התסריט באפגניסטן ידוע מראש, והוא מבשר רעות לאזור ולעולם כולו

המראות של אפריל 1975, כאשר מסוקים אמריקאים פינו את אנשי הצוות וחיילי המארינס האחרונים מגג שגרירות ארה"ב בסייגון - וקרוב יותר ורלוונטי יותר היא ההשתלטות של המון איראני בנובמבר 1979 על השגרירות האמריקאית בטהרן ושביית עשרות אנשי הסגל - אלה חוזרים לזיכרון הקולקטיבי האמריקאי כעת עם מה שנראה כבלתי נמנע - פינוי השגרירות מקאבול לאור הדיווחים על כניסת הטליבאן לבירת אפגניסטן.

לאירועים במדינה, המכונה בית הקברות של המעצמות, חשיבות רבה מעבר למה שקורה בתוכה. היא מבשרת חיכוכים צפויים עם השכנות במרכז אסיה, ובעיקר מחזקת את האיסלאם הרדיקלי בכל המזרח התיכון שהטליבאן הוא אחד מזרמיו העיקשים.

תמונת המצב כעת באפגניסטן היא תוצאה בין השאר של שינוי הממשל בארה"ב - אף שהנשיא הקודם טראמפ היה זה שהחל במהלך הסגת הכוחות האמריקאים מהמדינה. ארה"ב וקואליציית מדינות המערב נמצאת במדינה כבר כמעט שני עשורים, ולאחר שאל קאעידה, שהיה העילה לכניסת הכוחות, וגם הטליבאן נדחקו לאחור, השלטון המרכזי נשען על כוחות אלה.

בשנים האחרונות החלו חלק ממדינות המערב להסיג את כוחותיהן, ובמקביל טליבאן הרים ראשו ופתח בסדרת פיגועים בלתי נגמרת שבהם נהרגו אלפים. הנשיא הקודם טראמפ כאמור הודיע על כוונתו לפנות את הכוחות האמריקאים אך רק לאחר שידאג לשלום - ואכן, ביוזמתו נפתחו שיחות שלום בין טליבאן לממשלת הנשיא אשרף גאני לפני כשנה. אלא שלאחר חילופי השלטון בארה"ב חידשו אנשי טליבאן את הפיגועים, ועם יציאת חלק ניכר מהכוחות האמריקאים מכמה מהבסיסים החשובים, החל במתקפה כוללת.

 לוחמי טליבאן בעיר ע'זני, שנמצאת בקרבת בירת אפגניסטן קאבול / צילום: Associated Press, Gulabuddin Amiri

הצבא האפגני שהתבסס על כוחות הסיוע האמריקאים מצא עצמו בכוחות נחותים מול טליבאן בעיקר בדרום ובמערב המדינה והחל לסגת. ביום חמישי נפלה קנדהאר, עיר חשובה במיוחד, לידי טליבאן לאחר קרבות שנמשכו חודשיים. האמריקאים המשיכו לסייע בהפצצות מהאוויר אבל ללא הועיל. קרוב למחצית מ-34 בירות המחוז במדינה נמצאות עתה בידי טליבאן. כל מדינות המערב מוציאות את אזרחיהן מהמדינה והאמריקאים החליטו להחזיר למדינה 3,000 חיילים שיצאו משם לא מכבר, כדי לאבטח את פינוי שגרירות ארה"ב.

כ-1,400 דיפלומטים אמריקאים היו מוצבים בקאבול, ורבים מהם כבר עזבו ברכבת אווירית בימים האחרונים. דובר משרד החוץ בוושינגטון, נד פרייס, מסר כי השגרירות תמשיך לפעול לעת עתה, חרף ההודעה כי היקף הסגל הדיפלומטי יצומצם. עם זאת, גופי המודיעין בארה"ב, שהעריכו לפני שבועיים כי יקח ללטליבאן עד שלושה חודשים להשתלט על המדינה, מעריכים כעת כי המדינה כולה תיפול בתוך שלושה ימים.

במהלך הלילה החלו יריות ברחובות בפרברי הבירה קאבול, הרשויות הודיעו כי טליבאן עדיין רחוק והצבא יגן על העיר, אבל הדבר לא מונע מנוסה של תושבים אל עבר שדה התעופה, וגם אלפים שצובאים על השגרירויות הזרות שעדיין מתפקדות כדי לנסות לקבל אשרות כניסה אליהן. טליבאן הודיע הבוקר כי אין בכוונתו בשלב זה להיכנס לבירה, ככל הנראה לאחר הסכמות עם האמריקאים לאפשר להוציא ממנה את כל האזרחים הזרים. בעיר נמצאים עדיין כוחות אמריקאים בהיקף של כמה אלפי לוחמים שחלקם הגיעו ביממה האחרונה כדי לאבטח את היציאה מהמדינה.

 נוסעים שעוזבים את אפגניסטן בנמל התעופה הבינלאומי חאמיד כרזאי בעיר הבירה קאבול / צילום: Associated Press, Rahmat Gul

תסריט ידוע מראש

באופן מוזר וכמעט מגוחך השליח האמריקאי לשיחות עם טליבאן, זלמאי חלילזאד, השוהה בדוחא בירת קטאר, ממשיך במגעים עם נציגי טליבאן. האמריקאים מנסים למנוע את תקיפת השגרירות אבל נראה כי גם אם תושג הסכמה, קשה יהיה לסמוך על כך והשגרירות תפונה. טליבאן נוהג בשטחי הכיבוש שלו בשיטות האכזריות שבהן התפרסם דאע"ש, עם הוצאות פומביות להורג של אזרחים כחיילים, לרבות נשים וזקנים. עם זאת, לפני הבוקר עדכן דובר הטליבאן כי "לא מתכוונים לנקום באף אחד, נסלח לכל מי ששירת את הממשלה האפגנית או את ארה"ב".

הדימוי של סייגון הובא בין השאר על ידי מנהיג המיעוט הרפובליקאי בסנאט, מיץ' מקונל, שאמר: "הפריסה החפוזה של אנשי צבא נראית כמו היערכות לנפילתה של קאבול. נראה שהנשיא ביידן מביא אותנו לפרק המשך גרוע עוד יותר לנסיגה המשפילה מסייגון ב-1975".

נשא אפגניסטן אשרף גאני עדיין מנסה לשדר שביכולתו למנוע את נפילת הבירה קאבול וביום שישי אמר כי הוא מארגן מחדש את הכוחות הצבאיים להגנה על המחוזות שטורם נכבשו.

 אדם שמוכר את דגלי הטליבאן במחוז הראת, שנמצא מערבית לקאבול / צילום: Associated Press, Hamed Sarfarazi

אבל התסריט נראה ידוע מראש והוא מבשר רעות לאזור ולעולם כולו. ראשית - טליבאן עורר לאורך כל שנות קיומו אופוזיציות איסלמיסטיות במדינות השכנות במרכז אסיה - וגם ברוסיה הוא מעלה חששות רבים. ראשי הארגון היו במוסקבה לפני חודשיים בשיחות שנועדו למנוע מהם חידוש הפעילות לכיוון צפון. בימים האחרונים קיימו צבאות רוסיה, אוזבקיסטן וטג׳יקסטאן תרגיל צבאי משותף רחב היקף בטג׳יקסטאן עצמה, לא הרחק מהגבול האפגני, בהשתתפות מטוסים, מסוקים, אלפי חיילים וארטילריה. שבוע קודם לכן התקיים תרגיל גדול משותף דומה גם באוזבקיסטן, רפובליקה נוספת הגובלת באפגניסטן.

המסר המשותף פה ברור ומיועד כמובן לראשי הטליבאן, אך גם למדינה המסייעת לארגון ותומכת בו - פקיסטן. מדינות מרכז אסיה הן חצרה האחורית של רוסיה, והיא מקיימת עמן קשרים קרובים מאוד. כל שינוי דרמטי בסטטוס קוו הביטחוני במרכז אסיה יגרום לפגיעה באינטרס הביטחוני הרוסי - ולטליבאן הובהר בביקור במוסקבה כי ניסיונות כאלה יענו בתגובה רוסית תקיפה. אלא שהזיכרון הרוסי כולל את התבוסה המרה מול כוחות טליבאן בשנות השמונים, בעלות של לפחות 15 אלף קורבנות הצבא האדום - את טליבאן חימשו ואימנו אנשי ה-CIA האמריקאי - וכפי שקרה יותר מפעם אחת, הנשק והידע הופנו נגד האמריקאים אחר כך.

מסר מעודד לארגוני הטרור

אבל המסר מהאירועים באפגניסטן אינו אזורי בלבד - המסר התודעתי ולפיו ארגון איסלמיסטי קיצוני מצליח לדחוק ולייאש את המעצמה הגדולה בעולם עם כוחות נוספים ולהשתלט על מדינה, הוא מסר מעודד ומרים ראש לכל הארגונים דומיו, וחמור מכך גם לאיראן. זו מוטרדת גם היא מהצלחת טליבאן, ולכן מנסה להידבר עימו ולמנוע הפיכתו ליריב שלה, אבל בה בעת מעודדת מהנסיגה האמריקאית מגבולה המזרחי, ומכך שוושינגטון יוצאת כשזנבה בין רגליה. המסר חשוב לממשל (החדש) בטהראן להראות לעמו כי אמריקה, זו שהטילה עליו עיצומים כבדים, אינה כל יכולה, ובכך לגייס תמיכה בקו הנוקשה של הנשיא הנכנס ראיסי.

 חייל טליבאן שומר על אנשי כוחות הביטחון האפגניים שנכנעו, בעיר ע'זני, שבקרבת קאבול / צילום: Associated Press, Gulabuddin Amiri

והשלכה ישירה נוספת תהיה גם על עיראק. זו שלא הצליחה לייצב את עצמה מאז נפילת סדאם חוסיין בידי האמריקאים, מדשדשת עוד יותר כעת אל מול ארגונים איסלאמים שרובם נתמכים על ידי איראן. כאן השקיעה ארצות-הברית עוד הרבה יותר מבאפגניסטן, ולא נראה שבכוונתה להסיג את כל כוחותיה, אבל הסכנה גדלה כעת בהרבה.

לממשל ביידן האירועים באפגניסטן הם מפלה מדינית, וכשתגיע תמונת נפילת השגרירות בקאבול - והיא תגיע -היא תיצרב בתודעה גם כמפלה צבאית קשה במיוחד על רקע מיליארדי הדולרים האמריקאים שנשפכו שם. לא פחות חשוב, מדינות רבות במזרח התיכון - ובעולם כולו - הנסמכות על האמריקאים, מן הסתם סומכות כעת פחות על וושינגטון.

תא"ל במיל. יוסי קופרווסר, חוקר בכיר במרכז הירושלמי לענייני ציבור ומדינה אמר ל"גלובס" כי "מהירות הקריסה של ממשלת אפגניסטן ושל הצבא שהקימו האמריקאים, על 300 אלף חייליו וציודו המתקדם, מול כוחות הטליבאן, היא סיבה לדאגה מהיבטים רבים. היא מלמדת עד כמה חסר שורשים תרבותיים ופוליטיים היה הניסיון האמריקאי להנחיל לאפגאנים תפיסת עולם ליברלית ועד כמה מוטעית הייתה הגישה הזו מלכתחילה; והיא עדות נוספת לקושי שיש למערב בכלל, ולמודיעין האמריקאי בפרט, להבין את העולם האסלאמי".

קופרווסר מוסיף: "הנסיגה תיחקק כביטוי נוסף לחולשה האמריקאית, הנובעת מחוסר הנכונות לשלם את המחיר בחיי אדם ובכסף הכרוך במאבק מתמשך באסלאם הקיצוני והיא עלולה לכן לחזק גורמים אסלאמיים קיצוניים דוגמת איראן, אלקאעדה ודאע"ש ולעודד אותם לאתגר את ארה"ב ובעלות בריתה, ובהן ישראל. מנגד גם גורמי האסלאם הקיצוני נתונים כעת במצוקה קשה ודווקא ישראל, המבססת את הסכמי אברהם שעמדו במבחן, עשויה להצטייר כמשענת יציבה יותר מאשר ארה"ב".