פרקליט המדינה דחה את הצעת אפי נוה להסדר טיעון בפרשת נתב"ג

פרקליט המדינה, עו"ד עמית איסמן, דחה את הצעתו של עו"ד בעז בן-צור, סנגורם של ראש לשכת עורכי הדין לשעבר אפי נוה ואשתו בר כץ, לסיים את התיק בהסדר טיעון מקל.

על-פי הצעתו של עו''ד בן-צור, נוה וכץ יודו ויורשעו בעבירה על-פי חוק הכניסה לישראל, אך הסעיף החמור של קבלת דבר במרמה יוסר. בנוגע לרכיב העונש הציע בן-צור כי השניים ירצו עונש של שעות לתועלת הציבור.

בפנייתו חזר בן-צור על טענותיו אודות אכיפה בררנית ופרסונלית נגד אפי נוה.

פרקליט המדינה איסמן דחה את הטענה לאכיפה בררנית וטען כי מדיניות מערכת אכיפת החוק בנוגע לעבירה זו הוחמרה עוד ב-2018, לפני מעשיו של אפי נוה. איסמן דחה אף את טענת בן-צור בנוגע לאכיפה בררנית בהקשר של סעיף קבלת דבר במרמה, וטען כי אין מניעה להגיש כתב אישום בגין קבלת דבר במרמה בנסיבות המקרה של נוה.

לדברי איסמן, התנהלות נוה וכץ מהווה מעבר פלילי מודע, חוזר, עם תכלית ברורה בדמות שיבוש הרישום תוך שימוש בתחכום ובמצג כוזב.

פרקליט המדינה דחה את הצעת בן-צור לקיים פגישה בנושא, אך אמר כי דלתה של פרקליטת המחוז רחל אבישר תהיה פתוחה בעתיד אם יוצע הסדר טיעון מתאים.

בסביבת נוה אומרים לגלובס כי מדובר בעמדה תמוהה, לאור העובדה שמקרים דומים הסתיימו ללא הגשת כתבי אישום, ומקרים חמורים יותר הסתיימו ללא הרשעה. לאור זאת אומרים בסביבת נוה כי התיק יתברר בבית המשפט, שם תתברר המסכת העובדתית והמשפטית.

כזכור, בדצמבר 2018 הוגש נגד אפי נוה ובת זוגו בר כץ כתב אישום בגין יציאה מישראל שלא כחוק בצוותא, כניסה לישראל שלא כחוק בצוותא וקבלת דבר במרמה בצוותא.

על-פי הנטען בכתב האישום, נוה וכץ הגיעו בשתי הזדמנויות שונות, בעת יציאתם מישראל ובעת חזרתם לישראל, בסוף חודש ספטמבר ותחילת חודש אוקטובר, בתכנון מראש, לעמדות הממוכנות באולם ביקורת הגבולות בנתב"ג, שם הזדהה הנאשם בעמדה, והונפק עבורו גייט פאס. על-פי המיוחס בכתב האישום, הנאשמת, אשר לא הזדהתה בשום שלב, עברה את שערי המעבר באמצעות הגייט פאס שהונפק עבור הנאשם וניתן לה על-ידו, ושני הנאשמים עברו את שערי המעבר תוך יצירת מצג כוזב לפיו שניהם הזדהו בפני העמדה, שכביכול הנפיקה עבור שניהם גייט פאס, ותוך שהנאשם נצמד לגבם של אחרים על-מנת לעבור את השער ללא הנחת גייט פאס.

עוד צוין בכתב האישום כי בעת חזרת הנאשמים לישראל, בקרית גבול ששהתה בסמוך לשערי המעבר הבחינה בהתנהלות הנאשמים, ניגשה אליהם ותשאלה אותם. במהלך התשאול היתמם הנאשם, הציג בפני הבקרית מצג כוזב לפיו הוא אינו יודע במה מדובר, ותחילה אף טען בכזב כי הוא כלל אינו מכיר את הנאשמת. השניים עוכבו לבירור מעמיק יותר, שהוביל בהמשך לחקירת המשטרה.

כזכור, נוה טען במספר רב של הזדמנויות כי ההליך הפלילי נגדו הוא חלק מרדיפה של פרקליט המדינה דאז שי ניצן נגדו, ואף סנגוריו טענו כי כתב האישום הוגש נגדו תוך שקילת שיקולים זרים בדמות מעמדו הציבורי של נוה כראש לשכת עורכי הדין.

*** חזקת החפות: גם אחרי הגשת כתב האישום נגד אפי נוה ובר כץ, עומדת להם חזקת החפות.