אפוקליפסה עכשיו? בזמן שיוון בוערת, באיטליה הטמפרטורות שוברות שיאים

בזמן שבאירופה הטמפרטורה מטפסת ושוברת שיאים, יוון ממשיכה לבעור. כמעט 100 אלף דונם של יערות ושטחים חקלאיים נשרפו בתוך פחות משבועיים ביוון בגל השריפות החמור ביותר מאז 2007, כך לפי מערכת המידע האירופית לשריפות יער. ראש הממשלה היווני, קיריאקוס מיצוטאקיס הגדיר את 586 השריפות שהרסו כמה אזורים ביוון בתוך ימים בודדים כ"אסון טבע בסדר גודל יוצא דופן", כאשר תושבים רבים איבדו את ביתם, ונאלצו לצפות מרחוק בכפר שהם מתגוררים בו עולה באש, לאחר שנסו על נפשם מפני הלהבות הגבוהות.

השריפות ההרסניות, שפקדו את יוון לאחר שספגה את גל החום הגרוע ביותר שראתה מזה שלושה עשורים - עד כדי 47 מעלות בכמה מהאזורים במדינה, עדיין ממשיכות להשתולל. "זה מטורף. בין החום הקיצוני לשריפות, זה מרגיש אפוקליפטי", אמרה אלני מיריבילי, הקצינה הראשונה של אתונה למאבק בחום, כשהצבא נפרס לסייע לכבאים. "אפר יורד עלינו כאן באתונה".

החלק הצפוני של האי הפופולרי לתיירים אוויה, שבו יש יערות משולבים בכפרים ובאתרי נופש קטנים על חוף הים, ספג את הנזק הגדול ביותר, כאשר יותר ממחצית מהשטח שנשרף מצוי באזורו. במשך ימים ארוכים לא הצליחו הכבאים להשתלט על האש באזור אוויה, והיא כילתה אלפי דונמים של יערות בתוליים ואילצה פינוי של עשרות כפרים. חלק גדול משטח הכפרים שבאי נשרף לחלוטין.

 גן משחקים שרוף באי היווני אוויה / צילום: Reuters, Stelios Misinas

הקיץ הרותח באירופה נותן את אותותיו גם בסיציליה, שם נרשמו אתמול (ד') 48.8 מעלות צלזיוס - טמפרטורה היסטורית, המסתמנת כגבוהה ביותר שנרשמה באירופה אי פעם. בימים הקרובים תתברר הסוגיה לאחר בדיקה של ארגון המטאורולוגיה העולמי, שטרם אישר את הדברים. כך או כך, לפי הצפי, אירופה עוד עלולה לראות את הטמפרטורות מזנקות עד לרמה יוקדת של 49 מעלות בהמשך, וגם רומא עשויה לראות טמפרטורות גבוהות מאוד בימים הקרובים.

יום לאחר שבסיציליה נשברו שיאי החום, החלו שריפות להשתולל בדרום איטליה. רשויות כיבוי האש נאבקו ביותר מ-500 אירועי שריפות בסיציליה וקלבריה בתוך פחות מיממה, כאשר בסיציליה הושגה שליטה על האש באמצעות חמישה מטוסי כיבוי, ושלושה בני אדם נהרגו בשריפות.

השריפות והחום העז אינם רק נחלתה של אירופה; בצד הדרומי של הים התיכון, שריפות בהרי אלג'יריה הובילו למותם של 65 בני אדם, מתוכם 28 חיילים שנשלחו לעזור, ושלושה ימי אבל לאומי מתחילים ביום חמישי. החמרה של הבצורות והחום - שניהם קשורים לשינויי האקלים - גרמו גם לשריפות לאחרונה בקנדה, במערב ארצות הברית ובסיביר. השריפות בסיביר התפשטו לאורך שטח כל כך גדול, שהעשן מהן הגיע לראשונה מאז תחילת המדידות לקוטב הצפוני. טורקיה, שרק בחודש שעבר נאבקה בשריפות ענק ולא הצליחה להשיג שליטה באש עד אשר קיבלה סיוע עולמי, סובלת כעת משטפונות שנגרמו לאחר גשמים עזים במיוחד.

"ב-30 השנים הקרובות אנחנו לא נראה שינוי"
השבוע פורסם דו"ח הפאנל הבין-ממשלתי לשינויי אקלים של האו"ם (IPCC), שגובש במשך 5 שנים על ידי מאות מדענים מעשרות מדינות, לאחר בדיקה של כ-14 אלף מחקרים. הדוח משרטט תמונה ברורה וחד משמעית המציגה את הקשר שבין ההתחממות הגלובלית ובין הפעילות האנושית, המובילה להצטברות של גזי חממה באטמוספירה, בעיקר בשל שימוש בדלקים מאובנים.

לפי הדוח, האנושות כבר הובילה להתחממות של יותר ממעלת צלזיוס מאז תחילת העידן התעשייתי, כאשר לפי כל התרחישים, האנושות החמיצה את ההזדמנות להגביל את עליית הטמפרטורה לפחות ממעלה וחצי, וטמפרטורת פני השטח הגלובלית תמשיך לעלות עד אמצע המאה לפחות. מומחים אומרים שיש קשר ברור בין גל החום לשינויי האקלים, כאשר במזרח התיכון, המוגדר כ"נקודה חמה" של שינויי אקלים, עליית הטמפרטורה ותהליכי המדבור, יאריכו גם את עונת האש, השוטפת כעת את אירופה, אך כך גם יתרבו אירועי קיצון אקלימיים - מגלי חום, לשיטפונות ועוד.

 שריפה בטורקיה. אלפים נאלצו לפנות את בתיהם / צילום: Associated Press, Emre Tazegul

"אנחנו עדים בחודשיים האחרונים לשבירת שיאים אקלימיים שכמעט כל שבוע נשברים מחדש", אומר פרופ' עודד פוצ'טר מאוניברסיטת תל אביב, קלימטולוג שמתמחה ביחסי אקלים, אדם וסביבה. "זה התחיל עם גל החום הכבד בצפון ארה"ב ובקנדה, שלא נראה כמותו בכל תולדות המדידות האקלימיות. לא הספקנו לנשום וקיבלנו אירוע של פעם באלף שנה בגרמניה, לא הספקנו להתאושש והכה בנו אירוע דומה בסין, ועכשיו שריפות וגלי חום באירופה. הסיבה לכך היא אחת: התחממות כדור הארץ. להתחממות יש השלכות, שאינן כמובן רק הטמפרטורה שאנחנו מרגישים על בשרנו. כשאנחנו מדברים על ההתחממות הגלובלית, אנחנו מדברים גם על כך שיש עליה בלחות. זה מוביל לכך שעונה חמה מאוד, תוביל גם לאגירה של לחות, ולגשמים כבדים יותר. ראינו את זה בישראל: גשמי נובמבר בישראל ששברו שיאים של שנים, וסביר להניח שזה יקרה גם בשנה. עוד ביטוי של משבר האקלים, ראינו רק בשבוע שעבר בישראל: גל החום ששרר כאן אמנם לא שבר שיאי טמפרטורה, אבל משכו היה שבירה של שיא ישראלי חדש".

פוצ'טר הוא קלימטולוג, החוקר את השפעת ההתחממות הגלובלית על הערים בהן אנחנו חיים. במילים אחרות; בזמן שמדעני ה-IPCC חקרו את השינויים באטמוספירה, פוצ'טר יורד אל הקרקע, ובודק את ההתחממות במרחב שבו חיה מרבית אוכלוסיית העולם. החדשות; אינן מעודדות. ההתחממות משפיעה באופן חסר תקדים על הערים, שיהפכו חמות יותר ממה שאנחנו משערים.

"השטח העירוני גדל בצורה לא פרופורציונלית. אנחנו מבראים יערות, מייבשים גופי מים, ומחליפים אותם באבן ואספלט. אנחנו הופכים יערות לשטחי חקלאות, ושורפים אותם במהלך מלחמות או בשביל עניינים כלכליים. גם שינויי פני השטח תורמים להתחממות הגלובלית. לכן, אנחנו נמצאים היום בתרחיש שבכל 10 שנים, אנחנו מתחממים ב-0.3 מעלות, או: מעלה בשלושים שנה. ב-IPCC לקחו את המודל האופטימי ביותר, שבו מצמצמים את גזי החממה ב-50%. אבל גזי החממה נשארים באטמוספירה, ומתפזרים רק אחרי שנים רבות. לכן, ב-30 השנים הקרובות אנחנו לא נראה שינוי, גם אם נפסיק לזהם. אם נפסיק לזהם, ההתחממות תמשיך, ובמקרה הטוב נגיע למעלה וחצי מאז המהפכה התעשייתית. אבל הסיכוי שהאנושות בכל כדור הארץ תפסיק לזהם בזמן קצר כל כך, הוא נמוך מאוד".

מה התרחיש הריאלי לדעתך?
"התרחיש הריאלי הוא שעד 2060, שנה שבה גם הילדים שלנו עדיין יחיו כאן ואולי גם אנחנו, אנחנו נתחמם בעוד מעלה וחצי מהיום, אם נמשיך להתנהג כמו שאנחנו מתנהגים כרגע. זה אומר שהחיים בלי מעין כיפת זכוכית מקוררת שתכסה אותנו, יהיו בלתי אפשריים בשנת 2100. אנחנו לא נוכל בקיץ לחיות מחוץ לבתים הממוזגים שלנו: תארי לעצמך מצב של אילת בתל אביב. חשוב לזכור שלבעלי החיים לא תהיה את הפרווילגיה של בתים מקוררים, וזה גם יפגע בנו. בעלי חיים נעלמים, מינים נכחדים, ובמקומם יש מינים מתפרצים. זה מצטרף לעלייה בתפוצת מחלות ולסיכון בריאותי לאדם. המצב הוא ממש ממש לא אופטימי.

"כולנו עסוקים כרגע בקורונה, אבל היא לא הסכנה שלנו. ימותו יותר אנשים מאירועי אקלים קיצוניים מאשר מהקורונה. תחשבי כמה חם היה לנו הקיץ הזה. אנחנו ניפגש בעוד 20 שנה ואת תזכרי אחורה, ותגידי לי: אני מתגעגעת לקיץ של שנת 2021. איזה קיץ קריר זה היה".

 מתנדבים סמוך לשריפת יער ממערב ליקוצק שבסיביר / צילום: Associated Press, Ivan Nikiforov

דווקא בשבוע שבו דוח המדענים מניח על השולחן אמת מרה אך לא מפתיעה - שכן מדענים צופים שוב ושוב בתוצאות שריפת הדלקים המאובנים ומזהירים שוב ושוב מההשלכות ההרסניות שכבר כאן, פוצ'טר חש אכזבה. שוב ושוב, שוטפים הפוליטיקאים את המסכים בהצהרות - אך הציבור נותר להמתין למעשים הנדרשים. "אני מרגיש מאוד מאוד מתוסכל", הוא אומר. "אין לי מילים לומר על מקבלי ההחלטות שלנו, באשר הם. לא רק הפוליטיקאים בכנסת; גם ראשי הרשויות יכולים לקבל החלטות רבות שקשורות למעבר לאנרגיה סולארית או לפתרונות להפחתת החום בערים. כל יום אני מתעורר ורואה משהו שמטריף את הדעת. מראשי ערים שמורידים חורשה בשביל לשתול דשא ולומר 'עשיתי ירוק'. בעשור האחרון ראיתי המון שרים שהתחלפו במשרד להגנת הסביבה. אצלנו זה משרד שנותנים לשר זוטר שרוצים להעניש אותו, בעוד שבגרמניה ובמרכז אירופה זה המשרד השלישי בחשיבותו. שרים בארצות מתוקנות מתאבדים על המשרד ובישראל בורחים ממנו. אני אומר את זה בצער רב".

לא, ישראל לא תפתור את ההתחממות הגלובלית הגלובלית לבדה. אך הפחתת פליטות תוביל לשיפור באיכות החיים של התושבים. איכות האוויר תשתפר, ולצידה, הצורך להיערך להתמודדות עם תוצאות משבר האקלים באופן של התאמת הערים להתחממות הגוברת ויצירת מערכי התגוננות מפני שטפונות או נזק לתשתיות, יובילו לרווח נקי של האזרחים.

לפי פוצ'טר, "ישראל הייתה המעבדה של העולם בקורונה. עכשיו, אנחנו יכולים להיות המעבדה של העולם גם בנושא ההתאמה לשינויי האקלים. אבל בשביל זה, צריך ראש ממשלה עם חזון. למשל, להעביר את כל משק האנרגיה לאנרגיה חלופית. הנה דוגמה אחת קטנה: למה במדינה עתירת שמש כמו מדינת ישראל, אנחנו צריכים פנסי תאורה חשמליים ולא סולאריים? בישראל ניתן לנצל את השמש הרבה יותר ממה שאנחנו עושים כרגע. אין שום סיבה שעל כל גג בניין לא יוצבו פאנלים סולאריים, ושלא יוקמו שדות סולאריים גדולים בדרום. אין לנו מחסור בשטחים בנגב".