המהלך הקואליציוני להחייאת הזרם הממלכתי-חרדי

חבר הכנסת אלכס קושניר (ישראל ביתנו), יו"ר ועדת הכספים, הניח על שולחן מזכירות הכנסת הצעת חוק להקמת זרם חינוכי חדש לציבור החרדי-ממלכתי, שיתמוך בלימודי ליבה מלאים. ההצעה צפויה לזכות בתמיכת הקואליציה כולה.

הזרם החדש יפנה לציבור החרדי-ממלכתי המבקש להרחיב את לימודי הליבה בבתי הספר לציבור החרדי בישראל.

להצעת החוק הצטרף חבר הכנסת משה יהודה (קינלי) טור פז (יש עתיד), לשעבר ראש מינהל החינוך בירושלים, ונכתב בה כי הקמת בתי ספר ממלכתיים חרדיים תהווה פתרון חינוכי לחלק מהציבור החרדי אשר רוצה לחנך את ילדיו כחרדים, ובד בבד רואה חשיבות רבה בצורך להעניק להם חינוך הולם ושוויוני.

בהסבר להצעה נאמר, כי "פתיחת מוסדות ממלכתיים לציבור זה היא חובה של המדינה בכדי לאפשר לכלל ילדי ישראל חינוך הולם ושוויוני. יתרה מזאת, צעד זה הוא גם אינטרס של המדינה לפיתוחה ולפיתוח כלכלתה בעתיד, לכן, מוצע לחייב את המדינה להקים ברשות חינוך מקומית מוסד חינוך ממלכתי-חרדי כאשר קיימת לכך דרישה של הורים ל-10 לתלמידים מכל שכבה בחינוך היסודי, ובאותו יישוב קיימת אוכלוסייה של 10,000 איש, לכל הפחות".

61 בתי ספר חרדיים־ממלכתיים

כיום, ישנם בישראל 61 בתי ספר של הציבור החרדי-ממלכתי, זרם שהוקם על ידי שר החינוך לשעבר שי פירון בתחילת העשור הקודם. אך הם אינם מאוגדים כזרם מרכזי כמו החינוך הממלכתי-דתי (החמ"ד) והחינוך הממלכתי. מסיבה זו נתקלים בתי ספר אלו בקשיים כלכליים מדי שנה.

כלפי משרד החינוך הושמעו בעבר טענות רבות כי הוא מצר את צעדי בתי הספר הללו על אף הביקוש הגובר אליהם בחברה החרדית. כך, למשל, דורש המשרד כי הרשות המקומית והרשת העצמאית שממנה מבקש בית הספר להתנתק יתנו את הסכמתם להצטרפות לחינוך החרדי-ממלכתי, ומציב עוד דרישות סף ובהן מינימום של תלמידים ועוד.

20% מכלל התלמידים בישראל הם ילדים וילדות חרדיים, שרובם המכריע לא לומד לימודי ליבה משמעותיים. לפי נתוני משרד החינוך, במערכת החינוך החרדית העצמאית רק 3% מתלמידי היסודי ו-0.1% מתלמידי העל-יסודי לומדים לימודי ליבה מלאים.

מגישי ההצעה אומרים כי הקואליציה צפויה לתמוך וכי היא מבוססת על סעיף בנספח קווי היסוד של ההסכמים הקואליציוניים, שבו מוגדרים לימודי הליבה יעד לאומי כדי לשלב את כל שכבות האוכלוסייה בשוק העבודה ולמען הכלכלה והחברה בישראל.

ח"כ קושניר אמר, כי "פתיחת מוסדות ממלכתיים לציבור זוהי חובה של המדינה בכדי לאפשר לכלל ילדי ישראל חינוך הולם ושוויוני. צעד זה הוא אינטרס עצום של המדינה לפיתוחה ולפיתוח כלכלתה בעתיד".

חבר הכנסת משה (קינלי) טור פז: "קידום החינוך הממלכתי-חרדי יביא בשורה גדולה לאינטרס הישראלי כולו ולאזרח החרדי בפרט".

מנכ"לית ארגון הציבור החרדי-ממלכתי, פנינה פויפר, שהובילה בשנים האחרונות את מאבקם של ההורים שביקשו לפתח את הזרם הביעה סיפוק גדול מהמהלך המסתמן בכנסת: "אני מברכת על הצעת החוק שקובעת שילד חרדי, כמו כל ילד בישראל, זכאי לחינוך ממלכתי על פי ערכיו ודרך חייו".

ביקוש ללימודים חרדיים ממלכתיים

בשנת הלימודים תשפ"א למדו בבתי ספר וגני חובה חרדיים ממלכתיים 12.6 אלף תלמידים - רק כ-3% מכלל התלמידים החרדיים בבתי הספר ויותר מ-5% בגנים. השיעור הזה נמצא בעלייה בשנים האחרונות, ומעיד על ביקוש גובר ללימודים חרדיים ממלכתיים. עם זאת, הרשויות החרדיות מונעות הקמת בתי ספר כאלה בשטחן והם ממוקמים רק בערים מעורבות.

ההוצאה לתלמיד חרדי בבתי ספר אלה הגיעה ל-21 אלף שקל לשנה לתלמיד. זאת בהשוואה ל-14 אלף לתלמיד בחינוך החרדי העצמאי. כלומר, מעבר של כל תלמיד מהחרדי העצמאי לממלכתי, משמעו תקציב של עוד כ-7,000 שקל בשנה לכל תלמיד.
מי שהיה סגן שר החינוך, ח"כ מאיר פרוש (יהדות התורה), לא הגיב לפניית גלובס. ב-2018 ניסה פרוש להביא להקמת מועצת חינוך חרדית במשרד החינוך, שתשלוט גם על החינוך החרדי הממלכתי.