מערך הכשרות בישראל פוגע ומתיש את העסקים - חייבים רפורמה עכשיו

הכותרות השבוע בעיתונים המגזריים הדתיים זעקו: "סערת הכשרות: 'החלטת שר הדתות תפגע ברבנות'", מדובר על ידיעה שבה בישרו העיתונים על עמדת שר הדתות שעסקים כשרים יוכלו להציג שלט "כשר" אף אם אין להם תעודה מטעם מערך הכשרות של הרבנות דווקא, אלא של גורמים דתיים אחרים, יצוין בנושא, שעד שתתקבל חקיקה כזאת, עסק שכתב כשר על השלט שמעל חנותו או פרסם פרסום שכלל מילה שבתוכה נמצא השורש כ.ש.ר. באם לא היה לו תעודת הכשר מ"הרבנות" אף על פי שהיה כשר או הייתה לו השגחה מטעם ארגון או בד"ץ כל שהוא, היה מסתכן בתביעה או בקנס. מקור ההסתמכות הינו בנוסח מ"חוק הכשרות" שבין השאר נקבע בו "בעל בית אוכל לא יציג בכתב את בית האוכל ככשר, אלא אם כן ניתנה לו תעודת הכשר" .

ניתן היה לנסח את הכותרת גם כך: "מי פוגע ברבנות?". ואסביר, בשנת ההקמה הראשונה של רשת קופיקס שעשתה את מהפכת מחירי החמישה שקלים, עשינו את הבלתי ייאמן ופתחנו כ-150 חנויות קופיקס בשלוש שנים בכל הארץ, מהלך שבפני עצמו הינו הישג ותקדים ברמה בינלאומית וכמעט בלתי אפשרי מבחינה מסחרית וארגונית.

את הקשיים הכמעט בלתי אפשריים מובילים הקשיים הרגולטוריים, הוי אומר, משרד בריאות בשלושה מחלקות שונות, מחלקות שונות בעירייה (לדוגמה, על מנת לאשר נוסח שלט בכל חנות, נדרשת המתנה של כשלושה שבועות לאישור הנוסח על ידי ועדת שילוט של העיריה), רישוי עסקים, רישיון להצבת ריהוט ואפילו לאיכות הסביבה יש מה להגיד ומעל כולם כמובן "תעודת הכשרות". לא אכתוב כאן את פירוט ההרפתקאות שעברנו בנושא, את זה אשמור לפרק "תעודת ההכשר" שיהיה בספר לכשאכתוב את קורות "קופיקס". אתן רק את הסיכום ואת הפרטים אשאיר לדמיונכם.

לפני שאפרט רק אזכיר שמדובר בעסק בבעלות דתית ושבעליו ממובילי המאבק בנושא שמירת השבת במרחב הציבורי. כל המוצרים כשרים, ואף בהכשרים מהודרים ואין הכנה במקום של שום מוצר אוכל להוציא משקאות.

ונגיע לסיכום, כל עיר ועיר ו"שגעונות" של מחלקת הכשרות שלה, אלה הולכים רק לפי בית יוסף ואלה רוצים מכשיר אחר מול האחרים שסתם לא מעוניינים בחלק מהדברים שיקשו עליהם בעתיד.

כל משגיח ומשגיח פועל על פי מה שלמד והבין או לא הבין, על פי מה שרבו אמר לו או אמר והוא לא הבין, או סתם על פי מצב הרוח שלו ושל אשתו באותו היום.

תוסיפו את המילה "מהדרין" ופתחתם תיבת פנדורה.

אסכם בכך שעברנו שנים קשות וכמעט בלתי אפשריות אולם מה שאזכור מאותה תקופה זה את נושא הכשרות, הפעמים היחידות ששקלנו להרים ידיים היו בנוגע לכשרות.

ואזכיר, כלום לא היה בהקשר לכשרות המעולה של המוצרים.

אציין רק שהמערכת מלמעלה, (מנכ"ל משרד הדתות, עוזריו, מנהל מערכת הכשרות הארצית וכו') מודעים למצב, ולולא התגייסותם האמיתית לעזרה כשפנינו אליהם, כשנואשנו, היינו נכנעים.

עכשיו תהפכו אותנו בדמיונכם לחילונים שממילא לא "מתים" על נושאי הדת ותקבלו שנאה וחילול ה' בהיקפים בלתי הפיכים, הביאו אותנו לעדות בפני שופטי בג"ץ ותקבלו את ביטול עיקר מעיקרי חוק הכשרות.

אם חפצי חיים אנחנו, ואני אומר "אנחנו" כי מערכת הכשרות היא של כולנו, חייבים לקדם רפורמות ארגוניות וכללי התנהלות ארציים אחידים, אסור שכל מערך כשרות עירוני יתנהג כמו שריף מקומי ויותר מכך, אסור שלגורם כוחני תהיה שליטה על "העולם הבא" שלנו.

הכותב הוא יזם איש עסקים ומייסד קופיקס