על רקע הזינוק במשכנתאות: בנק ישראל מתריע מחשיפת הבנקים הגבוהה לענף הבינוי והנדל"ן

שנת 2020 הייתה למערכת הבנקאות שנה מאתגרת במיוחד בשל ההשפעות הכלכליות של התפרצות הקורונה בישראל כמו ברחבי העולם. אף על פי כן הצליחה מערכת הבנקאות לשמור על חוסנה ויציבותה. כך פותחים בבנק ישראל את הפרק שעוסק בעולם הבנקאות הישראלי בדוח היציבות הפיננסית המפורסם היום (ד'). עם זאת, בבנק ישראל מציינים כי על אף השיפור במדדים הכלכליים השונים ברבעון הראשון של 2021 עדיין מעיבה על המשק אי ודאות בתחומים שונים, ומייצרת סיכונים למערכת הבנקאית.

עוד מדוח היציבות הפיננסית של בנק ישראל:
● "49% מהחברות המנפיקות בבורסה בת"א הן חברות הפסדיות"
● ירידה בהשקעות בבנייה לצד ביקוש הולך ומאמיר לדירות

"עדיין אי אפשר להעריך אם ובאיזו עוצמה ישפיעו ההפסקה של תשלומי דמי האבטלה ושל מתווה דחיות התשלומים על יכולתם של הלווים לעמוד בהתחייבויותיהם, ויש חשש לכשלי אשראי", נכתב בדוח. משום כך הבנקים שומרים על יתרה גבוהה של הפרשה להפסדי אשראי ביחס לרמתה בימי שגרה. "מה עוד, שבמקרה של ירידה של מחירי הנכסים, בישראל או בחו"ל, ייגרמו למערכת הבנקאות הפסדים", מתריעים בבנק ישראל.

בפרק שעסק בתחום הבנקאות בישראל, מזהירים בבנק ישראל מפני הצמיחה באשראי לבינוי ונדל"ן. זאת על רקע חודש שני ברציפות שבו סך המשכנתאות החדשות שניתנו לציבור עובר את הרף של 11.5 מיליארד שקל בחודש. ישראל בדרך לסך שנתי של יותר מ-100 מיליארד שקל הלוואת לדיור, הרבה מעבר לשיא השנתי שנקבע אשתקד ועומד על 78 מיליארד שקל.

מהנתונים המלווים את הדוח עולה צמיחה גדולה בשיעור האשראי לציבור, שצמח בשנה שעברה ב-9.1%, לעומת שיעור צמיחה שנתי ממוצע של כ-5.2% בשנים 2018-2020. צמיחה זו נובעת מגידול באשראי המסחרי (שצמח ב-9%), ובפרט האשראי לבינוי ונדל"ן והאשראי לדיור שצמח ב-9.7%, שהמשיכו להוביל את צמיחת תיק האשראי לציבור, ותרמו כ-82% מסך הגידול של יתרת האשראי. ביחד הם הגיעו במרץ 2021 למעל מחצית מסך תיק האשראי הבנקאי לציבור - כ-52.5%.

חשוב לציין כי עיקר הסיכון מגיע מאשראי לבינוי ולא מהאשראי לדיור (משכנתאות). בנק ישראל מציין כי "לאורך שנת הקורונה המשיכו הבנקים להעמיד אשראי, בעיקר בתיק האשראי לדיור, המאופיין בשיעורי הפסד נמוכים, לצד צמצום תיק האשראי הצרכני, המאופיין בשיעורי הפסד גבוהים, מגמה אשר פעלה לשיפור איכות תיק האשראי הבנקאי למשקי הבית".

"הסיכון הנשקף מחשיפה לענף הבינוי והנדל"ן נותר אפוא משמעותי, והוא נגזר בראש ובראשונה מהיקפו של האשראי לענף, ממשקלו הגבוה בסך תיק האשראי וכן מהמתאם הגבוה בינו לבין האשראי לדיור, שהיקפו בסך תיק האשראי גדל גם הוא", מתריעים בבנק ישראל. כלומר, הקשר הישיר בין שני תחומי האשראי, לבינוי ולדיור, הוא זה שעשוי לייצר סיכון עבור הבנקים, כשאחד מהם ישפיע בוודאות על איכות השני.

בבנק ישראל מציינים אמנם כי התאוששות המשק ממשבר הקורונה השפיעה לטובה על איכות תיק האשראי הבנקאי, כפי שעולה משיעורן ההולך וקטן של ההלוואות בדחיית תשלומים ומירידת ההוצאה להפסדי אשראי, אך מדדי איכות האשראי טרם חזרו לרמתם ערב המשבר, שכן עדיין שוררת אי ודאות לגבי השלכותיו ארוכות הטווח של המשבר על העסקים ומשקי הבית.

  

זינוק של 18% בפיקדונות הציבור

המשבר, שבתחילתו שררה אי ודאות לגבי עומק פגיעתו הכלכלית הצפויה, השפיע מיד ובמידה ניכרת על התנהגות לקוחות הבנקים בכל המגזרים וגם על הבנקים עצמם. בבנק ישראל מסבירים כי בשלב הראשון ניכרה העדפה של השחקנים הפעילים בישראל ובעולם לנכסים בטוחים, נזילים ויציבים, אשר התבטאה בהסטת כספים מהשקעות ישירות ועקיפות בניירות ערך אל פיקדונות בבנקים. מדובר בגידול חד של פיקדונות הציבור בשיעור של כ-18% (כ-230 מיליארד שקל), לעומת גידול שנתי ממוצע של 4% בשלוש השנים שלפני המשבר.

כמו כן, לקוחות עסקיים ניצלו קווי אשראי שהועמדו לרשותם לפני המשבר והפקידו כספים אלה בפיקדונות בנקאיים. כל אלה תרמו להגדלת הנזילות בבנקים. כך יחס כיסוי הנזילות, שלפני המשבר בדצמבר 2019 נאמד בכ-125%, עלה כבר במרץ 2020 ל-133%, ובהמשך אף הוסיף לעלות.

אשראי רחב לציבור למרות הפגיעה ביחס ההון

בדוח היציבות הפיננסית מציינים בבנק ישראל כי הבנקים נכנסו למשבר הקורונה מתוך איתנות חזקה. ביחד עם צעדים שנקט בנק ישראל כלקח מהמשבר הכלכלי של 2008, התאפשר למערכת הבנקאית לסייע לציבור הרחב ולהפחית את הפגיעה במשקי הבית ובעסקים, ובכך למנוע החמרה של המשבר המאקרו-כלכלי.

כך, למשל, הקלה בדרישות ההון שנתן בנק ישראל לבנקים אפשרה להם להמשיך להרחיב את היצע האשראי גם ברבעון שבו הם נדרשו להתמודד עם ירידה ביחסי ההון על רקע הפסדים משמעותיים, שנבעו מהגדלת ההפרשה להפסדי אשראי ומירידות בשוק ההון. זאת לצד פרסום מתווים לדחיית החזרי הלוואות למשקי בית ולעסקים קטנים והלוואות מוניטריות שבנק ישראל נתן לבנקים כנגד העמדת אשראי לעסקים קטנים והקמת קרנות אשראי בערבות המדינה מטעם משרד האוצר למען עסקים ועסקים בסיכון גבוה. במקביל, התערב בנק ישראל בשוק המט"ח, כאשר עקב מצוקת הנזילות הדולרית בימים הראשונים של המשבר הוא יצר עסקות החלף עם הבנקים הישראליים, כדי לספק להם את הנזילות הדולרית שהם נדרשו לה.

המגמות האלה, ובפרט הזעזועים בשווקים וניצול מסגרות האשראי, לצד ההפרשות הגבוהות להפסדי אשראי שביצעו הבנקים עם פרוץ המשבר (כריות ביטחון למקרה שהלווים לא יוכלו לעמוד בהחזר ההלוואות), הביאו לשחיקה מהירה של יחסי ההון בבנקים. עם זאת, לאחר הפגיעה החדה ביחס ההון ברבעון הראשון של 2020 החלה מגמת התאוששות כבר ברבעון השני של אותה השנה, ובסוף 2020 יחס ההון העצמי רובד 1 במערכת הבנקאית דמה לזה של סוף שנת 2019, טרם המשבר.

עיקר התרומה לעלייה בהון העצמי לאורך השנה מקורה בצבירת הרווחים שרשמה המערכת הבנקאית וכן מדיניות של אי חלוקת דיבידנדים. בבנק ישראל מציינים כי למרות המשבר, יחס ההון העצמי רובד 1 לא ירד באף בנק אל מתחת לדרישת המינימום, וזאת גם לפני שניתנה ההקלה לגביו.