"נבחן הפעלת צימרים בקפסולות": שר התיירות לא מוריד מהשולחן את האופציה של סגר. אז למה הוא בכל זאת אופטימי?

השיחה עם שר התיירות יואל רזבוזוב נערכת במלון אינטרקונטיננטל בתל אביב. רזבוזוב חייכן וקשוב לניגשים אליו. מוכרת בחנות תכשיטים במלון מבקשת לשאול את שאלת מיליון הדולר של הענף - "מתי?" (יבואו תיירים). "מזה שנה וחצי שאני לא עובדת, אני מזמינה סחורה קדימה וכלום לא נמכר. למה לא לנקוט במדיניות של בריטניה ופשוט לפתוח את התיירות?".

לשר אין מענה שישביע את רצונה, כשהוא בעיקר מזדהה איתה. אבל הוא הרי נתון להחלטות של משרד הבריאות. נדמה שאין תזמון ציני מהתקופה הנוכחית, להתמנות לתפקיד של שר תיירות במדינה שמאז מרץ 2020 סגרה שעריה לכניסת תיירים. בין ינואר ליולי נכנסו לישראל 156.1 אלף תיירים, ירידה של 79% לעומת התקופה המקבילה ב-2020, שגם בה מדובר בעיקר בחודשים ינואר-מרץ עד שהמדינה נסגרה. גם פיילוט כניסת התיירים המחוסנים לישראל שתוכנן ל-1 ביולי, נדחה למועד לא נודע.

אבל בענף התיירות כבר יודעים שבלי האופטימיות שטבועה בעוסקים בו, אי אפשר לשרוד ועם שר שהוא ספורטאי בנפשו, הנחישות וההתמדה עשויים להוביל את הענף החבוט הזה למקום טוב יותר. 

"לאפשר כניסת תיירים מחוסנים"

"ברגע שחלה חובת בידוד בנחיתה ממרבית המדינות זו בעיה גם לתיירים שבאים במסגרת פיילוט הקבוצות (עד כה מדובר באלפים בודדים, מר"ח)", אומר רזבוזוב. "כחבר קבינט קורונה, אין דיון שאני לא מעלה את נושא התיירות. נכון שזה נשמע תלוש שברקע מדברים על סגר, אבל אי אפשר להתעלם ממאות אלפי המשפחות שמתפרנסות מתיירות. אם יוחלט על סגר צריך גם לפצות, ואם לא אז שיוחלט על מתווה שיאפשר להן להתפרנס. צריך לאפשר כניסת תיירים מחוסנים ממדינות עם תחלואה נמוכה. זן הדלתא הוא מאתגר אבל אם בתקופה הקרובה נחסן יותר ממיליון אנשים בני 60 פלוס זה ישפיע על התיירות. כאופטימיסט אני משדר שזה המסר מצד שני העוסקים בתחום צריכים להיערך.

"המוכרת ששאלה פה היא דוגמה לשאלות שאני נשאל ושאין לי תשובות עליהן. אנחנו חיים בעולם של אי ודאות ולצערי אין לי יכולת לספק ודאות וזה ברור גם בדיוני הקבינט. רה"מ מוביל את הקבינט עם רגישות כלכלית גבוהה להבדיל מהממשלה הקודמת שהייתה מורידה את השאלטר על ענפים בלי להניד עפעף. לקורונה יש השפעה כלכלית אבל לא פחות מזה הקורונה מביאה לאובדנות ולדיכאונות זה חלק מההשלכות שחייבים להביא בחשבון".

משרד הבריאות צובע מדינות רבות באדום, חברות התעופה מצויות על סף קריסה ובלעדיהן יהיה קשה להביא תיירים.
"הממשלה לא יכולה לאפשר להן לקרוס ויש מולן שיח. יש הבנה בממשלה לטפל בכל ענף שמתקבלות החלטות שמשפיעות עליו. הייתי חבר ועדת קורונה בכל התקופה וראיתי איך הממשלה הקודמת לא התחשבה בעסקים עם החלטות זיגזג".

"פחות מסכים עם רשימת המדינות לבידוד"

גם בממשלה הזו יש החלטות זיגזג כמו משרד הבריאות שבטווח של כמה שעות שינה את מועד כניסת מדינות מסוימות לרשימת שמחייבת בידוד.
"זו הייתה תקלה של משרד הבריאות. לכל החלטה נותנים שבוע התראה והחלטות לא מתקבלות מהיום למחר. מה שקרה עם המסעדנים שאמרו להם לפתוח ואז הוחלט לסגור אותם אחרי כמה שעות - לא יקרה שוב. הייתה תקלה ואני מודה בה, כשנעשים דברים טובים הכי קל להגיד לייחס את זה לנו אבל אני לוקח אחריות גם על דברים רעים.

"משרד הבריאות מגבש את הרשימה על פי קריטריונים, באופן אישי אני פחות מסכים עם רשימת המדינות הארוכה לבידוד. נתב"ג הוא לא הבעיה, פחות מ-10% מהמאומתים מגיעים מחו"ל. יש אופציות לבקר את הכניסה לישראל עם בדיקות ועם כלים שהפגיעה שלהם בכלכלה תהיה פחותה יותר".

ובינתיים מדברים על הרחבת הבידוד ובאותה נשימה משרד הבריאות מודה שיש בעיה באכיפה.
"הצלחנו להכניס שיטור עירוני לאכיפה וניעזר באמצעים טכנולוגים. להגיד שאנחנו בטופ בזה? לא, אבל אנחנו משתפרים".

ראש המפלגה שלך, שר החוץ וראש הממשלה החליפי יאיר לפיד לא נוכח בישיבות קבינט הקורונה. מה עמדתך על זה?
"יאיר מתואם עם ראש הממשלה ועם שרת הכלכלה ועם גורמי המקצוע. הוא כל הזמן עוסק בקורונה. אנחנו מדברים לפחות פעמיים ביום כשיש לחץ ממדינות בגלל מדיניות הכניסה לישראל. הוא עושה עבודה מדהימה כשר חוץ והוא לגמרי כל היום עוסק במשבר. להגיד שהוא לא נוכח נשמע אולי טוב ככותרת אבל זה מנותק מהמציאות".

 שר החוץ יאיר לפיד / צילום: יוסי זמיר

להיערך לסגר בחגים?
"אני לא אוהב את המילה הזו. כשסגר נמצא על השולחן, הוא עשוי לעודד אנשים להתחסן, אני מקווה שאנשים יפנימו שכולנו בסירה אחת - אין פה שתי סירות למחוסנים וללא מחוסנים, וכחלק מהקבינט מוטלת עלינו אחריות לקבל החלטות, גם כאלה שאני לא אוהב. המטרה היא לדעת כמה שיותר על ההגבלות מראש ולהיערך אליהן, גם במלונות שיתחילו לפעול בתו הירוק לילדים. מול סגר יש את אופציית ההתחסנות. אם יוחלט על סגר נבחן הפעלת מלונות וצימרים בקפסולות, כך שמחוסנים או בכפוף לבדיקות יוכלו להיות בצימר בדיוק כפי שהם בבית".

"השפעה על 200 אלף עובדים בענף"

רזבוזוב הוא איש של מספרים ולאורך כל השיחה הוא מדגיש את עמדו לפיה תיירות היא עסק כלכלי לכל דבר.

"4.5 מיליון תיירים שנכנסו ב-2019 זה נשמע מספר נחמד אבל כשמבינים את ההשפעה על הכלכלה, עם הכנסות של 40 מיליארד שקל באותה שנה, אתה מבין שזה משרד כלכלי בעצם, שיש לו השפעה על 200 אלף עובדים בענף. אני פוגש אותם ומתרגש מהאופן שהם מדברים בלהט, זה על הצימר שלו וזה על הקבוצה שהדריך. כל פגישה זה עולם ומלואו.

"הייתי בכנס שבאו ומחו שם סוכני נסיעות. הם לא תחת הפיקוח שלי למרות שהם חלק מהענף והם במצוקה שאי אפשר להתעלם ממנה. מבחינת משרד האוצר הם ענף שמוציא מפה כסף וכעסק הם משתייכים למשרד הכלכלה, כשמשרד התיירות אמון לכאורה על הדרך ההפוכה של הכנסת תיירים. גם סוכני הנסיעות צריכים להיות תחת משרד התיירות ואפעל שכך יהיה".

לאורך השנים נראה שבממשלה אין את ההכרה לחשיבות הכלכלית של התיירות שעליה אתה מדבר.
"יש הכרה, אבל אין הבנה שזה ענף יצוא במספרים גבוהים וזה קורה בזכות האנשים שמניעים את התיירות. לתיירים מארה"ב או מאירופה יש אלטרנטיבות וישראל צריכה להיות אלטרנטיבה טובה. יש לנו אתגר לשווק את ישראל שהיא גם מדינה לא זולה, ואנחנו צריכים לדעת לשכנע את התיירים לבוא לכאן למרות לחץ ה-BDS. כשעושים גוגל על ישראל לא תמיד מתקבלות התוצאות הכי טובות. לכן נדרשות תשתיות ונדרש שיווק ונדרש גם לעבוד על היצע של מלונות ומקומות אירוח".

"הדרג הניהולי מנקה חדרים"

המלונות מציפים בעיה אקוטית של מחסור בכוח אדם, לצד זה יש את הנושא הכאוב של מחירי הלינה בישראל.
"יש בעיה עמוקה של כוח אדם. הדרג הניהולי מנקה חדרים כי אין מי שיעשה את זה, קומות סגורות, כי אין מי שייתן שירות. אח שלי הוא השף של מלון ריץ קרלטון ואני שומע ממנו כל יום על מחסור בטבחים ובאנשי שירות ותחזוקה. הבעיה העצימה בזמן המשבר והיא נובעת גם מהמחסור בעובדים הירדנים (שמועסקים במלונות אילת בעיקר) וההיטלים עליהם. יש פה מצוקה אמיתית שמשפיעה על המחיר.

"הפעולה הראשונה שעשיתי הייתה לעצור את הקמפיין המיותר שמעודד חופשה בישראל לנוכח המחירים היקרים. יצאנו לאחרונה בקמפיין שמאגד 140 מלונות שמציעים לינה בשלוש רמות מחיר, מ-500 ועד 1,000 שקל ללילה באמצע השבוע. זה נותן לאנשים אופציה ברמות מחיר שפויות. בסוף המחיר נקבע בגלל ביקוש והיצע ואם אין להשיג חדרים ואנשים מוכנים לשלם על חופשה, אין לי יכולת רגולטורית להגביל את המחיר, ואם המלונאי שלא עבד שנה מעלה מחיר אני לא יכול להתערב בשוק החופשי. המטרה היא לייצר אלטרנטיבות ולהסית את הביקוש למלונות עם בריכה באשקלון במקום באילת, לא כל המשפחות יכולות לעמוד במחירים של אילת ועבור ילדים לא משנה היכן נמצאת הבריכה.

"הפיצוי שהעברנו למלונאים מיועד לאלה שעומדים על סף פשיטת רגל ובכדי לשמור שהיצע החדרים לא יקטן והמחירים יעלו יותר. יש מלונות שבמצב הנוכחי לא יוכלו לשרוד. כמו שיש חוק לעידוד השקעות לבנייה, המדינה צריכה להכניס יד לכיס ולעזור להם".

"כשההיצע יגדל זה ישפיע על המחיר"

המלונאים טוענים שיש שורה של הקלות רגולטוריות שניתן לבצע על מנת להוזיל מחירים כמו ארנונה או כשרות.
"בחלק מהדברים כמו כשרות יש גיבוי ממשלתי לשינוי ובנושאים אחרים אצטרך להילחם כדי להצליח. המטרה היא שהכסף יחזור לתייר במחיר או בשירות. המחירים יושפעו גם דרך הגדלת היצע של מלונות גם במחירים נגישים".

ואז מגיעים מלונאים ולנוכח ההוצאות הגבוהות על הנדל"ן, התשתית והבירוקרטיה הם אומרים שלא משתלם לבנות חדר בדרגת אירוח זולה, וכך המחיר היקר נשמר.
"כשרשתות כמו מנדרין, פור סיזנס וסיקס סנסס באות לישראל זה עוגן שמכניס כסף למדינה, יש תוכנית לבנייה של 4,000 חדרים בים המלח, וגם אם אלו מלונות ברמה גבוהה, בסוף כשההיצע יגדל זה ישפיע על המחיר. בעידן הקורונה אנשים מעדיפים לנפוש בטבע ובמדבר, שם הקרקעות לא יקרות ויזמים יכולים להקים מתחמי קמפינג או גלמפינג. אם אני מסתכל על עצמי כתייר, אותו מעניין מה יש לעשות בסביבת בית המלון ולא מה יש במלון. אנחנו רוצים לפתח את המוצר המדברי ואת הנגב ונקצה לכך משאבים. אנחנו רוצים שתיירים ינחתו ברמון ויטיילו באיזור ים המלח ובאילת".

תיירים נוחתים ברמון ועוברים לנפוש בירדן כי זול שם הרבה יותר, וזה בשעה שמשרד התיירות משלם 60 אירו לחברות תעופה על כל נוסע. הוצאה של מיליוני דולרים בשנה.
"נשאיר את התיירים בארץ כשנוכל להציע להם מסלולים זולים ויפים לצד האתרים ההיסטוריים. כשמשלמים לריאנאייר 60 אירו לנוסע זה מעודד את חברות התעופה לפתוח קווים. המשרד מכיר את הסוגיה של המעבר לירדן ואני יכול להבטיח שננהג בכסף הציבורי בצורה קפדנית אבל לא קמצנית, כך שלא נשלם על משהו שלא ישפיע על הכלכלה, ה-60 אירו האלה צריכים להכניס 1,000 אירו מכל תייר באילת ולא בירדן".

"לתחזק את המיתוג של המדינה"

לאחרונה אושר תקציב למשרד התיירות, חלק ניכר ממנו הולך לשיווק אבל מצד שני המדינה לא מאפשרת כניסת תיירים, אז מה יש לשווק?
"התפקיד של השיווק הוא לתחזק את המיתוג של המדינה. ויכול להיות שעוד חודשיים נפתח את המדינה לתיירים. בינתיים נשקיע בתחזוקה ובניקיון של תשתיות. בלתי נסבל שמגיעים לאתר תיירותי והוא מלוכלך. הפגישה הראשונה שלי כשר הייתה עם השרה להגנת הסביבה, תמר זנדברג. אחרי כל חג מתפרסמות תמונות עם הררי זבל - אני לא מסוגל לראות את זה וגם לזה נקצה משאבים.

 השרה להגנת הסביבה, תמר זנדברג / צילום: המכון הישראלי לדמוקרטיה

"השיווק הוא לשמור על התדמית של ישראל, נפגשתי לאחרונה עם ראש רשות התיירות בצרפת והוא סיפר לי שרוב תקציב השיווק של המדינה הולך על פריז, למרות שהיא אחת הערים החזקות בעולם לתיירות. קמפיינים ששמים דגש על ערים תורמים למותג של המדינה. כשעושים גוגל על ישראל מתקבלת תמונת הסכסוך להבדיל מגוגל על תל אביב או ירושלים שרוב החיפושים עליהן הן בהקשר של תיירות".

לאחרונה הושמעה ביקורת על טיסתך לצרפת בשעה שבנט ממליץ לציבור לא לטוס.
"טסתי ל-20 שעות, מתוכן תשע הייתי במטוס ו-10 שעות בנמלי התעופה. יכולים להמשיך לבקר אותי כי אני אטוס עוד מאה פעם לקדם משהו שיכניס כסף למדינה. אני לא אתנצל על זה. נפגשתי שם לגבי הבאת מירוץ הטור דה פראנס, אחד המפורסמים בעולם, לישראל ואי אפשר היה לעשות את זה טלפונית. יש הצהרת כוונות שיהיה כאן אירוע שיוכלו להצטרף אליו רוכבים חובבנים מהארץ. כשהיה פה מירוץ הג'ירו דה איטליה ב-2018 הייתי באוקראינה, פתחתי את הטלוויזיה המקומית והקריין דיבר בכזו התרגשות על אוניברסיטת תל אביב. כל שקל שהושקע בסיפור הזה הכניס למדינה חזרה כפול".

את הכסף השקיע יזם פרטי, סילבן אדמס.
"נכון. יש מתנות שצריכים לדעת להוקיר ולהעריך. אדמס שם את רוב הכסף, הוא מחולל תיירות. ב-12.12 מתוכנן להתקיים באילת אירוע מיס יוניברס, אירוע שמשודר ב-140 מדינות. נמתחה גם על זה ביקורת אבל אני מסתכל בזווית של כלכלה וגם ברמה התדמיתית לאילת ולישראל. לכל דבר תמיד יהיו מתנגדים".

שר התיירות לשעבר יריב לוין ניסה לקדם הקמת קזינו באילת, תמשיך בקו הזה?
"אפילו לא הגעתי למחשבה על זה. אני מהבוקר עד הערב עוסק בסיפורי קורונה שקשורים לתיירות. יש הרבה אתגרים, בהיתלים, בנושא העובדים הזרים, אני לא מספיק להגיע להכול. מתישהו אקח לעצמי כמה ימים לשבת לנשום. אשתי מתלוננת שאני לא נוקב בתאריך לחופשה לנו ולבנות אבל הלו"ז מלא".

יואל רזבוזוב

אישי: בן 41, נשוי ואב לשתיים, מתגורר בנתניה
מקצועי: שר התיירות. בעבר היה ח"כ ויו"ר ועדת עלייה קליטה ותפוצות, חבר מועצת העיר נתניה ומחזיק תיק ספורט
עוד משהו: ג'ודוקא, ייצג את ישראל באולימפיאדת אתונה ב-2004