עובדים רבים ברחבי בריטניה "מצביעים ברגליים" ואינם חוזרים בשלב זה למשרדים הצפופים ולמרכזי הערים, למרות פתיחת המשק והאפשרות לעשות זאת כבר החל מה-19 ביולי. הגורם המשפיע ביותר על כך הוא חופשת הקיץ הבריטית שנמצאת כעת בעיצומה, אולם לפי מכון מחקר מקומי, שיעור העובדים ששב למשרד נמוך בהרבה מהמצב הרגיל, ועומד על פחות מ-20%.
אחד התחומים בהם התופעה באה לידי ביטוי הוא שוק השכירות הדינמי של לונדון, שחווה בשנה האחרונה צניחת מחירים, המלווה בירידת מחירים מתונה גם בשוק הדירות לקנייה, בהשוואה לעבר. בכמה שכונות בלונדון, צנחו מכירי השכירות בחדות בשנה האחרונה, והם מאיימים להמשיך ולרדת אם עובדים יורשו לעבוד מהבית ולא יצטרכו לגור בקרבת העבודה לטובת נוכחות במשרד.
בשכונת קנזינגטון שבלונדון, למשל, עומדת השכירות הממוצעת כעת על כ-2,550 ליש"ט בחודש (11.4 אלף שקל), ירידה של 7.5% לעומת המצב בשנה שעברה; בשכונת איזלינגטון עומדת השכירות הממוצעת על כ-1,737 ליש"ט (7,760 שקל), ירידה של 8% לעומת השנה שעברה ובלב לונדון, בווסטמינסטר, גם ירדו המחירים ב-8%, לשכירות ממוצעת של 2,222 ליש"ט (9,920 שקל), לפי נתוני סוכנות הידיעות "בלומברג".
הירידה בביקוש, ומה שנראה כשינוי העדפות הצרכנים בעקבות מגפת הקורונה, הביאה לירידה של 2% במחירים המבוקשים לדירות בלונדון בחצי השנה האחרונה, לפי נתוני בנק המשכנתאות RightMove, בהשוואה לעלייה של 1% ביתר חלקי הממלכה המאוחדת.
כמו בגרמניה ובמדינות אחרות במערב, גם בבריטניה ישנה עלייה חדה יותר במחירי הבתים בפריפריה, וכן באזורים כפריים, כאשר תושבים רבים מעדיפים לשלם פחות על דירות ובתים גדולים יותר, עם חצר ומשרד ביתי, בהשוואה לדירות בעיר, בשל היכולת החדשה לעבוד מהבית.
יכולת זו נתמכת על ידי החלטת ממשלת בריטניה להמשיך ולהפעיל את "המודל הגרמני" - תוכנית שימור העובדים שהשיקה בתחילת מגיפת הקורונה (למרות הבטחות לסיים אתה כבר בשנה שעברה). התוכנית מזרימה כסף לעובדים, כולל לעצמאים, מונעת זעזועים דרמטיים בשוק העבודה ועל ידי כך גם מונעת משבר בצד הביקוש בשוק הדיור. נכון לעכשיו, התוכנית אמורה להסתיים בסוף ספטמבר 2021.
בעוד השכירות בכל לונדון ירדה ב-6.8%, והשכירות בגלזגו ב-4% בשנה החולפת (לפי נתוני RightMove), עיירות חוף, פרברים ואזורים כפריים באנגליה הפגינו עלייה חדה, לעתים דו-ספרתית, במחירי השכירות המבוקשים. ברוצ'דייל שבפאתי מנצ'סטר עלתה השכירות ב-25% בשנה האחרונה, שיעור דומה לעלייה בעיירה פלקסטון שליד דובר, על גדות תעלת למאנש ובעיירה פרנהאם שבין לונדון לפורטסמות'.
ירידה משמעותית נרשמת בערים גם בתחום הנדל"ן לעסקים. מחירי השכירות למסעדות, למשל, ירדו בסוהו של לונדון ביותר מ-60%, בהשוואה לשכירות לפני פרוץ המגיפה, בפברואר 2020. באזור ה"סיטי" של לונדון, מוקד הפיננסים והעסקים הבינלאומי, ירדה השכירות הממוצעת של מסעדות ב-10%, לפי נתונים שצוטטו ב"פיננשייל טיימס" השבוע.
האם המצב ישתנה אחרי הורדת המגבלות?
השאלה הגדולה העומדת בפני המשק הבריטי היא אם המצב ישתנה כעת, אחרי הסרת ההגבלות, ועל רקע ההתפרצות המתמשכת של מגיפת הקורונה. לפי נתוני מכון המחקר Centre for Cities, רק כ-18% מהעובדים במרכזי הערים הגדולות ברחבי בריטניה שבו לעבודה נכון לסוף יולי.
הדבר משקף את האטיות של התגובה להכרזה על פתיחת המשק ב-19 ביולי. כדי לברר את השיעור האמתי ואת ההשפעה המקיפה יש ככל הנראה להמתין אחרי חודש אוגוסט, שבו בריטים רבים נמצאים בחופשה שנתית בשל חופשת בית הספר. בברייטון, למשל, כמחצית מהעובדים כבר שבו למשרדים עד סוף יולי, אולם בלונדון עומד השיעור על כ-15% בלבד.
ההשפעה של המעבר לפריפריה ונטישת המשרדים מאיימת להשפיע לא רק על שוק הדיור במרכזי הערים, אלא גם על העסקים הפזורים ב-"High Street" הבריטי, רחובות מרכזיים שבהם שירותים כמו מסעדות, מספרות, ניקוי יבש, ספרים, חנויות מסחר ועוד.
הדאגה לגורל רבבות עסקים אלה היא אחת הסיבות המרכזיות להחלטה השנויה-במחלוקת של הממשלה, לפתוח את המשק למרות שיעורי תחלואה גבוהים (כ-27 אלף מקרים ביום לפי ממוצע שבועי, נכון לאתמול). הנתונים במגזר זה, לפי מידע שפרסמה הממשלה, מראים על עלייה של כ-6.4% במכירות בחודש יולי, לאחר שלושה חודשים רצופים של ירידות בשל השפעת הסגר וההגבלות על המסחר.
כדי לתמוך במגזר זה, הממשלה הבריטית הטילה איסור על פינוי מקומות מסחר ממרץ 2020, ואז האריכה אותו לפחות עד מרץ 2022, בעוד חברות ועסקים רבים מוצאים את עצמם חייבים דמי שכירות של חודשים לבעלי הבית. הסכום המוערך של השכירות שיש לשלם, לפי הערכות חברת הייעוץ REMIT, עומד על כ-6.4 מיליארד ליש"ט.
לתשומת לבכם: מערכת גלובס חותרת לשיח מגוון, ענייני ומכבד בהתאם ל
קוד האתי
המופיע
בדו"ח האמון
לפיו אנו פועלים. ביטויי אלימות, גזענות, הסתה או כל שיח בלתי הולם אחר מסוננים בצורה
אוטומטית ולא יפורסמו באתר.