הסוכרייה התכווצה: טופ גאם התפשרה על כמחצית מהשווי שבו ביקשה להנפיק

גובר הקושי להשלים גיוסי הון ראשוניים (IPO) בשוק ההנפקות בת"א. אחרי חיתוכי מחיר אגרסיביים שלהם נדרשו הנפקות החברות אריקה כרמל, מפתחת המכשיר בי קיור לייזר, וחברת האנרגיה הירוקה אקונרג'י, גם יצרנית סוכריות הגומי ותוספי התזונה טופ גאם נדרשה להורדת מחיר משמעותית כדי להשלים את גיוס ההון הראשוני שלה. טופ גאם הבטיחה גיוס של כ-100 מיליון שקל, לפי שווי חברה של כ-360 מיליון שקל "לפני הכסף" - נמוך בכמעט חצי מהשווי שלו שאפה החברה בתחילת הדרך.

טופ גאם, בשליטת המייסד והנשיא חי חיון, ושותפו רועי לוסטרניק, החלה לפעול בשנת 2004 והיא "מפתחת, מייצרת, מוכרת ומשווקת סוכריות גומי" במפעל בשדרות, נוסף על יבוא ושיווק ממתקים נוספים, בהם שוקולדים, מרשמלו, סוכריות על מקל ועוד, בעיקר תחת המותג תנת'ה (Tenta).

משנת 2016 החלה לפעול גם בתחום תוספי התזונה, ובמסגרת זו היא "רוקחת פורמולות ייחודיות, מייצרת ומשווקת תוספי תזונה בצורת מתן של סוכריית גומי" - תחום פעילות התומך בצמיחת פעילותה, אשר נהנה מאז התפרצות הקורונה מעלייה בביקושים.

כאמור, קיצוץ המחיר בהנפקתה של חברת טופ גאם דומה להפחתות המחיר שנדרשו לאחרונה בהנפקותיהן הראשונית של אריקה כרמל (משווי חברה של 800 ל-430 מיליון שקל) ואקונרג'י (מ-2 ל-1 מיליארד שקל).

עם זאת, עדיין מדובר בשווי כפול מזה שבו השקיעה אשתקד בטופ גאם קרן איי.פי (AP) פרטנרס שמוביל שמואל וולודינגר, בעבר מהשותפים הבכירים בקרן פימי, ועימו שותפים להשקעה גם המיליארדר מורי ארקין ודיסקונט קפיטל.

  

יידרשו לקיצוצים משמעותיים בשווי המבוקש

טופ גאם היא עוד המקרה הטוב. לאחר גל הנפקות חסר תקדים, שבמסגרתו הצטרפו בשנה האחרונה כ-100 חברות חדשות לבורסה בת"א, שורה ארוכה של הנפקות מתוכננות, בעיקר של חברות טכנולוגיה צעירות, "תקועות" כיום בצנרת. הערכות בשוק החיתום לגבי אותן חברות (יותר מ-20) הן כי במצב השוק הנוכחי הסיכוי להשלמת הנפקותיהן קטן, ובמקרים שכן יוכלו להתקדם, יידרשו גם הן לקיצוצים משמעותיים בשווי המבוקש.

כ-15 מתוך אותן חברות פרסמו טיוטת תשקיף ציבורית ראשונה לפני חודשיים ויותר מכך, ורבות נוספות שאומנם טיוטות התשקיף שפרסמו "טריות" יחסית, מהשבועות האחרונים, אולם נוכח תנאי השוק שהשתנו גם סימני השאלה לגבי הצלחת הגיוס שלהן רבים.

בשוק החיתום הסבירו, כי "השוק נחלש ויותר קשה לסגור הנפקות. תיאבון המשקיעים השתנה וגם רמות המחירים בשוק. גם בנאסד"ק ובגיוסי הספאקים בארה"ב ישנה מגמה שלילית בגיוסים. אצלנו יש הנפקות שנסחרות במחיר נמוך משמעותי ממחיר ההנפקה, וזה גם משפיע, כי אם כל ההנפקות היו רווחיות, היה יותר קל להמשיך עם הגל".

לדברי אחד הפעילים בשוק החיתום, "יש שינוי טעמים ושינוי ברמות הסיכון שהמשקיעים רוצים לקחת, שמפיקים מהר לקחים ועושים התאמות, כך שמה שעבד ועבר בשוק לפני חצי שנה כבר לא בהכרח עובר עכשיו. המשקיעים בשוק התבגרו ולמדו מגל ההנפקות הזה, שנמשך כבר יותר משנה, והבינו שלא כל מה שרואים במצגות תמיד מתממש".

העתיד מלהיב ומבטיח - ההווה מלא סימני שאלה

רבות מהחברות שהנפקתן מתעכבת, ואשר שואפות לרכוב גם הן על גל הביקושים יוצא הדופן להנפקות, הנמשך בבורסה כבר יותר משנה, תואמות לפרופיל של חברות טכנולוגיה צעירות, המציגות עתיד מבטיח ומלהיב, אך הווה שמעליו מרחפים סימני שאלה. הללו באים לידי ביטוי בשלל הערות רואי חשבון, כולל הערת "עסק חי", לצד הפסדים נערמים והיעדר הכנסות.

כך לדוגמה, בין המנפיקות האחרונות שגיוס ההון שלה מתעכב כבר כמה חודשים מאז פרסום טיוטת תשקיף ציבורית ראשונה נמנית חברת רייל ויז'ן. החברה המפתחת מערכת עזר לבטיחות רכבות מציגה הפסדים של 72 מיליון שקל בשנתיים האחרונות - מחצית הסכום כל שנה, נושאת הערת "עסק חי", מציגה חוסר ודאות לגבי ייצור הכנסות בטווח הקצר, בין היתר בהשפעת הקורונה, ונדרשת למימון נוסף כדי לאפשר את המשך פעילותה.

החברות גרינאוניקס, מגדלת ומשווקת ירקות ירוקים, וקזואר, המפתחת סביבה עבודה מאובטחת, סיכמו את השנה שעברה בהפסדים שהתקרבו ל-20 מיליון שקל אצל כל אחת, ושתיהן נושאות הערת "עסק חי" בדוחות.

עוד בין המתעכבות להצטרף לזירת המסחר המקומית אשר טיוטות התשקיף שלהן מעידות על הצורך שלהן בגיוס ההון הציבורי כדי לאפשר להן יציבות והמשך פעילות כמתוכנן - חברות המפתחות פעילויות בתחומי הרחפנים (ספיר), טורבינות לייצור חשמל (טורבוג'ן), אשראי ופינטק (קרדיט 24 וטיטוניה), ביומד (בטאלין) ועוד.

מולן, גם חברות רווחיות, אשר חלקן גם נהנות מצמיחה, מתקשות להשלים גיוסי הון ראשוניים כמתוכנן - מה שמעיד על הקושי הרוחבי בשוק ההנפקות.

בין אלה נמנית אינוויטק, שפרסמה טיוטת תשקיף ציבורית ראשונה כבר בחודש פברואר, ולמרות שהציגה צמיחה נאה בעסקיה בתחום המנשמים, בזכות משבר הקורונה, שהקפיץ את הכנסותיה ורווחיה, טרם השלימה את ההנפקה.

עוד בין הרווחיות שעתיד הנפקתן בערפל, גם חברת הון הטבע, שנהנתה בשנים האחרונות מרווחים יוצאי דופן שהצטברו למאות מיליוני שקלים מהשקעות שביצעה בחברות טכנולוגיה, וחברת ההנדסה ש.א.ח.פ, הפועלת בהפצת מוצרי הולכת זורמים ומציגה רווחים שנתיים של כמה מיליוני שקלים.

"הבעלים מתלהבים ומנהלים מו"מ דרך העיתון"

לגבי הפחתות המחיר בהנפקות האחרונות והנפקות של חברות שמתעכבות, ציינו בשוק החיתום, כי "בחלק מהמקרים מדובר בחברות מרוויחות וצומחות, עם מוצר טוב. לכן, אם לא יהיו תקלות בפעילות, בסופו של דבר יהיה מי שירוויח מהורדת המחיר, כי המניה תעלה".

בהרבה ממהלכי ההנפקה, מוסיף אותו פעיל, "לפני שהחברות יוצאות לדרך מדברים איתם על מחיר, אבל עם ההתקדמות בתהליך גדלה ההתלהבות של הבעלים, והם מתחילים לנהל מו"מ דרך העיתון, זורקים מספרים שמתפרסמים, אבל הרבה פעמים המחירים שמתפרסמים לא תואמים להצעות שקיבלו".

לדבריו, "המוסדיים לא אוהבים את זה, ובהרבה מקרים כשמגיעים אליהם הם מבקשים להוריד את המחיר בהנפקה בכמה עשרות אחוזים לעומת מה שפורסם".

במבט קדימה, בשוק החיתום מעריכים, כי "חברות טכנולוגיה ימשיכו להגיע לבורסה, אבל אפשר להניח שהנפקות של סטארטאפים קטנים ללא הון עצמי כבר כמעט ולא יהיו עוד בגל הנוכחי. בכל מקרה, עכשיו התזמון להנפקה הוא גרוע, כי צריך לסגור אותה מהר בשבועיים הקרובים, או לחכות לאחרי ספטמבר, שבגלל החגים הוא חודש כמעט בלי ימי עבודה".