הפעלתנות הרבה של משרד האוצר בשבועות האחרונים כוללת דברים טובים ופחות טובים, אבל אולי הגרוע שבהם הוא הכוונה להחמיר את המגבלה על שימוש במזומן. הצעד הזה, שלא מצית דיון ציבורי ולא נתקל בהתנגדויות רבות, הוא צעד מסוכן מאין כמוהו ויהווה פגיעה קטלנית בחופש הפרט.
משרד האוצר מתכנן להקטין את המגבלה על שימוש במזומן, כך שתחל כבר מסכום של 6,000 שקל (במקום 11 אלף שקל כיום) בעסקה מול עוסק ו-15 אלף שקל בעסקה בין אנשים פרטיים (במקום 50 אלף שקל). המגבלות הקיימות כיום נכנסו לתוקף בינואר 2019, ונראה שהכיוון הוא ברור - בסופו של דבר, ואני מניח שזה יקרה כבר בשנים הקרובות, ייאסר לחלוטין על שימוש במזומן.
חשוב להבין מהי המשמעות של עולם שבו אין כסף מזומן. כל התשלומים, משכורות, עסקאות, קניות של כל מוצר שהוא - החל ממסטיק וכלה במכונית, כולם יבוצעו בצורה אלקטרונית. כלומר, כל העסקאות במשק יירשמו במאגרי נתונים ויהיו חשופים ב-100% למוסדות הפיננסיים שדרכם התשלום מתבצע, וכמובן יהיו חשופים לחלוטין למדינה. אפילו ג'ורג' אורוול לא דמיין לעצמו מערכת שליטה יעילה כל כך.
פיסת הפרטיות האחרונה שנשארה בעולם הזה
מדובר במערכת שמאיינת פרטיות. המדינה - כלומר הפוליטיקאים והפקידים - תדע בדיוק מה אנחנו קונים, ממי ותמורת כמה כסף. רוצים לתרום למען מטרה פוליטית שהשלטון באותו רגע לא מחבב - נניח בעד התנחלויות כאשר השלטון הוא שמאלני או נגד התנחלויות כאשר השלטון הוא ימני? תיזהרו שלא יבולע לכם. רוצים לקנות בשוק השחור שמן קנאביס כדי לטפל בסרטן של אבא? בלתי אפשרי בעולם ללא מזומן. מתנגדים לכפיית חיסונים על ילדים? תיזהרו שלא תעוררו את חמת השלטון והבנק יסגור לכם את החשבון. בעולם ללא מזומן, כיצד תחיו, תרוויחו משכורת ותבצעו תשלומים כאשר אין לכם בנק שמוכן לפתוח לכם חשבון?
ורק במקרה שאתם קוראים את השורות האלה וחושבים לעצמכם שממילא אתם מתנגדים לסמים, לא אכפת לכם מהתנחלויות ואין לכם בעיה עם כפיית חיסונים, תזכרו שאפילו אתם עלולים יום אחד להיות בצד הנפגע ממדיניות ממשלתית, כאשר יגיע לשלטון מישהו שאתם ממש לא אוהבים. אולי אפילו לכם כדאי לשמר את פיסת הפרטיות האחרונה שנשארה בעולם הזה.
הפיכת האזרח לספר פתוח
הטיעון העיקרי למען ההגבלות על מזומן הוא המלחמה בהון השחור. ומבחינה מעשית כנראה שבאמת ביטול המזומן פוגע ביכולת לקיים כלכלה שחורה. השאלה היא האם האפשרות לגבות עוד מסים מצדיקה את רמיסת הפרטיות, והפיכת כל אזרח לספר פתוח בעיני הפוליטיקאים והפקידים. האם זה שווה את זה?
לפחות ככל שגביית מסים אמורה לשפר את השירותים שהממשלה מספקת, מדובר בברכה לבטלה. מספיק לראות את כמות הכסף האדירה שנשפכה לתוך מערכת החינוך בעשור האחרון, ביחד עם הישגיה הירודים, כדי להבין שמה שחסר במגזר הציבורי בישראל זה לא כסף. מערכות ממשלתיות אחרות, כמו למשל משטרת ישראל, לא סובלים ממחסור בכסף, ועדיין רמת השירותים שלהם היא ירודה ביותר.
הבעיות במגזר הציבורי נובעות מהמעמד המונופוליסטי של השירותים האלה, משיטת הקידום המבוססת על ותק ולא יכולות, מהקביעות שמאפשרת לרבים במערכת לשקוע לתוך הווי עצלני ללא סיכון למשרה וכו'. אם המדינה באמת היית רוצה לשפר את השירותים שניתנים לאזרח, אפשר היה להכניס את שיטת השוברים למערכת החינוך, להפריט שירותים, לשנות את שיטת התגמול במגזר הציבורי וכו'. הבעיה היא שמדובר במדיניות מאתגרת, שתעורר התנגדויות רבות מצד המגזר הציבורי. קל יותר להכריז שהבעיה היא מחסור בכסף ולגבות עוד ועוד כספים מהמעמד הבינוני הישראלי.
ואם מישהו באמת כועס על עצם קיום הכלכלה השחורה בארץ, יש דרך פשוטה להקטין אותה. הורדת עול המסים תקטין את התמריץ להעלמת מסים. וגם זו דרך מאתגרת מבחינה פוליטית. בכל אופן, רמיסת זכות אזרח בסיסית כמו הזכות לפרטיות, היא דרך מאוד גרועה לטפל בבעיה הזו.
הכותב הוא מנהל מחקר מניות חו"ל באקסלנס
לתשומת לבכם: מערכת גלובס חותרת לשיח מגוון, ענייני ומכבד בהתאם ל
קוד האתי
המופיע
בדו"ח האמון
לפיו אנו פועלים. ביטויי אלימות, גזענות, הסתה או כל שיח בלתי הולם אחר מסוננים בצורה
אוטומטית ולא יפורסמו באתר.