העיתון הצרפתי לה-מונד נטל חלק מרכזי בסדרת התחקירים במסגרת פרשת NSO. ולא בכדי: החברה הואשמה שסיפקה כלי פריצה לרשויות במרוקו שהאזינו לנשיא צרפת עמנואל מקרון ולפוליטיקאים צרפתים נוספים. מקרון נאלץ להחליף את מספר הטלפון ולשנות את החתימה האלקטרונית שלו. במקביל, דרשה צרפת מישראל לנהל חקירה מקיפה נגד NSO, ומשרד הביטחון לא זלזל באיום והחל בבדיקה עצמאית. נשיאת הנציבות האירופית אורסולה פון-דר-ליין גם גינתה את החברה הישראלית וציינה כי "חופש העיתונות והמידע הוא אחד מערכי הליבה שלנו באיחוד, והדבר בלתי מתקבל על הדעת, אם הוא אכן קרה".
ימים לאחר הפרסום הכחישה מרוקו את ההאשמות ואף הגישה תביעת דיבה בצרפת ובגרמניה נגד אמנסטי ופורבידן סטוריז שהפיצו את הטענה בקרב כלי התקשורת. בדיקת משרד הביטחון הישראלי לא העלתה דבר.
נשיאת הנציבות האירופית אורסולה פון-דר-ליין / צילום: Shutterstock, Alexandros Michailidis
אירופה נרעשה, אך מדינות דוגמת צרפת, איטליה, גרמניה ושווייץ הן חלוצות בתעשיית הסייבר ההתקפי עם שורה של חברות שמכרו מוצרי פריצה לטלפונים ניידים ולמחשבים שנמכרו למדינות בצפון אמריקה ובמזרח התיכון.
אמסיס (Amesys) היא הבולטת שבהן. החברה, ששינתה את שמה ל-Nexa Technologies, עמדה במרכז פרשה ביטחונית בצרפת במסגרתה המנכ"ל לשעבר הואשם בשותפות למעשה עינוי ובמכירה של מערכות מעקב ללוב בתקופת קדאפי, שסייעו לו לעצור מתנגדי משטר מ-2007 ועד התמוטטות לוב ב-2011. שלושה בכירים אחרים - בהם נשיא החברה לשעבר והנשיא בהווה - הואשמו במעורבות במעשי עינוי וחטיפה לאחר ששמם נקשר למכירת מוצרי החברה לשלטונות מצרים. נקסה מציעה מעקב קולי אחר טלפונים סלולרים, כלי פריצה לרשתות תקשורת ו-WiFi, וכלי לוחמה אלקטרונית כגון מערכת להפלת רחפנים. החברה מפעילה אתר אינטרנט בסיסי, אך עובדיה אינם רשומים בלינקדאין.
חברה נוספת בתחום היא פולוסטק (Polustech) השווייצית-סרבית שנוסדה ומנוהלת בידי ניב כרמי - שותפם של מייסדי NSO לשעבר, שליו חוליו ועומרי לביא, שעזב את החברה הישראלית זמן קצר לאחר הקמתה. בהנהלה מספר ישראלים בכירים לשעבר בורינט, נייס ואלביט. פולוסטק מעסיקה כ-40 עובדים, רובם במרכז הפיתוח בסרביה, והיא צמחה בשנה האחרונה ב-50%. כמו רבות מחברות הסייבר ההתקפי, גם פולוסטק מספקת לממשלות כלי איסוף מבוססי רשת סלולרית לאיסוף מודיעין מטלפונים, בכלל זה שיחות, הודעות, תעבורת נתונים ומניפולציה של המשתמש.
ולבסוף, חברת האקינג טים האיטלקית, שהייתה חלוצה בלוחמת הסייבר ההתקפי, פיתחה חולשות וכלי תקיפה לפריצה לטלפונים, והתפרקה לאחר שהטכנולוגיה שלה הודלפה לרשת בידי פעיל זכויות אדם, קמה מחדש בזכות משקיע סעודי אלמוני. החברה קרויה כיום Memento Labs ומתמקדת, לפי ההערכה, בפריצת רשתות סלולר באמצעות יירוט תעבורת נתונים ואיכון מיקום משתמשים.
לתשומת לבכם: מערכת גלובס חותרת לשיח מגוון, ענייני ומכבד בהתאם ל
קוד האתי
המופיע
בדו"ח האמון
לפיו אנו פועלים. ביטויי אלימות, גזענות, הסתה או כל שיח בלתי הולם אחר מסוננים בצורה
אוטומטית ולא יפורסמו באתר.
כתבות
ני"ע
