המרוץ לרכישת אקספון: סלקום יודעת שהיא כנראה לא תנצח, למה היא בכל זאת מנסה?

נתחיל מהסוף: ההצעה של סלקום לרכישת אקספון היא חסרת סיכוי. גם ההצעה של פרטנר, שצפויה להגיע, גורלה דומה. התגובה של הרגולטור הישראלי למשמע האפשרות ששוק התקשורת יתבסס על ארבעה שחקנים יציבים, היא כבר כמעט פבלובית. הרגולטור יעדיף כל אופציה אחרת, כולל פירוק של אקספון, לפני שהוא יאפשר לסלקום או לפרטנר לרכוש אותה, ובמיוחד כשיש הצעות על השולחן מצד גורמים חיצוניים לשוק התקשורת כמו  ההצעה של מנכ"ל אקספון לשעבר איציק בן אליעזר וההצעה של שמעיה רייכמן.

ועכשיו נחזור להתחלה: ביום שישי האחרון סלקום, באמצעות גולן טלקום, הגישה הצעה לרכוש את אקספון, שעימה יש לה הסכם לשותפות ברשת. ההצעה לא מפתיעה. היא הייתה באוויר בימים האחרונים, במיוחד מאז שפרטנר הביעה עניין בעסקה, כפי שנחשף בגלובס.

  

התחרות על הדג הקטן

סלקום לא יכולה להרשות לעצמה לוותר על תמורה כלשהי מאקספון. הדם הרע בין חזי בצלאל, הבעלים של אקספון, לבין אבי גבאי, מנכ"ל סלקום, לא מאפשר להמשיך את השותפות. סלקום תעדיף כל שותף אחר, גם במחיר של תשלומים נמוכים יותר מאלה שהיא מקבלת מאקספון היום. צריך לזכור שסלקום לא מציעה תמורה אמיתית עבור העסקה, אלא ויתור על החוב של אקספון כלפיה.

המלכוד של סלקום

בישראל הרגולטור עשה את המקסימום מבחינת מיזוגים כשהתיר את עסקת סלקום-גולן טלקום לפני שנה. גבאי הגיב להחלטה של פרטנר לבדוק את האפשרות לרכוש את אקספון, בדיוק כפי שהגיב כשנכנס לתפקיד המנכ"ל והסתער על גולן טלקום, כשהוט רצתה לרכוש את פרטנר. גבאי לא מוכן לקחת את הסיכון שפרטנר תרכוש את אקספון, גם אם הוא יודע שהסיכוי שעסקה כזאת תצא לפועל קלוש, בדיוק כפי שהוא יודע שלא יתנו לסלקום לרכוש אותה. ולכן ככל שמעמיקים בהצעה של סלקום, מתחדדת התחושה שהיא בכלל לא מנסה לנצח בתחרות, אלא להגיע לשני הישגים אחרים.

ההישג הראשון שסלקום מנסה להשיג הוא אזהרה לשאר הנושים. בהיותה הנושה הגדול ביותר של אקספון, סלקום רוצה לאותת ליתר הנושים לא לעשות תנועות חדות בלי תיאום מולה. ההישג השני הוא להחליש שחקנים אחרים במרוץ לרכישת אקספון: פרטנר ושמעיה רייכמן.

הסיבה שסלקום לא רוצה שפרטנר תרכוש את אקספון ברורה, אבל מה לגבי רייכמן? גם אם רייכמן ישלם לסלקום פיצויים, הוא יעביר את אקספון לתשתית הסלולרית של פלאפון. כך, אם רייכמן ינצח, לא רק שסלקום תפסיק לקבל את עשרות מיליוני השקלים שהיא מקבלת מאקספון כל שנה, סכומי העתק האלה יעברו למתחרה שלה. לכן, גבאי מעדיף שבן אליעזר, שצפוי להישאר על התשתית של סלקום, יזכה ברכישה.

בנוסף, צריך לזכור שהניסיון של רייכמן לממן את עסקת אקספון דרך רכישת השלד של אי.די.בי, מעלה את החשש שההצעה לא ברת-תוקף. זו גם הסיבה שמנהל ההסדר מטעם בית המשפט דורש מרייכמן לשפר את ההצעה.

בשולי הדברים נזכיר גם שסלקום ניצבת בפני אתגר גדול על רקע החובה שלה לשלם עבור תדרי הדור הרביעי והחמישי. יש כאן חבית חומר נפץ שלא ברור איך תיפתר. סלקום רכשה את התדרים ביחד עם אקספון, ואם אקספון בורחת לה, היא משאירה אותה לבד עם הצורך לממן את כל ההשקעות ואת רכישת התדרים. זה סיפור שאיש לא יודע איך לפתור, כולל משרד התקשורת. זו גם עוד סיבה להעדפה של סלקום את בן אליעזר. האחרון יישא עימה בתשלום עבור התדרים וההשקעות.

העיסוק בעתידה של אקספון חרג מכל פרופורציה. לפעמים שוכחים שמדובר בשחקן קטן עם 350 אלף מנויים ביום טוב, שההשפעה שלו על השוק זניחה. כבר מעל חצי שנה שאקספון היא לא שחקן אקטיבי בשוק הסלולר, ועדיין מתייחסים לחברה כאל מפעיל סלולרי שמשנה את פני השוק.

אזהרה בזמן אמת

ואם כבר מדברים על פרופורציה בחיים, אי-אפשר שלא לחזור ליעקב נדבורני, מנכ"ל אקספון לשעבר, שהתריע, לפני רכישת סלקום את גולן טלקום, ועמד בשער בקוראו לרגולטור הישראלי לא להניח את כל משקל התחרות על כתפיה של אקספון.

למעשה, נדבורני ראה למרחוק והזהיר בזמן אמת שאקספון היא שחקן מוגבל, ואם רוצים לאשר את המיזוג של סלקום וגולן טלקום - אז שלא יעשו זאת על גבה הצר של אקספון. כמובן שאיש לא הקשיב, כי חשבו שמה שמנחה את נדבורני זה הפוזיציה, אבל בסוף הוא צדק.