של חה"כ אלכס מילר, כרמל שאמה הכהן ואח' המעניקה פטור ממס למענק כספי בשל הישג בתחרות ספורט שהתקיימה מחוץ לישראל.

הצעת החוק לא התקבלה, ובמהלך השנים, הוגשו מספר פעמים הצעות חוק דומות בנושא שאף הן לא התקבלו.

ראוי לציין את הפיתרון שנקטה בו שרת הספורט לשעבר מירי רגב בשנת 2016, בעקבות אולימפיאדת ריו. מיואשת מהבירוקרטיה ומהעמדה הנוקשה של רשות המסים, החליטה שרת הספורט להעניק לספורטאים פרס נוסף שהכפיל את סכום הפרס המקורי, כך שלאחר תשלום המס המלא, נותר בידי הספורטאים מלוא סכום הפרס המקורי.

לדעתנו, במטרה לעודד את הנוער בישראל לעסוק בספורט הישגי, להתמיד ולשאוף להישגים, ולפצות על השנים הרבות בהם הספורטאים משקיעים מזמנים, ממרצם ומכספם בכדי להגיע להישגים בינלאומיים, יש להעניק פטור על זכייה במדליה אולימפית, או לעשות ככל הניתן על מנת להפחית את חבות המס.

בימים האחרונים, הונחו על שולחן הכנסת פעם נוספת שתי הצעת חוק למתן פטור ממס למענק כספי בשל הישג בתחרות ספורט על-ידי חבר הכנסת יריב לוין וחברת הכנסת שרן השכל.

טוב יעשו שר האוצר ורשות המסים אם יפעלו לקבלת תיקון החקיקה המוצע, או שיפעלו להכפיל את סכום הפרס לספורטאים, או לכל הפחות יפעלו להתיר פריסה של ההכנסה על פני שנות האימונים ולהתיר הוצאות בכל שנה בהתאם.

אלדד נח הוא עו"ד שותף במשרד עוה"ד משה מזרחי, נח קריגל, ולשעבר מנהל המחלקה המקצועית ברשות המסים