מחקר חדש: כמה כסף תחסוך העלאת גיל הפרישה, ואיך שומרים על העובדות החלשות?

"תשלומי קצבת אזרח ותיק ושאירים בשנת 2018 היו 4.33 מיליארד שקל המהווים כ-5.4% מסך תשלומי הקצבאות של הביטוח הלאומי. עבור כל שנה של עלייה בגיל הפרישה, ייחסך לביטוח הלאומי תשלום של כ-550 מיליון שקל בתשלום קצבאות", כך עולה ממחקר של מכון המידע של הכנסת על העלאת גיל הפרישה לנשים.

אולם, זוהי איננה התועלת היחידה של הביטוח הלאומי מהעלאת גיל הפרישה. נשים שממשיכות לעבוד לאחר גיל הפרישה זוכות לתוספת בקצבת הזקנה עבור כל שנת דחייה בין גיל 62 לגיל 70, בשל הדחייה במשיכת הקצבה. העלאת גיל הפרישה תקטין גם את התוספת הניתנת בגין דחיית הקצבה.

להעלאת גיל הפרישה לנשים ל-65 כפי שיוזמת הממשלה, ישנן 2 משמעויות: דחייה בקבלת קצבת הזקנה, ודחייה בקבלת הפנסיה מקרנות הפנסיה. לפי הדוח, דחיית גיל הפרישה תשפר את המצב האקטוארי של קרנות הפנסיה הותיקות, ותייתר הפחתה בקצבה לכל העמיתים, בגובה 1.27%, שיש צורך לבצע בגלל אי העלאת גיל הפרישה.

נשים אשר חוסכות בקרנות הפנסיה החדשות, צפויות להינות מקצבה גדולה יותר: "לכל שנת דחייה בפרישה לפנסיה, ישנן שלוש השפעות מצטברות על החיסכון הפנסיוני ועל הקצבה הצפויה להתקבל. הראשונה: המשך הפקדות לקרן הפנסיה וכתוצאה מכך הגדלת החיסכון. השנייה: כל שנת עבודה נוספת מפחיתה שנה של קבלת קצבה מקרן הפנסיה, דבר המגדיל את הקצבה החודשית המתקבלת. השלישית: תקופה נוספת שבה סכום הכסף שנצבר בפנסיה יכול לצבור רווחים וממילא להגדיל את הקצבה העתידית.

"לפי סימולציה שערך משרד האוצר עולה כי כל דחייה בשנה של פרישה מעבודה, מגדילה את הקצבה הפנסיונית ב-8%. למעשה, פרישה בגיל 67 צפויה להגדיל את הקצבה הפנסיונית בכ-50% (בחישוב ריבית דריבית) לעומת פרישה בגיל 62. מחקר שנעשה במכון הישראלי לדמוקרטיה בנוגע למשתכרות שכר ממוצע במשק, הגיע למסקנה דומה, כי כל שנת חיסכון נוספת מעבר לגיל 62 מגדילה את הפנסיה החודשית ביותר מ-6%", נכתב במחקר.

נשים עובדות פחות

במחקר מפורסמת התייחסות נרחבת להצעת החוק להעלאת גיל הפרישה לנשים בהשוואה לעולם, ומצוין כי בישראל גיל הפרישה לנשים ביחס למדינות ה-OECD נמוך, אך גיל הפרישה לגברים גבוה ביחס אליהן.

המחקר דן בקושי שעולה נוכח הירידה בהשתתפות בכוח העבודה בגילים מאוחרים, ומהנתונים שמובאים במחקר עולה כי בשנת 2019 שיעור המשתתפים בגילים מאוחרים בכוח העבודה בגילאי 60-61 עמד על 75% מהגברים, לעומת 63% מהנשים בלבד. בגיל 62-64 שיעור הגברים העובדים עמד על 72%, לעומת 51% מהנשים בלבד.

על רקע זה דן המחקר בצעדים להפחתת הפגיעה בנשים שאינן עובדות, ויצטרכו להמתין שנתיים נוספות לשם זכאות לקצבת הזקנה. בעוד שבעבר היו הצעות ממוקדות לטיפול בנשים במקצועות שוחקים, בהצעה הממשלתית הנוכחית, אין לכך זכר.

הארכת תקופת הזכאות לדמי אבטלה

במסגרת הצעת הממשלה, מוצע להאריך את תקופת הזכאות המרבית לקבלת דמי אבטלה לנשים מעל גיל 60 ב-125 ימים מ-175 ימים ל-300 ימים. יש לציין כי בדוח הוועדה הציבורית משנת 2016 הוצע להאריך את תקופת הזכאות לדמי אבטלה ל-250 ימים.

בנוסף, מוצע להגדיל סכום ההכנסה המרבית אותה רשאים מבוטחים להשתכר בין גיל הפרישה לגיל 70, ועדיין להיות זכאים באופן חלקי לקצבת זקנה, על מנת לסייע לעובדים בשכר נמוך יחסית. עוד מוצע לתקצב הכשרות מקצועיות ייעודיות לגילי 50 ומעלה, כאשר חצי מהתקצוב יופנה להכשרת נשים. משרד הכלכלה יתוקצב ב-365 מיליון שקל, והמשרד לשוויון חברתי ב-40 מליון שקל  בין 2022-2031. לבסוף, מוצע להגדיל את מס ההכנסה השלילי לנשים מעל גיל 60.

 ח''כ עאידה תומא סלימאן, יו''ר הוועדה למעמד האישה / צילום: נועם מושקוביץ, דוברות הכנסת

ח"כ עאידה תומא סלימאן, יו"ר הוועדה למעמד האישה, מסרה כי "כבר 11 שנים שמנסים לשנות את החוק הזה והכנסת לא מסכימה. משרד האוצר מנסה לשנות את הכותרת של החוק כדי להעביר אותו בחוק ההסדרים, ללא דיון מספיק וללא צעדים משלימים. זה ניסיון מחטף. אנחנו דורשות לפצל את החוק מחוק ההסדרים ולערוך בו דיון רציני בכנסת. המטרה היא שאם גיל קבלת הקצבה יעלה הפגיעה בנשים המוחלשות ביותר בחברה - הנשים במקצועות שוחקים, נשים שנפלטו ממעגל העבודה ועוד - תצומצם למינימום. מחר יתקיים הדיון הראשון בהצעת החוק בכנסת. שינוי משמעותי זה, בכל דרך שבה יחוקק, יחסוך לקופת המדינה כסף רב. מן הראוי שהוא יושקע חזרה בנשים שנפגעות מהמהלך".