פתיחת חלון ההנפקות בניו יורק מאפשר לחברות הייטק ישראליות בוגרות רבות לצאת ולגייס מאות מיליוני דולרים בנאסד"ק. עבור החברות הצעירות יותר, הסטארט-אפים שמצויים בשלבים הראשונים לחייהם, האפשרות הזו פחות ריאלית. ועם זאת, גם הסטארט-אפים נהנים מעליית השווי של חברות הטכנולוגיה כשזה מגיע למיזוגים ורכישות.
כזו היא אפסגון, חברה שהוקמה לפני ארבע שנים בלבד על ידי ניצן שפירא ורן רבנזפט וגייסה 30 מיליון דולר סך הכל (לפי מאגר PitchBook), ככל הנראה לפי שווי שנע בין 100-200 מיליון דולר.
כלומר, החברה הצליחה להכפיל את שוויה פי חמישה עד שישה בתקופה של שנה וחצי בלבד, מאז גיוס ההון האחרון שלה. גם מספר העובדים שלה גדל פי שלושה במהלך השנה האחרונה ועומד כיום על כ-60. החברה חוותה צמיחה מהירה גם במספר הלקוחות, חלקן תאגידים גדולים וחלקם סטארט-אפים ישראלים המתמודדים עם כמויות גדולות של דאטה.
אפסגון פעילה בתחום החם של ניתוח אוטומטי של אפליקציות ענן, שבו פעילות גם New Relic, Lumigo ו-Datadog. היא מספקת ניתוח אוטומטי של אפליקציות ענן בסביבה של מיקרו-סרוויסים - שרתים קטנים, המכונים גם קונטיינרים, שכל אחד מהם מיועד לביצוע משימה אחרת בתפוקה מקסימלית, ובכך עובדים באופן יעיל ומהיר יותר משירות רגיל.
היא מבודלת מהמתחרות שלה בזכות העובדה שסיפקה פתרון מוניטורינג לפיתוח אפליקציות ענן לפני המתחרות, והיא נחשבת למובילת התחום עד היום. חברה ישראלית נוספת, אקווה סקיוריטי, נחשבת למובילת השוק כיום באבטחת שירותי קונטיינרים.
המוצר משמש צוותי פיתוח ותחזוקה של שרתי ענן שכאלה, ובכך מאפשר פיתוח מהיר ודינאמי יותר של תוכנה תוך זיהוי של תקלות ופתרונן בזמן אמת. המוצר מאפשר לאנשי הפיתוח בתחום להתמקד בתהליכים העסקיים במקום באיתור תקלות שוטף.
מלבד היזמים - שפירא ורבזנפט - ו-60 העובדים, צפויים להרוויח מהאקזיט המפתיע גם המשקיעים המקוריים, בהם קרן סטייג׳וואן, קרן לייטספיד ו-USVP, הקרן האמריקאית הותיקה שמושקעת בחברות תוכנה וסייבר ישראליות.
סיסקו ניהלה מסע רכישות בישראל בתחילת המילניום, אולם בעשור האחרון, ובמיוחד מאז רכישת NDS, האטה את הקצב. הענקית האמריקאית, שהתבססה משך שנים על ציוד חומרה, שרתים ונתבי תקשורת, עורכת בשנים האחרונות - ובפרט מאז פרוץ הקורונה - שינוי ארגוני שנועד להגביר את נוכחותה בתחום שירותי תוכנה.
מניית סיסקו זוכה לאמון המשקיעים בשנים האחרונות, כאשר היא מנסה לשחזר את שיא מחיר המנייה שלה מאז ומעולם: 70 דולר, ערב משבר הדוט קום במרץ 2000. היא נהנית מעליית שווי מניות חברות הטכנולוגיה מאז פרוץ הקורונה ובשנה האחרונה אף עלתה מנייתה ב 32%, למחיר של 56 דולר.
לתשומת לבכם: מערכת גלובס חותרת לשיח מגוון, ענייני ומכבד בהתאם ל
קוד האתי
המופיע
בדו"ח האמון
לפיו אנו פועלים. ביטויי אלימות, גזענות, הסתה או כל שיח בלתי הולם אחר מסוננים בצורה
אוטומטית ולא יפורסמו באתר.
כתבות
ני"ע
