הצעת החוק שעושה כאב ראש לשותפויות הגז מגיעה לדיון בוועדת הכספים

ועדת הכספים בכנסת בראשות ח"כ אלכס קושניר (ישראל ביתנו) תדון הבוקר (ג') בהצעת חוק שמבקשת להגדיל את כוחה של המדינה בבואה לגבות מס רווחי יתר מחברות שעוסקות במשאבי טבע בדגש על שותפיות הגז הטבעי.

במצב הקיים הטלת שומה על ידי אנשי רשות המסים, גוררת תשלום בפועל של החברות, רק אחרי שהתבררו השגות של החברות. מצב זה גורר לעיתים דיונים שאורכים שנים רבות, בהן הכסף לא נכנס לקופת המדינה.

הצעת החוק, שכבר עברה בקריאה ראשונה, וכעת תידון במסגרת הוועדה לקראת ההצבעה השנייה והשלישית, מבקשת לשנות את הסדר - החברות ישלמו, ואם בתום ההשגות - גם במקרה של פנייה לבית משפט - יוחלט כי השומה נגבתה ביתר, החברות יקבלו החזר.

התיקון בחוק מגיע במידה רבה, בשל העובדה שמס רווחי היתר, הידוע כהיטל ששינסקי, רחוק מרחק רב מהתחזיות המוקדמות של רשות המסים ושל בנק ישראל לגבי היקף הכסף שייצבר בקרן לפיתוח ישראל (שידועה כקרן העושר) מגביית המס, שהינו חלק ממתווה הגז שעליו הוסכם בעשור שעבר, בהמשך לעבודתה של ועדת ששינסקי.

"לצורך ייעול האכיפה בגביית היטל רווחים ממשאבי טבע, מוצע לקבוע כי הגשת ערעור לבית המשפט על שומת היטל לא תדחה את מועד החיוב בתשלום ההיטל שבו חיים הנישום על פי החלטת פקיד השומה", דברי ההסבר בהצעת החוק.

כן נכתב כי בשלב זה מוצע להחיל את התיקון שנדון כעת, "בתחום משאבי הטבע - היטל רווחי נפט והיטל רווחי יתר אשר מאופיין בסכומי היטל משמעותיים ובסוגי נישומים אשר יכולת לאתגר את משטר השומה העצמית גבוהה במיוחד".

בכך מתייחס ההסבר לחברות החזקות שפועלות בתחום כמו כי"ל (שפועלת בים המלח) ושותפיות הגז שמפיקות כיום גז ממאגרי תמר ולוויתן, ובהן שברון העולמית, וחברות כמו דלק קידוחים שבשליטת יצחק תשובה.

בעבודה שהכין מרכז המחקר של הכנסת לקראת הדיון מוזכר בין היתר כי לפי החוק, קרן העושר תתחיל לפעול רק אחרי שיצטברו בקופתה לא פחות ממיליארד שקל, אלא שנכון לדיווח האחרון של רשות המסים מלפני חודש וחצי, הצטברו בקופתה רק 741 מיליון שקל (הכנסות המדינה מהפקת גז בין השנים 2010-2020 הסתכמו ב-14.8 מיליארד שקל, לפי הדוח).

הכסף שהובטח עדיין לא הגיע

יוזכר כי בשנת 2013 העריך נגיד בנק ישראל דאז סטנלי פישר, עת סיים את תפקידו, כי סכומים ראשונים ייכנסו לקרן העושר ב-2018, וכי תוך ארבע שנים קופתה תתמלא בכארבעה מיליארד דולר, דבר שכאמור לא קרה, וכמובן הביא לביקורת נוקבת במשך השנים הן על ההערכות הללו, והן על מתווה גביית הכסף מהחברות שפועלות בתחום.

בדוח של מכון המחקר של הכנסת כעת, נכתב כי, "בסימולציה שערכה ועדת ששינסקי, גבייה של מס רווחי יתר משדה הגז תמר (הראשון להפיק גז מבין שני המאגרים הגדולים. ג"ל) עשויה להתחיל 8 שנים מתחילת ההפקה, להגיע לשיעור מירבי של 50%, 12 שנים מתחילת ההפקה וייגבה בשיעור המירבי עד לתום מיצוי הגז הטבעי במאגר, 32 שנים מתחילת ההפקה. מאגר "תמר" התגלה בשנת 2009 וההפקה החלה ב-31 במרץ 2013, כך שלפי הסימולציה של ועדת ששינסקי, תחילת גביית מסר רווחי יתר אמורה הייתה להתחיל בשנת 2021", נכתב.

תחת הסעיף "השלכות אפשריות להצעת החוק", נכתב בין היתר בדוח כי, "יכול להיות כי חברות שידעו כי במידה והן יפנו לבית המשפט בנוגע לגובה המס, יחויבו עד לפסק הדין לשלם את מלוא המס אותו קבע פקיד השומה, יבחרו להגיע להסדר עם רשות המסים כך שההכנסות מהמס יהיו חלוטות ויועברו ישירות לקרן".

יצוין כי הדוח הלא מפרט לגבי מקרים שבהם היו השגות של חברות שפועלות בתחום משאבי הטבע, דבר שהביא לדחיית תשלומים לקרן העושר, וכי רק נכתב כי כ-300 מיליון שקל מתוך ה-741 מיליון שקל שהצטברו בקרן, אינם חלוטים.

בארגון "לובי 99" שמלווה מזה מספר שנים את הנושא, מסרו כי הם תומכים בהצעת החוק, וכי הם מבקשים להוסיף במסגרתה מספר סעיפים שיבטיחו את הגברת השקיפות בדיווחי החברות, ובכל הנוגע לגביית הכספים כחלק מהיטל ששינסקי, ולהגדיר חובת דיווח אחת לשנה לוועדת הכספים בנושא.

כן הם מבקשים להוסיף לחוק סעיף לפיו ״מטרת חוק זה הינה להבטיח את האינטרס הציבורי בחלוקת הרווחים ממשאבי הטבע ואת נתח הממשלה הראוי ברווחים". זאת לדבריהם, בכדי שסעיף זה יעמוד בפני בית המשפט, במקרה והשגות על גובה המס, יגיעו לדיון בעתיד לבית המשפט.