לקראת דוחות הבנקים: אלו הפרמטרים שצפויים להקפיץ את ההכנסות

4.3 מיליארד שקל  - זה היה הרווח הנקי המצרפי של חמשת הבנקים הגדולים ברבעון הראשון של 2021. מדובר בגידול של כמעט פי 6 לעומת רווח נקי של 767 מיליון שקל ברבעון המקביל אשתקד. ביום חמישי צפוי בנק לאומי לפרסם את דוח הרבעון השני שלו ולפתוח את עונת הדוחות של הבנקים. על פי הערכות בשוק, הם צפויים להמשיך את פתיחת השנה ולהציג הכנסות גבוהות.

ההערכות הללו מתבססות על ארבע רגליים עיקריות - החשיפה של הבנקים למדד המחירים שעלה ברבעון השני של 2021 ב-1.3% (המדד הידוע), כרית הביטחון שהפרישו הבנקים להפסדי אשראי עם פרוץ הקורונה והם החלו לצמצמה ברבעון הקודם, הזינוק החדש במשכנתאות בחודשים האחרונים וכן הפעילות של חלק מהבנקים בתחום ההשקעות הריאליות לצד הגאות בשוקי ההון.

העלייה באינפלציה תגרור תוצאות חזקות לבנקים

תוצאות הרבעון השני למעשה יהיו הראשונות לשקף רבעון שלם ללא השפעות של הסגרים אלא יציאה של המשק חזרה לפעילות. מוזיקת הרקע לבנקים הייתה חיובית ברבעון הראשון, ובנוסף הבנקים הודיעו על הכנסות גבוהות מהשקעות, שהניבו רווחים גבוהים. מה צפוי ברבעון השני?

מדד המחירים הידוע הרבעוני עלה ב-1.3% וזה צפוי להשפיע לטובה על הדוחות הכספיים ברבעון השני מבחינה חשבונאית שכן הבנקים מחזיקים נכסים הצמודים למדד. השערוך למדד לכן עשוי לשקף עלייה חשבונאית, אך לגבי הרווח הכלכלי זו כבר שאלה של תזמון. האם החשיפה למדד נוצרה כשציפיות האינפלציה היו נמוכות ובפועל היא היתה גבוהה - אז מדובר ברווח כלכלי. כך שמדובר ברווח של עיתוי שנמדד חשבונאית ולא רווחים שבנקים יכולים לבנות עליהם לאורך זמן. בשנה שעברה למשל הבנקים רשמו הפסד כתוצאה מחישוב המדד שכן המדד הידוע ירד ב-0.6%.

"תוצאות הבנקים צפויות להיות חזקות מאוד, בעיקר בשל האינפלציה הגבוהה ברבעון", כך אמר אלון גלזר מלידר שוקי הון. "האינפלציה הגבוהה ברבעון תתרום הרבה לתוצאות הבנקים. המדד הידוע ברבעון עלה בכ-1.3% (כמעט כל האינפלציה הצפויה ב-2021), והמשמעות הנה תרומה חזקה לרווחי המימון. לכל הבנקים עודף נכסים צמודי מדד, כאשר במזרחי כמעט כל ההון צמוד למדד, בעוד ביתר הבנקים כ-25%-35% מההון צמוד למדד. המשמעות של אינפלציה של 1.3% הינה תוספת לתשואה השנתית על ההון של כ-1.3% במזרחי ו-0.4%-0.5% לתשואה על ההון בבנקים האחרים. וכדי להבין את המשמעות הרבעונית יש להכפיל מספר זה ב-4".

ברבעון הראשון של השנה שעברה למשל, כשהמדד הידוע היה שלילי, הבנקים רשמו הפסדים כתוצאה מירידה באינפלציה. הפועלים רשם הפסד של 70 מיליון שקל ברבעון הראשון של 2020; לאומי רשם הפסד של 98 מיליון שקל; מזרחי טפחות הפסיד 83 מיליון שקל ודיסקונט הפסיד 24 מיליון שקל כתוצאה מהמדד השלילי. ברבעון הראשון של השנה הנוכחית התמונה השתנתה לחיוב על רקע העלייה של 0.1% במדד הידוע. הפועלים רשם רווח של 12 מיליון שקל כתוצאה מהעלייה באינפלציה; לאומי רשם רווח של 40 מיליון שקל; מזרחי טפחות רשם רווח של 16 מיליון שקל ודיסקונט רשם רווח של 10 מיליון שקל. אם נרצה לחשב את תוצאות הבנקים המיוחסים לשינויי האינפלציה ברבעון השני של 2021 נכפיל ב-13.

על פי ההערכות של גלזר, לאומי הוא שצפוי להציג את הרווח הגדול ביותר ברבעון השני, וזה יעמוד על יותר מ-1.4 מיליארד שקל, אחריו הפועלים עם רווח של 1.16 מיליארד שקל, מזרחי טפחות עם רווח שיא של כ-760 מיליון שקל, דיסקונט יציג רווח של כ-570 מיליון שקל והבינלאומי 264 מיליון שקל.

הפסדי אשראי

הרכיב השני שצפוי להשפיע לחיוב על רווחי הבנקים ברבעון השני הוא המשך הפשרת כריות הביטחון שהפקידו הבנקים עם תחילת משבר הקורונה בחודש מרץ 2020. ברבעון הראשון של השנה עמד היקף ההכנסות מהפסדי אשראי (ביטול הפסדי אשראי שהופרשו בדוחות קודמים) של חמשת הבנקים על 863 מיליון שקל, והיווה את אחת הסיבות המרכזיות לרווח העצום שהם הציגו. מי שבלט במיוחד הוא הפועלים, שהציג הכנסות מהפסדי אשראי (ריקברי) של יותר מחצי מיליארד שקל, לעומת הוצאות של 809 מיליון שקל להפסדי אשראי ברבעון הראשון אשתקד.

למרות ההכנסות הגבוהות, הבנקים ממשיכים להחזיק ב"מאגרי ביטחון" גדולים להפסדי אשראי עתידיים. כך יתרת ההפרשה להפסדי אשראי מתוך יתרת האשראי בסוף 2020 עמדה על רמה ממוצעת של כ-1.7%, ואילו בתום הרבעון הראשון היה שיעורה הממוצע 1.5%.

מרבית כריות הביטחון הן חלק מההפרשה הקבוצתית שביצעו הבנקים ולא הפרשות בגין לווים ספציפיים. אם ניקח את בנק הפועלים כדוגמה, היא הסתכמה נכון לסוף הרבעון הראשון בכ-4.9 מיליארד שקל, כלומר לבנקים עוד סכומי עתק שהם יכולים להפשיר ברבעונים הבאים.

מה שיאפשר את המשך שחרור כריות הביטחון היא הצמיחה במשק בחודשים האחרונים והקיטון המתמשך בהלוואות שנדחו במהלך המשבר. כך אפשר לראות למשל מנתוני חברת שב"א (שרותי בנק אוטומטיים), מנהלת מערכת התשלומים הלאומית בכרטיסי אשראי, שפורסמו בימים האחרונים ומצביעים על שיאים חדשים בהוצאות שמבצעים הישראלים בכרטיסי אשראי. ביולי 2021 עלו ההוצאות של הישראלים בכרטיסי אשראי בשיעור של 16.55% לעומת יולי 2020, וההוצאה היומית בכרטיסי אשראי בחודש זה שברה את שיא ההוצאה היומית שנרשם בחודש שקדם לו עם ממוצע יומי של 1.17 מיליארד שקל.

במקביל, נמשכת כאמור המגמה של צמצום דחיית ההלוואות שהתאפשרה עם התפרצות המגפה בישראל. בחודש יוני עמד סך התשלומים שנמצאים בדחייה על 19.1 מיליארד שקל בלבד, לעומת סך של 20.4 מיליארד שקל בחודש מאי ו-58.9 מיליארד שקל רק בחודש דצמבר האחרון. מבט על דחיית תשלומי המשכנתאות מלמד עוד על המגמה, כשהיקף המשכנתאות הדחויות עמד ביוני על 13.4 מיליארד שקל - שליש מסך של 39.8 מיליארד שקל בסוף 2020.

עם זאת, התפרצות הגל הרביעי של הקורונה צפויה למתן את שחרור כריות הביטחון של הבנקים. "אנו מעריכים כי בשלב זה אין חשש מהשפעות דרמטיות של הגל הנוכחי על מצב המשק והבנקים, וכי לא צפויה השפעה שלילית או מהלכים משמעותיים מצד בנק ישראל, כפי שראינו בגלים הראשונים. מאידך, בהחלט יתכן שנראה האטה בקצב של ביטול ההפרשות שבוצעו בשנת הקורונה, וכן האטה בקצב הצפוי של תשלומי הדיבידנדים", כתב אלון גלזר, סמנכ"ל בלידר שוקי הון, בסקירה שהכין לקראת דוחות הבנקים.

גלזר מעריך כי שורת ההפרשות להפסדי אשראי תהיה הנעלם הגדול גם ברבעון הנוכחי. "הערכתנו היא כי לצד העובדה שהנהלות הבנקים מרגישות מאוד בנוח עם כרית הביטחון (ההפרשה הקבוצתית), וניתן לבצע מחיקות נוספות מההפרשות האלה, שני פרמטרים עשויים להאט את מגמת ביטול ההפרשות. הראשון הוא שבנק ישראל יעדיף להמתין עם הריקברי עד להתבהרות ההשפעה של הגל הנוכחי והשני הוא שהבנקים צפויים להציג רבעון חזק מאוד, וגם להם לא אכפת להמתין עם הריקברי להמשך השנה", הוא כתב, והעריך כי בכל הבנקים צפויה הפרשה שתנוע סביב 0.1% מתיק האשראי, בקצב שנתי.

המשכנתאות

הצד השני של ההלוואות הנדחות, הוא כמובן ההלוואות החדשות, ובראשן הזינוק החד בביקושים למשכנתאות. שוק ההלוואות לדיור רותח ובחודש יוני הוא המשיך לשבור שיאים עם סכום של 11.6 מיליארד שקל במשכנתאות שנתנו הבנקים. בסך הכל סך המשכנתאות החדשות שניתנו במהלך הרבעון השני, בין החודשים אפריל ליוני, עומד על יותר מ-29 מיליארד שקל, לעומת 22.3 מיליארד ברבעון הראשון, גידול של יותר מ-30%.

מי שכמובן צפוי לרשום את הרווח הגדול ביותר מכך הוא בנק מזרחי טפחות, שהוא הגדול ביותר בתחום המשכנתאות, אך עצם כך שהבנקים האחרים סימנו את המשכנתאות כתחום אסטרטגי שיהווה עבורם מוקד לצמיחה בשנים הבאות, מלמד על הפוטנציאל הרווחי שלו כבר ברבעון השני.

פעילות ההשקעות הריאלית

התחום הרביעי שצפוי לתרום לדוחות הבנקים ברבעון השני הוא פעילות ההשקעות הריאליות, אשר יבואו לידי ביטוי בעיקר בדוחות של שלושת הבנקים הגדולים - הפועלים, לאומי ודיסקונט, המחזיקים זרועות השקעה ריאליות משמעותיים, פועלים אקוויטי, לאומי פרטנרס ודיסקונט קפיטל.

הבולט מהם מתחילת 2021 הוא לאומי פרטנרס, שכבר ביצע השקעות בהיקף של יותר ממיליארד שקל מאז פתיחת השנה. לצד ההשקעות, רשם לאומי פרטנרס שני מימושים שיכללו בדוח הרבעון השני והניבו לבנק לאומי רווחים של כ-300 מיליון שקל. הראשון הוא רווח של יותר מ-200 מיליון שקל, עיקרו "על הנייר" בינתיים, מהשקעתה בחברת הטכנולוגיה איירון סורס שהחלה להיסחר לאחרונה בנאסד"ק לאחר שמוזגה ל-SPAC לפי שווי של כ-11 מיליארד דולר (הגם שמאז רשמה המניה ירידה ניכרת). השני הוא רווח בעקבות השקעה מוצלחת ברשת חנויות אופנת הספורט ריטיילורס. לאומי פרטנרס מימשה אופציות למניות ריטיילורס במסגרת הנפקתה בת"א, ברווח של כ-90 מיליון שקל, ובידיה נותרו מניות המהוות 6.81% ממניות החברה.

גם פועלים אקוויטי הגדיל משמעותית את תיק ההשקעות בשנה האחרונה ורשם רווחים יפים ברבעון הראשון כשלאחרונה פורסם בתקשורת שהמהלך הרבעון השלישי הושלמו מספר הנפקות שהבנק צפוי ליהנות מהם בחודשים הקרובים, ודיסקונט קפיטל שהיה מעורב כחתם בלא מעט הנפקות מתחילת 2021 יתרום את חלקו לדוחות של בנק דיסקונט.

הראשון לפרסם את הדוחות הרבעוניים היה דווקא בנק קטן, בנק יהב, שהציג רווח נקי שהסתכם ברבעון השני של השנה בסך של 50.4 מיליון שקל, עלייה של 17% לעומת הרבעון המקביל אשתקד ותשואה להון ברבעון השני של 11.7%. הדוחות של הבנקים הגדולים צפויים להציג רווחים גדולים הרבה יותר.