מסמך פנימי חושף: מדוע למשרד להגנת הסביבה יש סיבה לדאגה מחזרת המסלול המהיר לבנייה

לאחר שלושה ימים של מרתון דיונים בוועדת הפנים והסביבה של הכנסת, המליאה אישרה בשבוע שעבר את חזרתה לפעילות של הוועדה הממשלתית לתכנון ולבנייה במתחמים מועדפים לדיור (ותמ"ל).

ההחלטה להחזיר את הוועדה השנויה במחלוקת, שהוקמה כדי להגדיל את היצע הדיור ולאשר תוכניות בנייה גדולות בהליך מזורז ללא צורך בוועדות המחוזיות, לוותה שלא מעט התנגדויות. ארגוני הסביבה, החקלאים, ואף השרה להגנת הסביבה, תמר זנדברג, נאבקו נגד הקאמבק שהובילה שרת הפנים איילת שקד.

המשרד להגנת הסביבה מתנגד באופן מסורתי לוותמ"ל, בטענה שהיא מתעלמת מהיבטים של מרקם עירוני, תחבורה ציבורית וסביבה. חלק מדרישות על צמצום הפגיעה בשטחים הפתוחים התקבלו, אבל חששות רבים הנוגעים להליך התכנוני לא נפתרו.

ההיסטוריה הסביבתית של פעילות הוועדה לא מעודדת. מסמך פנימי של המשרד להגנת הסביבה, שהגיע לידי גלובס, מתאר כיצד בשנות פעילותה, הוותמ"ל לא אחת התעלמה מעמדת המשרד להגנת הסביבה. המסמך נכתב בשבועות האחרונים, לקראת הדיונים על חזרת הוותמ"ל.

המשרד אינו היועץ הסביבתי של הוועדה, בניגוד למעמדו בתוכניות הוועדות המחוזיות והמועצה הארצית, שם הוא הגורם היחיד שנותן את האישורים הקשורים לתחומו. בוותמ"ל, נציג המשרד אמנם חבר בוועדה ומביע את עמדתו המקצועית, אך סמכויותיו מצומצמות. מי שאמונים על הייעוץ הסביבתי של הוועדה הם מומחים מהמגזר הפרטי.

זיהום קרקע ודחיית תקנות המשרד

כך בתוכניות רבות הסוגיות הסביבתיות הראשיות, כמו זיהום קרקע, קרינה ורעש בלתי סביר, נמצאו ללא התייחסות. במשרד להגנת הסביבה טוענים כי חוסר המענה ההולם לבעיות הסביבתיות הללו, פגם בראייה התכנונית הכוללת וביכולת לספק תכנון עירוני וסביבתי ראוי, תוך פגיעה בצרכי התושבים הקיימים והדורות הבאים.

דוגמה לכך היא העובדה שהוועדה לא אפשרה למשרד להגנת הסביבה להיות הגורם המוסמך לאישור בנייה באזורים עם זיהום קרקע. כך, הוותמ"ל סירבה לבקשת המשרד לצרף תוכנית דיגום לפינוי קרקע מזהמת בשכונת גיורא בגבעת שמואל, בה נערכה תוכנית התחדשות עירונית.

הוועדה טענה כי תוכנית הדיגום תועבר לרשות המוסמכת על פי חוק, ולא למשרד להגנת הסביבה. זאת, למרות שהובהר לוועדה שוב ושוב כי אין גורם כזה - למעט המשרד. אבל לפי הוותמ"ל, קידום ואישור התכנית לא מונע את ביצוע הפעולות הרגולטוריות של המשרד מתוקף סמכותו. באותו המתחם הייתה גם סוגיית קרינה.

המשרד ביקש לבדוק את מרחק הבטיחות בין קווי החשמל לאזור המגורים ונענה כי "קווי הבטיחות תואמים את המרחקים הנדרשים באופן כללי, אך לא לפי דרישות המשרד". בוותמ"ל טוענים כי למרחק מקווי מתח אין קריטריונים קבועים, אלא נדרשת בדיקת קרינה וכך הוא פועל.

עוד בזירת הקרינה נמצא מתחם סביון באור יהודה. כשבדקו במשרד להגנת הסביבה את התוכנית, הם גילו להפתעתם כי מרחקי הקרינה מקווי חשמל, אינם תואמים את הקריטריונים של המשרד. הם מיהרו לבקש מהוותמ"ל לעדכן את הוראות התוכנית לפי הנחיותיהם, אך יועץ הסביבה לוותמ"ל השיב להם כי לא קיימת מדיניות סדורה לשטף קרינה אלקטרו מגנטית, אלא המלצות בלבד. לכן לדבריו, הממונה על הקרינה יקבע את ההוראות.

בישראל הצפופה, לא אחת מפעלי תעשיה העושים שימוש בחומרים מסוכנים נמצאים בסמיכות לאזורי מגורים. על המפעלים הללו, מפקח המשרד להגנת הסביבה, אך לוותמ"ל, חוקים אחרים. בתוכנית פינוי בינוי בקרית משה ברחובות, ביקש המשרד כי לא תתבצע בניה רגישה סמוך למפעל גלידות פלדמן העושה שימוש באמוניה. בקשה זו נדחתה, בנוסף לבקשה להחיל בדיקה סביבתית על מגרש באזור התעשייה כתנאי להיתר בנייה.

בוועדה התעקשו שהתוכנית לא תשתנה ואפשר להטיל על המפעל רגולציה כבדה במקום. לפי הוותמ"ל, הסמכויות בדבר אישור החזקת חומרים מסוכנים נמצא בידי המשרד להגנת הסביבה, ובהתאמה, האחריות על הימנעות מוטלת על המפעל ולא על בעלי הקרקע הסמוכה.

מחוץ לשיקולי הוועדה: טבע עירוני ותחבורה

מה באשר לטבע עירוני, שאת חשיבותו הרגישו היטב התושבים בשנת הקורונה הארוכה? שימור הטבע העירוני נדחק לעתים קרובות מחוץ לתוכניות הבנייה בטענה שהוא לא משמעותי לבינוי וכי מחירו של שימור הטבע בתחום התוכנית פוגע בישום שלה. דוגמה לכך, היא הבקשה לשלב את נחל שלווה במערך השטחים הפתוחים של העיר קריית גת, באמצעות הכנת תוכנית לשיקום הנחל ויצירת אתר טבע עירוני מתפקד. הבקשה לא התקבלה, בטענה כי סגירת הנחל במובל, מחוץ למרחב העירוני, קל יותר למתכננים בראייה קצרת טווח.

ישראל סובלת ממשבר תחבורתי חריף, ומשנה לשנה מבלים התושבים זמן רב יותר בפקקים. מערכות הסעת המונים הן הכרח, אך בוותמ"ל לא מיהרו להתבונן בדגלים האדומים בהם נופפו אנשי המשרד להגנת הסביבה. בחינת מערך הולכי רגל ורוכבי אופניים והתבססות על תחבורה ציבורית הם רק קומץ מהשיקולים שביקש המשרד להגנת הסביבה להתייחס אליהם בתוכניות הוותמ"ל, אבל סורב בלא פחות מ-4 מהן.

השינויים שנכנסו ברגע האחרון

בשבוע שעבר, בעקבות ההתנגדויות של המשרד להגנת הסביבה, הוכנסו שינויים של הרגע האחרון בחוק שהחזיר את הוותמ"ל. בחוק הוטמעו קריטריונים הכוללים התייחסות לתשתיות הקיימות ולרמת הפגיעה בשטחים רגישים סביבתית. עם זאת, נושאים רבים הקשורים לתחום עליו מפקח המשרד להגנת הסביבה וביניהם קרקעות מזוהמות, קרינה ועוד, נתונים לשיח ולרצון הטוב בין הגורמים בוועדה. זאת, לצד הגבלת האפשרות לקידום מתחמים לפיתוח בוותמ"ל באופן שלא יחרגו ממתחמי הדיור אשר יוגדרו בתוך חודש על ידי מנכ"לית מנהל התכנון.

הוותמ"ל: נשתף פעולה עם המשרד

בותמ"ל אומרים כי הם ישתפו פעולה עם המשרד להגנת הסביבה, וכי במתכונת החדשה, "פעילות הוועדה מתרכזת בהגדלת היצע יחידות הדיור תוך שימור על ערכי טבע והשטחים חקלאיים, תכנון איכותי על רשת תחבורה ציבורית וראייה אסטרטגית ארוכת טווח".

האם השינויים יצליחו למנוע את החלשת העמדה הסביבתית אל מול האינטרסים האחרים? ימים יגידו. בארגוני הסביבה סקפטים מאוד לגבי האפשרות הזו, וטוענים כי במקום לפנות לפתרון הבעיה האמיתית של תכניות הבנייה - כשלים מתמשכים בשיווק, הממשלה מובינה ועדה שיוצרת כשלים ובעיות רבות. גם השרה להגנת הסביבה, תמר זנדברג, מודה כי הייתה מעדיפה שהוותמ"ל תשאר זיכרון רחוק בלבד. "זו ועדה לא נחוצה שמייצרת תכנון לקוי ולא טוב באזורים שבהם לא חסר מלאי תכנוני.

"אבל זה סעיף שהיה בהסכמים הקואליציונים, ולכן עברנו למסלול של שיפורים, במטרה לצמצם את הפגיעה בשטחים הפתוחים. הותמ"ל זו ועדה דורסנית, ואני לא מאמינה שהיא תפתור את משבר הדיור".