היחסים הכלכליים מתחממים: ישראל תסייע למרוקו להקים מערך סייבר

מרוקו וישראל חתמו על הסכם שיתוף-פעולה בתחום הגנת הסייבר, הסכם ראשון בתחום  בין המדינות מאז כינון היחסים. ההסכם נחתם בחודש שעבר והיסודות לו הונחו בעת שליחותו של מנכ"ל משרד החוץ אלון אושפיז, לקראת ביקורו הצפוי של שר החוץ יאיר לפיד במרוקו בהמשך השבוע.

לבד מהמטרות המדיניות, אושפיז מיפה גם את הצעדים הנדרשים לקידום שיתופי-פעולה כלכליים־מסחריים. בנוסף צפויה גם שרת הכלכלה אורנה ברביבאי לצאת למרוקו בשבועות הקרובים בראש משלחת של אנשי עסקים ותעשיינים.

 שרת הכלכלה אורנה ברביבאי / צילום: המכון הישראלי לדמוקרטיה

הסכם הסייבר נחתם ברבאט בין ראש מערך הסייבר הישראלי יגאל אונא, למקבילו המרוקאי גנרל מצטפא אלרביעי, בנוכחות השר הממונה על ידי ראש הממשלה על ניהול ההגנה הלאומית של מרוקו, עבד אללטיף לויידי. ההסכם מבסס שיתוף-פעולה בתחומים אופרטיביים, מחקר ופיתוח, שיתוף מידע הגנתי ועוד. ההסכם הושג בסיוע הדוק של משרד הביטחון.

במקביל לחתימה על ההסכם פורסמו בעולם הידיעות על השימוש לכאורה שעשו שירותי הביטחון במרוקו בתוכנות מעקב של חברת NSO אחר טלפונים סלולריים של מתנגדי המשטר - וגם אחר הטלפון של נשיא צרפת עמנואל מקרון. מרוקו הכחישה, ולהסכם שנחתם, כפי שאומר לנו גורם ישראלי בכיר, אין לכך קשר והוא עוסק בתחומים אחרים לחלוטין.

מרוקו צפויה להעלות את דרג הנציגות לשגרירות

בשבוע שעבר הכריז ראש ממשלת מרוקו סעד א-דין עות'מני, ראש מפלגת הצדק והפיתוח האסלאמית ותומך במאבק הפלסטיני, כי אין בכוונתו להיפגש עם לפיד בביקור במרוקו. שר החוץ, יסתפק במפגש עם עמיתו, נאסר בוריטה, אחד ממקדי הקשרים בין שתי המדינות. 

  

ביקורו של לפיד הוא חלק מהתנופה הגדולה שבה נמצאים היחסים הכלכליים והמסחריים בין שתי המדינות. אלה אולי לא בהיקפים העצומים של הסחר עם איחוד האמירויות אבל הכוונה בישראל ובמרוקו כעת, לאחר הקמת הממשלה כאן, היא לקדם את התשתיות באופן מהיר וכמה הסכמים שכבר נחתמו ואחרים שבדרך מעידים על כך. לפי גורם מדיני ישראלי, מרוקו צפויה, אם לא יהיו מכשולים או הפתעות, להודיע על העלאת דרג הנציגות שלה לשגרירות, ככל הנראה במלאות שנה לחתימת הסכמי הנורמליזציה עימה, בדצמבר.

לדברי, סטיב אוחנה, איש עסקים ותעשיין מרוקאי יהודי ונשיא מועצת עסקים מרוקו ישראל, החסמים המעשיים הגדולים הם בענייני מיסוי ובנקאות. לדבריו חתימה על הסכם שימנע מיסוי כפול, ויאפשר העברת מידע בנושאי עסקאות, ולצדו הסכם בעניין הקשר הבנקאי בין המדינות שיאפשר העברות כספים ישירות, יביאו להאצה ולקפיצה ממש במסחר.

פוטנציאל יצוא של 250 מיליון דולר בשנה

הסכם הנורמליזציה שנחתם במסגרת שורת הסכמי אברהם שחתם ראש הממשלה לשעבר בנימין נתניהו, הביא למרות הקורונה והמשבר הפוליטי בישראל לעלייה של ממש ביצוא למרוקו. לפי נתוני איגוד לשכות המסחר, במחצית הראשונה של 2021 עמד יצוא סחורות למרוקו מישראל על 13.2 מיליון דולר, לעומת 8.1 מיליון דולר בתקופה המקבילה אשתקד.

בכל 2020 הסתכם היצוא למרוקו ב-12.4 מילין דולר, זינוק לעומת 3.9 מיליון דולר בלבד ב-2019. יבוא הסחורות ממרוקו עמד בכ-4 מיליון דולר, ויבוא הסחורות לישראל עמד במחצית הראשונה של השנה על 6 מיליון דולר, בדומה לתקופה המקבילה אשתקד - 5.9 מיליון דולר. היבוא ב-2020 הסתכם ב-10.2 מיליון דולר, עלייה קלה מ-9.8 מיליון דולר ב-2019. הנתונים לא כוללים את ענף השירותים, לרבות תחום התיירות.

המספרים הללו אולי אינם גדולים במונחים ישראליים, אבל לפי הערכות מכון היצוא פוטנציאל היצוא למרוקו עומד על לא פחות מ-250 מיליון דולר בשנה, ועיקרו בתשומות לחקלאות, טיפול במים, דיגיטציה, ותעשיות חכמות - סייבר וביטחון פנים, מערכות בריאות דיגיטליות ומערכות ערים חכמות. תחום האנרגיה הנקייה מצוי שם בתנופה רבתי לאור היעד של מעבר של יותר ממחצית השימוש באנרגיה עד העשור לאנרגיה נקייה ובעיקר סולארית.

תחום התיירות נחשב לאחד מארבעת התחומים המובילים ביחסים הכלכליים. לפי אוחנה, לפני הקורונה הגיעו למרוקו קרוב ל-50 אלף תיירים ישראלים בשנה, לעומת 80 אלף תיירים מסין למשל. פתיחת קווי הטיסות הישירות וההקלה במתן הוויזות יביאו לדעתו לפריחה אדירה בתחום.

לשכת מסחר ועידוד השקעות יקדמו קשרים

השבוע תוקם רשמית גם לשכת המסחר ישראל מרוקו ומי שצפוי לעמוד בראשה הוא חבר הכנסת לשעבר יהודה לנקרי, שהיה גם שגריר ישראל באום. לנקרי אומר לגלובס כי התיירות מאוד חשובה לשתי המדינות לא רק בהיבט הכלכלי אלא גם בקידום הקשר הישיר והבלתי אמצעי בין ישראלים למרוקאים.

גם הוא מדגיש את הצורך בחתימת הסכמים בין הממשלות למתן תשתית לקשרי מסחר וכלכלה. התחומים המרכזיים לפיו לבד מהתיירות הם חקלאות מתקדמת, רפואה, תעשיות תרופות ומים. מרוקו נמצאת בתהליכי מעבר לשיטות השקיה מתקדמות, גם בגלל המחסור במים ותהליכי המדבור שהיא עוברת. לגלובס נודע כי חברת מקורות צפויה להיות מעורבת בתחום הזה במרוקו, לאחר שכבר חתמה על הסכם לפיתוח טכנולוגיות שימוש במים עם בחריין.

לנקרי מציין עוד כי מרוקו יכולה להיות גם שער לאפריקה כולה, שם יש לה הסכמי סחר בלעדיים, וקשרים הדוקים. מרוקו נמנעה מהצטרפות ליוזמה של אלג'יריה למנוע את כניסת ישראל כמדינה משקיפה לאיחוד מדינות אפריקה.

כדי לממש את היתרונות נכנס לתמונה גם איגוד לשכות המסחר שחתם לאחרונה יחד עם נשיאות המעסיקים והעסקים על הסכם אסטרטגי משותף עם ה-CGEM איגוד המתפקד כנציגן של 90 אלף חברות אל מול רשויות ציבוריות במרוקו ופועל להגנת זכויותיהם וקידום תשתית כלכלית יציבה לפיתוח עסקי. בין השאר סוכם על הקמת מועצה עסקית דו-צדדית במטרה לקדם את שיתוף-הפעולה בין שני הארגונים באמצעים שונים, כגון פיתוח יחסי סחר, ארגון אירועי B2B והקמת חברות מרוקאיות בישראל וחברות ישראליות במרוקו. בראש המועצה העסקית מרוקו-ישראל יעמוד סטיב אוחנה.

בימים הקרובים אמור להיחתם הסכם נוסף, בין איגוד לשכות המסחר לסוכנות ההשקעות והסחר במרוקו - גוף ממשלתי, אשר מופקד על קידום השקעות לאומיות וזרות וכן על יצוא סחורות ושירותים. ההסכם יעודד קידום יצוא לישראל ועידוד השקעות וכניסה של חברות ישראליות למרוקו.