ה-SEC מאשר את הצעת נאסד"ק לחייב "גיוון" בדירקטוריונים של חברות ציבוריות

היוזמה של בורסת נאסד"ק לחזק את הגיוון בדירקטוריונים של חברות גברה על משוכה משמעותית לאחר שהרגולטורים אישרו את הצעת מפעילת הבורסה להכניס כללים חדשים לגבי גזע, מוצא ומגדר בחוקי הרישום לבורסה המזוהה עם חברות ההיי-טק.

רשות ניירות ערך האמריקאית (SEC) הודיעה כי היא מסכימה לשינויים שמציעה נאסד"ק בכללים שלה. אבל ברוח הפילוג הפוליטי שההצעה עוררה, שני הנציבים הרפובליקאים ב-SEC הביעו את התנגדותם, כשאחת הצביעה נגד ההחלטה והאחר תמך בה רק באופן חלקי.

במסגרת ההצעה, חברות הנרשמות או הרשומות בנאסד"ק יצטרכו למלא אחר יעדי סף מסוימים בנוגע לגיוון מגדרי ואתני בדירקטוריונים שלהם או לחילופין להסביר בכתב למה אינן עושות כך.

"הבנה טובה יותר של גישת החברות"

עבור רוב החברות האמריקאיות, היעד הוא שתהיה לפחות דירקטורית אחת בחבר המנהלים וכמו כן דירקטור או דירקטורית המזדהים כבן מיעוט אתני (שחורים, לטיניים, אסייאתים וכו') או כלסבית, הומו, ביסקסואל או קוויר. החברות יחויבו לחשוף את נתונים על הגיוון בדירקטוריונים. בנאסד"ק גילו בבדיקה שנערכה לפני שהגישו את ההצעה בשנה שעברה, שיותר משלושה רבעים מהחברות הרשומות בבורסה לא ממלאות אחר היעדים שהבורסה מבקשת.

"הכללים האלה יאפשרו למשקיעים לקבל הבנה טובה יותר של גישתן של חברות הרשומות בנאסד"ק לגיוון בדירקטוריון, בזמן שהם מוודאים שיש לחברות האלה גמישות לקבל החלטות המשרתות באופן מיטבי את בעלי המניות", כתב יושב ראש ה-SEC גרי גנסלר בהודעה.

 יו''ר ה־SEC, גרי גנסלר / צילום: Associated Press, J. Scott Applewhite

הנציבה הרפובליקאית הסטר פירס הצביעה נגד ההצעה, בעוד שהנציב הרפובליקאי השני, אלעד רויזמן, שיבח את המטרה להשגת יותר גיוון בחבר המנהלים אבל אמר שבאישור המהלך, ה-SEC כשלה להסביר למה הסכימה לו. הוא גם הזהיר שהכלל הזה עשוי לסבך את ה-SEC בדיונים משפטיים על אפליה.

"חשש משמעותי הוא שה-SEC - ללא ספק שחקן ברמה הלאומית - עשוי להיאלץ לנקוט פעולה בעתיד בה הרשות חייבת לשקול גילויים לגבי המעמד הגזעי, אתני, מגדרי או להטב"קי של דירקטורים בודדים", כתב רויזמן. "אחרי ככלות הכל, הרשות היא הגוף הקובע לגבי החלטה לסלק חברות מהבורסות".

רפובליקאים בוועדת הבנקאות של הסנאט וכמה קבוצות שמרניות ביקרו את המהלך וטענו שנאסד"ק מכוונת אל מעבר לתחום השיפוט שלה ומתערבת בנושאים פוליטיים. "אני מאוכזב שיושב הראש גנסלר הופך רגולטור פיננסי למעבדה להנדסת החברה באופן פרוגרסיבי", אמר ביום שישי לאחר שהוכרזה ההחלטה החבר הבכיר בוועדה, הסנאטור הרפובליקאי מפנסילבניה פאט טומי.

ביניים: "כלל גזעני וסקסיסטי"

דמוקרטים בגבעת הקפיטול ותאגידים כמו קבוצת גולדמן זאקס ומיקרוסופט הביעו תמיכה בהצעה. מבקרי התוכנית של נאסד"ק הזהירו שניתן יהיה לאתגר אותה בבתי המשפט. כמה קבוצות שמרניות טענו שכלל הגיוון של הבורסה, אם ייושם, יפר את החוקה האמריקאית וחוקים הנוגעים לזכויות הפרט.

"הכלל המוצע הוא גזעני וסקסיסטי בכך שהוא מחייב חברות למלא אחר מכסות ועושה אפליה על בסיס מגדר, צבע עור, מוצא אתני או העדפה מינית", כתב ל-SEC במכתב ינואר דיוויד ברטון, עמית בכיר בקרן הריטג'.

עורכי הדין של נאסד"ק אומרים שהכלל לא יפר שום חוק. בנאסד"ק דחו תיאורים של הכלל המוצע כמערכת מכסות חובה, מכיוון שלחברות יש אפשרות לספק הסבר כתוב למה הדירקטוריונים שלהן לא ממלאים אחר יעדי הגיוון.

ב-SEC גם תיקנו את ההצעה הראשונית להקל על חברות קטנות לציית. אחד השינויים, למשל, מאפשר לחברות שיש להן חמישה דירקטורים או פחות למלא את היעד עם דירקטורית בודדת מרקע מגוון, במקום שניים.

בבורסה טענו גם שהשינוי המוצע, ייטיב עם משקיעים. בנאסד"ק ציינו מחקרים שמצאו שחברות שיש להן חברי מנהלים מגוונים יותר נוטות להציג תוצאות פיננסיות טובות יותר ומשילות תאגידית מוצלחת יותר.

"אנו מרוצים מכך שה-SEC אישר את הצעת נאסד"ק לקדם גילויים על גיוון בדירקטוריונים ומעודדים את היצירה של דירקטוריונים מגוונים יותר דרך פתרונות שמוביל השוק", נמסר מנאסד"ק ביום שישי.

  

יש גם לחץ פרטי

היוזמה של נאסד"ק אינה הראשונה. היו כמה יוזמות בוול סטריט שביקשו להביא ליותר מגוון בדירקטוריונים של תאגידים אמריקאיים, שנותרו ברובם גבריים ולבנים באופן מובהק. חברות ניהול נכסים כמו "בלאקרוק" ו-State Street Global Advisors דחפו את החברות שהן מנהלות למנות יותר נשים כדירקטוריות. בשנה שעברה, אמרו ב"גולדמן זאקס", שכבר לא יחתמו על הנפקות של חברות בארה"ב ובאירופה, אלא אם יש בחבר המנהלים שלהן לפחות חבר או חברה בודדים שהם "מגוונים". בבנק העלו את היעד הזה לשניים בתקופה האחרונה.

על פי מחקר שפורסם ביוני, חברות גדולות בארה"ב הגדילו משמעותית את כמות הדירקטורים השחורים או הלטיניים השנה והוסיפו בשנים האחרונות יותר נשים לדירקטוריונים. כמעט 75% מהדירקטורים העצמאיים בחברות במדד 500 S&P הן נשים או חלק ממיעוט אתני או גזעי. זאת לעומת 60% בשנה שעברה ו-31% לפני עשור, על פי ניתוח של חברת גיוס הדירקטורים Spencer Stuart.

עדיין, המעבר הותיר כ-79% ממושבי הדירקטוריונים עם דירקטורים לבנים וכ-70% מהם הם גברים. כ-14% מהדירקטורים בחברות 500 S&P הם שחורים, 5% לטיניים ו-2% אסיאתיים, כך נמצא במחקר של ספנסר סטיוארט.