היציאה מאפגניסטן מעלה תהיות לגבי הרקורד של ביידן במדיניות חוץ

בקמפיין לנשיאות הציג עצמו נשיא ארה"ב ג'ו ביידן כמנהיג שמכיר את העולם לאחר שעמד בראש ועדת יחסי החוץ של הסנאט ושירת כאיש המפתח של ברק אובמה לנושאים בינלאומיים מורכבים וכן כמי שנחוש להנהיג ביד בוטחת את הביטחון הלאומי.
אך אי השקט באפגניסטן, שגרם לבית הלבן לשלוח לשם 5,000 חיילים, בערך כפליים ממספר החיילים שהחליט באפריל להוציא משם, העמיד את הבית הלבן מול משבר שעשויות להיות לו השלכות הומניטריות והשפעות על ביטחונה של ארה"ב לטווח ארוך, כך אומרים בכירים לשעבר.

"אנחנו עדיין לא בנקודה הגרועה ביותר", אמר קארטר מלקסיאן, מחבר מחקר היסטורי מקיף של הסכסוך באפגניסטן, "כעת כשהטליבאן מפיל את הממשלה הדמוקרטית שתמכנו בה במשך 20 שנה, כנראה יבקש הארגון להעניש ואולי גם להוציא להורג אפגנים ששיתפו איתנו פעולה".

 כוחות הטאליבאן בתוך קאבול / צילום: Reuters, Stringer

ביידן מגן על החלטתו

ביידן הגן באופן נחרץ על החלטתו להסיג את הכוחות ואמר שוושינגטון השיגה את יעדיה באזור כשהרגה את אוסמה בין לאדן ומנעה מאל קאעדה למצוא מסתור באפגניסטן, וכעת לא נותר לה דבר נוסף להרוויח על ידי הנצחת נוכחותה במדינה.

"עוד שנה או עוד חמש שנים של נוכחות צבאית אמריקאית לא היו עושים את ההבדל אם הצבא האפגני לא יכול או לא רוצה לאבטח את המדינה שלו", אמר ביידן בהודעה ביום שבת. "נוכחות אמריקאית אינסופית במרכז של סכסוך פנימי של עוד מדינה זרה אינו מקובל עליי".

 נשיא ארה''ב, ג'ו ביידן / צילום: Shutterstock, Stratos Brilakis

ביום ראשון, מזכיר מחלקת המדינה אנטוני בלינקן הגביר את מאמצי ממשל ביידן להדוף ביקורות בטענה שנשיא ארה"ב הקודם, דונלד טראמפ, אפשר במשמרת שלו לתת לאיום הטליבאן לגדול. המדינות הדיפלומטית של ממשל טראמפ באפגניסטן השאירה לביידן מעט מקום לתמרון. "הטליבאן היה במצב החזק ביותר מאז 2001 כשאנחנו נכנסנו לממשל", אמר בלינקן ל־NBC.

כמה בכירים לשעבר, עם זאת, אומרים כי הסגת הכוחות של ביידן הייתה שגיאה, וכי לתוצאותיה יכולות להיות השלכות ארוכות טווח. מצב הביטחון הגרוע, שהכניס את ממשל ביידן למירוץ לפנות מהמדינה אלפי בני ברית אפגנים, עשוי לאיים על זכויות נשים ולתת לקבוצות טרור הזדמנות למלא את החללים באפגניסטן שנותרו ללא שליטה.

"אני חושב שזה פוגע בביידן שכך נראית התוצאה של הפעולה הגדולה הראשונה שלו כמפקד עליון של הצבא", אמר ריאן קרוקר, ששירת כשגריר ארה"ב לאפגניסטן בממשל אובמה ועבד תחת נשיאים דמוקרטים ורפובליקאים. "זו שגיאה שניתן היה להימנע ממנה, ואני כאמריקאי מוטרד מאד".

בינתיים הציבור תומך

בינתיים, סקרי דעת קהל מראים שרוב האמריקאים תומכים בעמדת ביידן. אך בו זמנית גם שרבים הפנו תשומת לב מועטה בשנים האחרונות לאפגניסטן והגישות עשויות להשתנות על פי האופן שבו האירועים יתגלגלו לאחר שאחרון האמריקאים יצאו משם.

בסקר מספטמבר של ארגון המחקר NORC באוניברסיטת שיקגו, 38% תמכו בהוצאת כל הכוחות האמריקאים לאחר שהוזכר להם כמה אנשי צבא אמריקאים נהרגו בסכסוך שנמשך קרוב ל־20 שנה - כ־2,400. עם זאת, 57% מהנשאלים הודו שהם לא עוקבים מקרוב אחרי חדשות לגבי תפקידה של ארה"ב במדינה האסיאתית.

"יכול להיות שאמריקאים תמכו בנסיגה מאפגניסטן, אך הדעות עשויות להשתנות אם נתחיל לראות את הטליבאן מכה נשים ברחובות, מונע מנערות ללכת לבית הספר ופועל נגד האוכלוסייה באופן כללי באכזריות כמו בשנות ה־90, או אם נראה צמיחה מחדש של חממה לטרוריסטים, כולל הגעה של לוחמי טרור זרים", אמרה ליזה קרטיס, ששירתה כשליחת ממשל טראמפ הבכירה ביותר לדרום ומרכז אסיה במועצה לביטחון לאומי.
ביניים:הסכם עם הטליבאן

ביידן לא ירש יד חזקה באפגניסטן. בפברואר 2020, ממשל טראמפ הגיע להסכם עם הטליבאן שקרא לכך, שכל הכוחות הזרים יעזבו את המדינה עד מאי 2021. בנחישותו להקטין את הנוכחות הצבאית האמריקאית, טראמפ הוציא מהמדינה חיילים בקצב יותר מהיר ממה שנקבע בהסכם.

עד שנכנס ביידן לתפקיד בינואר, החזיקה ארה"ב רק 2,500 חיילים באפגניסטן, הכמות הקטנה ביותר מאז 2001, וזה פגע ביכולת הצבאית של וושינגטון במדינה. בלחץ ממשל טראמפ, הממשלה האפגנית גם שחררה 5,000 אסירים של הטליבאן, שרבים מהם חזרו לשדה הקרב במסגרת המתקפה המתמשכת של ארגון הטרור.

ועם כל זה, ביידן נכנס לתפקיד מתוך עמדה המטילה ספק רב במעורבות האמריקאית באפגניסטן. כסגן נשיא, טען שהוא רוצה להחזיק במדינה כוח לוחמה בטרור קטן במקום לשלוח עשרות אלפי חיילים בגלים שונים.

בניגוד להרבה החלטות מדיניות של ממשל טראמפ שביידן הפך, את ההסכם של קודמו עם הטליבאן הוא החליט לקיים כלשונו. בכך הוא פעל בניגוד לדעת מפקדי הצבא הבכירים שלו. תוך ציון הסכנה בהוצאת הכוחות האמריקאים והעברת שרביט האבטחה לכוחות אפגנים ולשגרירות האמריקאית, המליצו אלה שארה"ב תחזיק באפגניסטן 2,500 חיילים בזמן שתגביר מאמצים דיפלומטיים להביא להסכם שלום.

החלטת הנשיא להסיג את כוחות צבא ארה"ב גרמה למדינות נאט"ו להוציא את הכוח הגדול יותר שלהן, שכלל כ־9,600 חיילים, ביניהם גם אנשי סגל אמריקאים. ההחלטה גם גרמה לקבלנים זרים, בהם תלוי הצבא האפגני לתחזוקת המטוסים, לצאת מהמדינה.

תבוסות מהירות

ההפסקה הפתאומית של התמיכה הבינלאומית הוסיפה למשבר האמון בכוחות הממשלה האפגנית. התבוסות המהירות שלהם קרו בעת שארה"ב נאבקה, בינתיים ללא הצלחה, לקבל ממדינות במרכז אסיה הבטחה שיאפשרו גישה לכוחות צבא ארה"ב או לפחות לקבלנים להוציא לפועל יותר בקלות מבצעי לוחמה בטרור באפגניסטן במידה ואל קאעדה או איום טרור אחר יצמח מתוכה.

כל זה קרה לפני שארה"ב סיימה לפנות עשרות אלפי אפגנים שעבדו עם האמריקאים וכעת נמצאים בסכנה, מה שגרם לביידן להשאיר 6,000 חיילים בקאבול באופן זמני על מנת לאבטח את שדה התעופה ואת שגרירות ארה"ב.

 תושבים אפגניים הולכים על הגבול עם פקיסטן בתקווה להמלט מהטליבאן / צילום: Associated Press, Jafar Khan

ממשל ביידן נאבק להיפטר מהרושם שמדובר ברגע כמו בסייגון, ההסתלקות החפוזה של האמריקאים מוייטנאם ב־1975, שהפכה לסמל לתבוסה האמריקאית. אך בעוד שבבית הלבן מתעקשים שארה"ב השיגה את יעדיה העיקריים באפגניסטן, המהירות בה הטליבאן השתלט מחדש הפתיעה את הממשל. רק בחודש שעבר, אמר ביידן לעיתונאים ש"הסבירות שתהיה השתלטות של הטליבאן על כל המדינה אינה גבוהה".

התחושה שהאירועים קרו שלא כפי שביידן תכנן נפלה לידי המחוקקים הרפובליקאים כפרי בשל. את טראמפ נמנעו מלבקר, אך את ניסיונו של ביידן בדיפלומטיה במדינות זרות הציגו כחולשה המעוורת אותו מהבנת המציאות באפגניסטן.

"האנשים בממשל כל הזמן מצביעים על העובדה שלכוחות האפגנים יתרון אווירי, יתרון מבחינות ציוד והכשרה לעומת הטליבאן", אמר ריצ'רד פונטיין, לשעבר יועץ למדיניות חוץ לסנאטור המנוח ג'ון מקיין. "כל זה נכון, אבל השאלה היא שאלה של רצון. ומסתבר שרצון הצבא האפגני להילחם למען ממשלתו היה תלוי בכך שנמשיך לתמוך בממשלה הזו ולהיות נוכחים בשטח".