המס על משקאות ממותקים: בריאות הציבור או צימאון האוצר להכנסות

"אין כאן גזירות, אלא ניסיון לשנות התנהגות", התעקש שר האוצר אביגדור ליברמן בישיבת הממשלה על התקציב וחוק ההסדרים שבה עבר "מס הסוכר" על משקאות קלים. המס יכלול היטל של 70 אגורות לליטר עבור משקאות קלים מועטי-סוכר (עד 5%) והיטל של 1.30 שקלים לליטר על משקאות מרובי-סוכר. המס צפוי לייקר משמעותית את מחירי המשקאות הקלים, אך לטענת האוצר לא מדובר בהעלאת מסים של ממש, אלא בחינוך הציבור בצורה שתשתלם לנו דרך הפחתת עלויות הבריאות על השמנה וסוכרת.

אם המס הוא "ניסיון לשנות התנהגות", אז ניסיון בהחלט יש כאן. האם הוא יהיה מוצלח? המחקרים מהעולם לא מציגים תמונה חד-משמעית, וחלקם מטילים ספק באפקטיביות הבריאותית של המס. נבחן את טענות משרד האוצר, וננסה לבדוק האם זה באמת עובד. 

1. "מס על מזון משמין נהוג במדינות רבות"

מס סוכר קיים בצורה כזו או אחרת במעל 40 מדינות, ונתמך על-ידי גופים בינלאומיים. ארגון הבריאות העולמי ממליץ על מיסוי סוכר שיפחית את הצריכה ב-20% לפחות, כדי למנוע השמנת-יתר וסוכרת. גם הבנק העולמי תומך בכך, בהתחשב בנזקים החיצוניים הנגרמים למערכות הבריאות הציבוריות, שנדרשות לטפל בחוליים נוספים על חשבון הציבור. אותו מסמך של הבנק העולמי מראה שצריכת הסוכר ממשקאות ממותקים בישראל דווקא נמוכה בהשוואה לרוב המדינות העשירות.

2. מיסי הסוכר יפחיתו את צריכת המשקאות הקלים

המחקרים בעניין זה חלוקים: מצד אחד, מחקר על מס הסוכר בפילדלפיה מצא ירידה משמעותית בצריכת משקאות ממותקים בעקבות הטלת מס סוכר בעיר. מצד שני מחקר אחר ממחוז קטלוניה בספרד מציג ירידה קלה בלבד של 2.2% בצריכת הסוכר בעקבות הטלת מס דומה, שלא צפויה להיות לה השפעה בריאותית ניכרת.

מחקר של מכון טאוב ניסח "מדד הכרחיות" השואף לחזות כמה משפחה מוכנה לוותר על מוצרים מסוימים בהינתן שינוי בהכנסה שלה. במדד הזה, משקאות קלים דורגו גבוה למדי: מעל חלב, ביצים, פירות וירקות, שאר מוצרי מזון וארוחות מחוץ לבית. קשה לדעת כמה המס יהיה אפקטיבי בהפחתת הצריכה בישראל.

  

3. "משקאות עם ממתיקים מלאכותיים מזיקים"

נושא המשקאות הממותקים ללא סוכר הוא שנוי במחלוקת בעולם המחקר. סקירת מחקרים שמצטט משרד הבריאות מציגה סכנות בריאותיות מהם, אך בעיקר כאשר אלו נצרכים בכמות גבוהה. אותה סקירת מחקרים לא מצאה קשר ביניהם לבין עלייה במשקל. סקירת מחקרים נוספת של משרד הבריאות מעלה חששות לגבי שימוש בתחליפי-סוכר, אך זאת רק בקרב ילדים ובני נוער ולא בהכרח בקרב מבוגרים. בסופו של דבר, משרד הבריאות מציין בהדגשה ש"חשוב מאוד לסייע לצרכן להיות מודע לכך, שהמוצר אותו הוא צורך מכיל ממתיקים" ובכך נמנע מהמלצה חד-משמעית על הטלת מסים על משקאות כאלה.

4. "מגמת השמנה מדאיגה בקרב אזרחי ישראל"

מבחינת שכיחות השמנת-יתר וסוכרת, ישראל: בישראל, 50.9% מהמבוגרים סובלים ממשקל-יתר (Overweight) כלשהו, לעומת 58.2% בממוצע ה-OECD. בילדים המצב בעייתי יותר, כאשר 37.7% מהילדים בישראל סובלים ממשקל-יתר, לעומת 31.4% בממוצע ה-OECD. השמנת הילדים בישראל בעלייה מכ-32% ב-1990. עם זאת, קצב העלייה מתון ביחס לרוב מדינות ה-OECD.

5. "המס יביא בטווח הארוך לשיפור בבריאות הציבור"

סקירת מחקרים של ארגון הבריאות העולמי מצאה שהטלת מס על משקאות קלים ממותקים מסוגלת להפחית את צריכתם ב-20%-50%, ובכך לתרום לבריאות הציבור. סקירה אחרת מצאה שהשפעות מיסוי סוכר "אינן ברורות", משום שמחקרים שמצאו ירידה בצריכת הסוכר (ומכאן חישבו והשפעה בריאותית חיובית) לא בהכרח בודקים שינויים נוספים בצריכה. ייתכן שאנשים פשוט ממירים את צריכת המשקאות הממותקים שלהם בצריכה של מוצרים בלתי-בריאים אחרים. עם זאת, ישנו מיעוט מחקרים שכן בודק את זה: מחקר ממקסיקו גילה שבעוד שהייתה ירידה של צריכת קלוריות ממשקאות ממותקים שהוטל עליהם מס (2.7%-3%), הצרכנים דווקא העלו דרמטית את צריכת הכולסטרול (12.6%) והעלו גם את צריכת הנתרן (5.8%) והשומן הרווי (3.1%). זאת, אולי, עקב עלייה בצריכת חטיפים מלוחים. גם מחקר של אוניברסיטת קורנל גילה שתוך זמן קצר אנשים מחליפים את צריכת המשקאות הקלים בבירה - משקה אלכוהולי ומשמין מאוד, שאינו מהווה תחליף בריא או כדאי למשקאות ממותקים.

6. "43% מהילדים שותים משקאות ממותקים כל יום"

במקור באוצר ציטטו מחקר של פרופ' הראל שיף מאוניברסיטת בר אילן, אלא שהוא אינו עדכני (מ-2006) ואינו מצוטט כהלכה. הנתון מתייחס לצריכת משקאות ממותקים של בנות מכיתה ו' עד י"ב. ממוצע הבנים והבנות ביחד עומד על 41.6%. בגרסה העדכנית של חוק ההסדרים, ככל הנראה בשל ביקורת בנושא שמתח גיא זהר בתוכנית "מהצד השני" בכאן 11, נכתב, כי "סקר HBCS מ-2019 מצא כי 28.1% מהילדים בישראל שותים משקאות מתוקים וממותקים לפחות פעם ביום, ו-10.7% צורכים משקאות אנרגיה על בסיס יומי".

מחקר של אותו פרופ' שיף מ-2019 מגלה שבזמן שעבר, שיעור בני הנוער שצורכים משקאות ממותקים מדי יום ירד ל-28.1%. מגמת הירידה זהה גם במבוגרים: על-פי משרד הבריאות, צריכת משקאות מסוכרים לנפש בישראל ירדה אבסולוטית ב-25% מ-2010 עד 2019. מחקר של חברת סטורנקסט אף מראה שמתוך צריכת המשקאות הקלים, צריכת המשקאות המסוכרים צנחה מ-51% ב-2013 ל-38.2% ב-2019. כלומר, גם ללא מס נרשמה בעשור הקודם ירידה ניכרת בצריכה של משקאות ממותקים, ונראה שאלו שממשיכים לשתות אותם, מקפידים לצרוך את הגרסאות מועטות-הסוכר שלהם.

***

 ראוי לשאול, האם מה שמעניין את משרד האוצר הוא אכן שינוי דפוסי התנהגות, או שאולי הם לוטשים את עיניהם ל-380 מיליון השקלים שהמס צפוי להניב. במקור המס היה אמור להיות גבוה אף יותר, אך שיעורו ירד במהלך הדיונים. אפשר גם בהחלט לדמיין מצב שבו אם המס יתגלה כלא-אפקטיבי, עלולים באוצר לטעון כי הוא לא היה מספיק גבוה, ולנסות להעלות אותו בעתיד. 

לקריאה נוספת:

● המחקר על מס הסוכר  של ארגון הבריאות העולמי

● המחקר על מס הסוכר של הבנק העולמי

●  מחקר על מס הסוכר בפילדלפיה 

● המחקר הספרדי על מס הסוכר

● המחקר של מרכז טאוב

● סקירת מחקרים (מצוטטת על ידי משרד הבריאות)

● נתוני ה-OECD בנושא

● סקירת מחקרים של ארגון הבריאות העולמי

● סקירת מחקרים בנושא מס הסוכר

● מחקר ממקסיקו על מס הסוכר

● מחקר של אוניברסיטת קורנל על מס הסוכר